טיפול בשיווי משקל בשיטת פאולה בעזרת הלשון

יכולתה של הלשון להשפיע על תנועתם של אברים אחרים כגון: מערכת הנשימה, מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים מוכרת למתנסים בתרגול שיטת פאולה. הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון בין צדי הגוף ויכולה לסייע בהעברת המשקל בין חלקו הקדמי והאחורי של הגוף בתנועה. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים המתחילים בהפעלת הלשון, רובם מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון במצבי כאב, כאשר יש קושי בתנועה או קשיי תרגול. לדוגמה: התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", הוא תרגיל המיועד לגרום להפלת הלשון כלפי שורש הלשון ולהרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף נוכחות המורגשת במעברים בין הספינקטרים. מקובל לבצע את התרגיל בשכיבה וכך להיתוודע למעברים אלו. כאשר רוכש המתרגל שליטה בתרגול השיטה ומעביר מניסיונו בשכיבה לתרגול בעמידה ובתנועה יכולים המעברים בין מיקום הלשון ותנועתה לסיע בארגון שיווי משקל. תרגיל אחר מציע למקם את הלשון בין השפתיים לשיניים ולהניע אותה במעגלים רצופים תוך הפעלת לחץ קל ושינוי כיוון התנועה כשיש צורך בכך. במסגרת קבוצת תרגילים המחלקת את הגוף לשני צדדים מוצע להניע את הלשון מצד לצד לסירוגין וללחוץ אותה בכל צד אל השן האחרונה של החיך העליון או מאחוריה. ניתן גם לנסות תנועה ללא לחץ והשתהות בין צדי הפה. תרגילים אלו משפיעים על העברת משקל הגוף מצד לצד במצבי עמידה, מסייעים לכיווצים לסירוגין של שרירים טבעתיים אחרים ומעלים את המודעות לאבר

כיצד תבחרי בין שיטות שונות לחיזוק רצפת האגן

רוב שיטות התנועה למיניהן החל מיוגה דרך פילאטיס, ופאולה טוענות לשליטה בכתר חיזוק רצפת האגן ולא בכדי. ככל שהנעת אזור האגן תוך כדי כיווצו בנפרד או בשילוב הבטן, הירכיים ועמדות מוצא שונות לתנועה נעשית הרגל כך עולה הסיכוי לחזקו.
הפניות של רופאים ופזיותרפיסטים לחיזוק רצפת האגן מקפידות לעתים להבדיל בין נשים שזקוקות לחיזוק כללי לאחר לידה לבין נשים שסובלות ממצבים מורכבים יותר. לעתים ההפניות הן כלליות והנשים לא יכולות לדעת אם הן זקוקות לטיפול יחידני או שקבוצה לתרגול וחיזוק עונה לצרכיהן.
צרוף נתונים אלו גורם לנשים לא מעטות להתייחס לחיזוק רצפת האגן כסוג נוסף של תנועה. הקושי להבדיל בין טיפול לבין תנועה או תנועה מונעת אינו מקרי. חסר גוף ציבורי נטול אינטרס שיכוון נשים להבדיל בין הדרוש במהלך הריון לבין הדרוש לאחר לידה, בין מצבים שרופאים נוטים לכוון בהם לניתוחים ואנשי רפואה משלימה לטיפולים. נשים בגיל המעבר נמצאות בסוגי קושי אחרים, הקשורים בהשפעת השינויים ההורמונליים על פעילות השלפוחית ואף להן אין מענה הולם.
חשוב להפריד בין חולשה לבין שלפוחית עצבנית, לברר אם ריקון חלקי של השלפוחית בזמן הביקורים בשרותים אינו הרקע לביקורים התכופים ומהו כיווץ נכון של אזור רצפת האגן כאשר מוצע לנו לכווץ יותר ויותר. הכיווץ החזק הוא אחת הטעויות הנפוצות, הוא המשך של התייחסות לאזור כאל אחד משרירי הגוף הזקוקים לאימון כוחני. לעתים שרירי רצפת האגן זקוקים לאימון שאינו כוחני, אימון שמעודד מודעות לתחושות עדינות ויכולת לפתח תנועה שונה מההרגלים המקובלים.
ההפרדה בין הפתחים האחורי ופתחים הקדמיים מסייעת ליכולת לכיווצים קלים ולא כוחניים. אלו הכיווצים ששיטת פאולה מכוונת אליהם. ההפרדה מעודדת את השינוי הדרוש לרוב הנשים בזוית החזקת האגן.

שינוי החשיבה על חיזוק רצפת האגן ושיטת פאולה

כאשר משתנה זוית התנועה וההחזקה של האגן מתחילים תנאים לשינוי. הכונה למעבר ממצב שבו הבטן נוטה ליפול לפנים למצב שבו האגן נושא את הגב והבטן אינה נוטה ליפול. שינוי הזוית רצוי שיתרחש לא רק על ידי חיזוק שרירי הבטן. אלא על ידי תנועה כוללת של האגן שיכולה להתרחש באמצעות לימוד ההפרדה בין הסוגרים והנעת השרירים שברצפת האגן מתוכם. לאחר שהשתנתה זוית ההחזקה של האגן השליטה בשרירי רצפת האגן קלה לנשים רבות יותר מבעבר, מקצת מבעיות החולשה והשליטה בשרירי הפתחים נפתרות, מקצת מבעיות הגב משתנות לטובה. זהו שלב ראשון בדרך לפתרון הבעיה או הבעיות, שלב הדרוש לרוב הנשים שרצפת האגן שלהן חלשה. מאחר שנשים רבות חשות חולשה ברצפת האגן בזמן שבעייתן אינה חולשה חשוב להכיר את קבוצת התחושות הבלתי ברורות או הבלתי מוסברות, אלו שלחלקן שותפות נשים רבות ואלו שהן ייחודיות ושונות מאישה לאישה.
קבוצת התחושות ששותפות להן נשים רבות: תסמונת המפתח בדלת (חולשת סוגרים בשעת התקרבות לשרותים), הליכה תכופה, דחיפות, התרוקנות חלקית ללא סיבה פיזיולוגית, רגישות לזרימת מים, ועוד
כל אלו אינן קשורות בחולשת שרירים למרות שחוזק שרירי יכול להקל באופן חלקי על תפקוד בשעת לחץ המצטרף לאחד מהמצבים האלו.

שחרור ושינויים גופניים בשיטת פאולה

רבים נוטים להבין שחרור, הרפיה או רגיעה כמצב של עזיבה, מינימום הימצאות בהרגשת "שליטה" או הכוונה עצמית וריכוז, יש כאלו שאכן זו דרכם להרגע אך קיים סוג אחר של הרפיה, זה הכרוך בסוג נדיר של ריכוז, ריכוז שעיקרו ההימצאות המתמדת במיעוט מחשבות דרך החזרות הנשנות לתשומת לב מרבית לגוף ולעניין הראשוני שהוא הריכוז וההרגעות. זהו עניין הניתן ללמידה ולתרגול כאשר היחיד מבין את הצורך בכך. בשיטת פאולה התפתחו מספר תרגילים פשוטים שלמרות שמטרתם הראשונית הייתה טיפולים פסיולוגיים לפתרון בעיות הם מייצרים הן הרגעות, שינויים בצורת הנשימה והבטים מדיטטביים שונים. הגבול בין רגיעה לטיפולים הפסיולוגיים אינו קל להגדרה ואינו נחוץ בהקשר זה, פעמים רבות רק כאשר המטופל מגיע למידת ההרגעות הנחוצה לטיפול הוא יכול להתחיל לאפשר את התהליך הפסיולוגי במיטבו. בשיטת פאולה התרגילים והקשב לגוף הם תהליך אחד שמתבטא לעתים דרך תנועה חופשית מתוך נטיות הגוף ולעתים דרך הכוונה קבועה לתרגול ססטמתי וקבוע.

טיפול ברצפת האגן בעזרת תנועת הלשון

שימושים בתנועות הלשון או במיקומה כדי לדייק בחישה של אזורי הגוף האחרים נפוצים כאשר יש צורך מיוחד בכך במיוחד בתרגול עם נשים המתקשות לחוש את הספינקטר הקדמי ללא תנועת הספינקטר האחורי. תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הספינקטר הקדמי והאחורי בשעת כיווץ, מאחר שמומלץ להפריד בין כיווץ הספינקטר הקדמי לאחורי כדי לארגן מחדש את האגן ומיקומו ביחס לגוף ניתן בעזרת הלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.

השפעות שיטת פאולה בחיי היום יום

אנשים הלומדים את שיטת פאולה מתפלאים לגלות את ההשפעות שיש למקצת מתרגילי השיטת על חיי היום יום בהתאמה לצרכיהם. לדוגמה: כיווץ חוזר וקל של העיניים מרגיע אותם ומשנה את קצב הנשימה. הרדמות בחברה ובמצבים לא צפויים יכולים להיות בשליטה בעזרת כיווצים קלים של הסוגר האחורי ושחרור הפה באופן קל ובלתי נראה, גם משום שאלו משנים את צורת הישיבה וגם משום שבו זמנית הם מעודדים נשימה עמוקה יותר ויציבה. החזקת אצבעות הידיים אסופות כלפי האגודל בכל יד בנפרד מעלה את הריכוז. החזקה כזו מוטב שלא תהיה ממושכת אלא שהאצבעות תעזבנה ותחזורנה להיות אסופות. מובן שעדיף קודם להכיר מקצת מהתרגילים בשיעור מונחה ע"י מורה מוסמך אך חשוב להבין ש התרגילים מתאימים לכל אדם ושילובם בהרגלים היום יומיים ובמצבים מגוונים יכול לשפר את איכות החיים ולרענן את הקשר בין האדם לגופו.

תרגול שיטת פאולה על ידי הפעלת שרירים מרוחקים

תרגול וחיזוק רצפת האגן ברוח שיטת פאולה מעלה את יכולת הכיווץ וההרפיה של רצפת האגן מרחוק, באופן שאינו אפשרי כשמפעילים שרירים אלו ישירות. לעניין זה ידועים תרגילים הקשורים בכיווץ עיניים, בהרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו ניתן לאחוז עיפרון בינהם ונשימה המשלבת השמעת ש ממושכת בזמן נשיפה בתאום עם כיווץ הספינקטרים. קשרים אלו מוכרים לנשים רבות המתרגלות את שיטת פאולה. הקשרים הפחות מוכרים נוגעים לדרכים שונות של הפעלת אצבעות הידיים הן בכל יד בנפרד והן בשילוב שתי כפות הידיים. התרגילים המוכרים הם הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבעות בזמן הכיווץ כדי לסייע לכיווצים המפרידים בין הספינקטרים, וכן לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הספינקטר הקדמי לכיווצים של הספינקטר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת. התרגילים הפחות מוכרים קשורים בהפעלת שתי כפות הידיים יחד, בשכיבה על הגב, לאחר שתורגלו כמה מהתרגילים שהוזכרו כאן קודם לכן מוצע לנסות ללחוץ בחוזקה את שתי הידיים זו כלפי זו כאשר הלחץ מכוון בעיקרו אל כריות כפות הידיים, מומלץ ללחוץ ולעזוב ושוב ללחוץ ולעזוב. אם אין כל תחושה מתעוררת באזור הסוגרים הקדמיים ניתן לשלב את הכיווץ הקל באזור עם הלחיצות כדי לשים לב אם הלחיצות מעוררות הרגשה שונה מבחינת אופן הכיווץ. פעילות דומה יכולה להתרחש כאשר לוחצים את קצות אצבעות הידיים בשתיהן אלו כלפי אלו.