המושג חיזוק רצפת האגן הולך ותופס תשומת לב רחבה מבעבר בקרב אנשי הבריאות, הוראת התנועה ואנשי מקצוע רבים. מובן מאליו שכאשר נושא נעשה לוהט רבים הקופצים עליו ועל היכולת לקדמו דרך שיטתם. יתרונו של מצב זה הוא בכך שאחד הנושאים החשובים והמוזנחים בתחום בריאות האישה עלה למודעותן של נשים. חסרונו בכך שנשים רבות אינן יכולות להיות מודעות להתאמתה של השיטה למצבן או לאיכותה ביחס לשיטות אחרות. זאת משום שיש קשר בין החינוך הכלל נשי לצניעות, לבין הנחיות הניתנות בשיטות רבות. אחת הטעויות הרווחות בעקבות הנחיה מטעה היא מסקנה של נשים שמוטב לכווץ את רצפת האגן ככל שניתן רוב הזמן. במהלך תרגול נפוצים מושגים כמו חשיבה על שרירי רצפת האגן כריץ' רץ', שמירת האזור בכיווץ מתמשך במהלך תרגול ועוד, אלו מתקשרים בתודעת נשים רבות להערות והצעות ששמעו מפי מחנכות ואימהות. אך מושגים והוראות אלו אין להם דבר עם ההבנה כיצד ניתן לקשר בין ההוראה למצבים שונים של יציבה, תפקוד גופני בחיי היום יום או נזקים שיכולים להיגרם כאשר ההוראות מובנות כמצב סטטי במקום להכיר אותן כמצב דינמי.
בין השרירים הנכללים בשרירי רצפת האגן נמצאים גם הסוגרים (הספינקטרים). השרירים הללו נעים בתנועה טבעתית של כיווץ ושחרור. וקשורים גם בכיווץ ושחרור של שרירים טבעתיים אחרים כמו עיניים, אף, אוזניים, פה, לימוד יכולת התאום וההפרדה בינהם, הבנת השפעתם על שרירים אחרים או יכולתם לפעול ביתר דיוק דרך צורות שונות של החזקת השלד כל אלו יכולים להנחות נשים לפעול ללא נזק ומתוך הבנה עמוקה יותר של גופן בבואן לחזק את שרירי רצפת האגן.
להפעלת השרירים הטבעתיים כפי שהם נלמדים על פי שיטת פאולה יש גם השפעה על תפקודי הגוף לגבי מערכות פנימיות כמו הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית. זאת למרות ששרירים אלו (צינור העיכול, הרחם והסימפונות) אינם רצוניים. הפעלה ישירה ועקיפה של השרירים הטבעתיים באזור שנחלש וארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולים לחזק את רצפת האגן בהתאמה עם הפרעות תפקודיות אחרות או לשנות יציבה לקויה הממשיכה את שיבושי רצפת האגן.
נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה וההשפעה של שריר אחד על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. כאשר אין מודעות לקשרים אלו או לנזקים העלולים להיגרם ע"י הפעלת שרירים חזקה מדי באזור הבטן ספק אם פעילות מחזקת תועיל לטווח ארוך. שיבושים בתפקוד שרירי רצפת האגן אינם רק תוצאה של לידות או שינויים הורמונליים אלא גם תוצאה של לחצים פנימיים על רצפת האגן כמו בעיות נשימה או תפקוד לקוי של מערכת העיכול. אם כיווץ וחיזוק שרירי רצפת האגן לא יכלול התייחסות לתופעות אלו ימשיך מקור החולשה לפעול בגוף. בנוסף ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולים להועיל רק אם הכוונה להקל בדרך החזקת השלד על החזקת הסוגרים, וכן רק אם הפעולות הכרוכות בכך נתפסות כמצב דינמי ולא כמצב אחיד או כהחזקה.
