• במצבי עמידה ממושכים ככיפוף קל של הברכיים יניע את האגן לאחור וימנע את נפילתו התמידית לפנים.
• במצבי ישיבה שאין בהם הישענות לעומק כורסא לחיצת הבהונות כלפי הרצפה תעורר את תשומת הלב לספינקטר הקדמי (שני הסוגרים הקדמיים) ותאפשר כיווצים קלים ביותר.
• המחשבה על אופן הכיווץ מוטב שלא תידמה לסגירה אלא לאגרוף חלקי של כפות הידיים.
• הצמדת האגודלים בכל אחת מהידיים בנפרד אל האצבעות מעודדת את היכולת לחוש את אזור הספינקטר הקדמי
• אם כיווצים מעוררים גם פעילות חזקה של שרירי הבטן יש סבירות גבוהה שמדובר בכיווץ שמחליש את רצפת האגן.
• הצמדת אצבעות הידיים ודחיפה קלה של כפות הידיים אל מסעדי כורסא או כיסא מחזקת את כיווצי הספינקטר הקדמי
• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הספינקטר הקדמי והאחורי, מאחר שמומלץ לא לכווצם יחד ניתן בעזרת הלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.
• כיווצים של הפה או העיניים או הנחירים או כולם יחד מעודדים את יכולת הכיווץ של הספינקטר הקדמי, ניתן לשחק עם שרירי הפנים כדי לאבחן כיצד לעודד כיווץ עצמי קל יחסית.
• לכיווצים חזקים וממושכים אין יתרון חד משמעי על כיווצים קלים.
• הרמת משקל ולו גם של כמה ק"ג מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.
• חיזוק רצפת האגן הוא מצב דינמי ולא מומלץ לשמור על החזקת האגן והסוגרים כמצב מכווץ כמה שיותר.
• הקשר בין מיקום הכתפיים, כפות הידיים וכיוונן ביחס לרצפה לבין היכולת לכווץ את הספינקטרים ולהפריד בינהם יכול להילמד על ידי ניסוי וטעייה או בעזרת מורה לשיטת פאולה.
סמדר נבו-מטפלת מוסמכת בשיטת פאולה עובדת בקליניקות פרטיות בירושלים, מבשרת, צור הדסה ובית שמש. מומחית בטיפול יחידני בנשים, ילדים והגיל השלישי. תחומי התמחות: החלשות שרירי רצפת האגן: בריחת שתן, צניחת שלפוחית וצניחת רחם. בעיות גב וכאבי ראש, שליטה בסוגרים אצל ילדים. במהלך התרגול מוזמן התלמיד לשים לב לתגובות נוספות שמעורר התרגיל בגופו ולומד יחד עם ביצוע התרגיל להקשיב לשרירים ומקומות שאינם מוכרים לו ולהפעילם. .
Ring Muscles exercises and Holistic body work
יום שלישי, 29 בדצמבר 2009
יום ראשון, 27 בדצמבר 2009
חלוקת הגוף לשני צדדים ימין ושמאל-טיפול משולב ברצפת אגן ובעיות גב
החשיבה על עמוד השדרה כמרכז הגוף וההפרדה בין שני צדי הגב ימין ושמאל ביחס לעמוד השדרה יכולה לאפשר איזון בין הצדדים, ארגון של הגב, חיזוק של רצפת האגן ובתהליך ארוך טווח גם יצירת מעין עמוד שדרה קדמי, הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות. רוב התרגילים שיוצעו לשם כך יפעילו את הגוף באופן המעודד רוטציה בין הצדדים. אך לשם כניסה לתהליך עבודה יש צורך גם בכיווצים והרפיות של כלל הגוף ללא חלוקתו לשני צדדים. בשיטת פאולה יש כמה תרגילים מובילים שאינם שייכים להגדרה זו וכדאי להציגם תחילה כדי לכוון אל הקורא שלא קרא עד כה על השיטה. תרגילים אלו הם: ידיים מונחות על העיניים, תרגיל שבו מומלץ להניח את כפות הידיים ללא לחץ על העיניים ולשים לב לתגובות הגוף כולל התארגנות בהתאמה להרגשה הזו. תרגיל מוביל אחר על פי השיטה הוא כיווצים קלים של העיניים, אין הוראה קבועה לגבי מידת הכיווץ, זמן הכיווץ או פתיחת וסגירת העפעפיים אלא מומלץ לכל אדם לחפש את הפעולה הקלה והנעימה ביותר עבורו. תרגיל נוסף שיכול לסייע בהבנת התרגילים העוסקים בחלוקת הגוף הוא כיווץ הספינקטר הקדמי, אצל נשים הכוונה לשני הסוגרים הקדמיים ואצל גברים לסוגר הקדמי. גם כאן מומלץ לאסוף את הסספינקטר הקדמי במידה קלה פנימה ולעזבו.
התנסות קלה בתרגילים שיתוארו בהמשך כמו כיווץ לסרוגין של העיניים, כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החיך העליון ופעם כלפי השמאלי, ואפילו אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. כולם שמות של תרגילים המזמנים רוטציה בין שני צדי הגוף וסוג אחר של עבודה. למתקשים להסתפק בתאור המצוי כאן חשוב לציין שכוונת התאור היא להביא את הקורא ליתר הבנה של התהליך ולא לביצוע דרך הקריאה בלבד. כמו כן התרגול בשיטת פאולה מזמן שינוי בדרך החשיבה על הגוף במובנים רבים, אחד החשובים שבהם הוא האפשרות להעזר בחלקי הגוף האחרים הנוטים לעזור וקשורים דרך קרבתם הפיסית או הנוירולוגית לאיבר שאנו רוצים להפעיל. זאת בניגוד למקובל בשיטות רבות של חינוך גופני המעודדות הפרדה לשם חיזוק. הדוגמה הקלה לעניין זה היא בבואנו לכווץ את העיניים באופן המפריד בינהן בתרגיל הקרוי "כיווץ לסרוגין של העיניים", ניתן בתרגיל זה לדחוף את העין המתכווצת בעזרת הפה כדי להקל על הכיווץ. או לכווץ פעמיים בכל פעם כאשר הכיווץ הראשון מכוון להיות קצר והשני ארוך.
מנפולציות פיסיות המאפשרות הנחת הגוף כך שעצם דרך השכיבה או הפעולה המקדימה מקלים על ביצוע התרגיל גם היא חלק בלתי נפרד מתרגול שיטת פאולה. לדוגמה , כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, כך שבכל פעם צד אחד מכווץ יותר מהאחר ניתן לביצוע קל יותר בעזרת הנעה או הנחה מוקדמת של כפות הרגליים. ניתן להתחיל את התרגול מלחיצת הבהונות כלפי הרצפה והרמת העקב בצד שבו אנו מנסים לכווץ את הספינקטר באופן מחולק תוך שילוב תנועת הירך כלפי הספינקטר. כדי להעזר בתנועה אחרת של הירכיים וכפות הרגליים ניתן לאחוז את הברכיים בעזרת הידיים, להרחיק את הברכיים זו מזו ולקרב לסירוגין כל פעם כף רגל אחרת כלפי הספינקטר תוך העזרות בהובלת הבהונות את הרגל לכיוון הספינקטר. מיקום אחיזת הידיים יכול להשפיע רבות על מידת היכולת לחוש את הספינקטר באופן מחולק. קרוב הידיים לקרסוליים לעומת הברכיים יכולה להקל על הרגשת הכיווץ של הספינקטר. תרגיל אחר הקשור בעקיפין להעברת כיווץ הספינקטר מצד לצד הוא דחיפת ברכיים לסירוגין, אם שמאל יציבה לא נופלת ולא נדחפת כאשר ימין דוחפת אותה וימין יציבה ולא נופלת או נדחפת כאשר שמאל דוחפת, חלק מהפעילות של שרירי הירכיים ישפיע גם על כיווץ הספינקטר הקדמי. מומלץ להכין את הרגל הנדחפת ואח"כ להחליף בין הרגליים.
אגרוף יד אחת ומתיחת האצבעות באחרת לסירוגין גם הוא תרגיל המעביר את הגב מהיצמדות צד אחד לרצפה להיצמדות הצד האחר. חשוב לנסות להניח את הידיים במיקומים שונים, כלומר לעבור מהנחת הידיים לצדי הראש להנחתם לצדי הגוף. או לשנות את הכיוון בהנחת הידיים.
כאמור למעלה רוכזו במאמר זה תרגילים הנוגעים לצרכים של הפעלת הגב והשלד באופן מחולק. חשוב לדעת כי קצב התרגול בשיטת פאולה על אף שהוא אישי הוא שונה מרוב שיטות התרגול, כדאי לחפש את הדרך האיטית יחסית להרגל אם כי לכל אדם הקצב שלו.
התנסות קלה בתרגילים שיתוארו בהמשך כמו כיווץ לסרוגין של העיניים, כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החיך העליון ופעם כלפי השמאלי, ואפילו אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. כולם שמות של תרגילים המזמנים רוטציה בין שני צדי הגוף וסוג אחר של עבודה. למתקשים להסתפק בתאור המצוי כאן חשוב לציין שכוונת התאור היא להביא את הקורא ליתר הבנה של התהליך ולא לביצוע דרך הקריאה בלבד. כמו כן התרגול בשיטת פאולה מזמן שינוי בדרך החשיבה על הגוף במובנים רבים, אחד החשובים שבהם הוא האפשרות להעזר בחלקי הגוף האחרים הנוטים לעזור וקשורים דרך קרבתם הפיסית או הנוירולוגית לאיבר שאנו רוצים להפעיל. זאת בניגוד למקובל בשיטות רבות של חינוך גופני המעודדות הפרדה לשם חיזוק. הדוגמה הקלה לעניין זה היא בבואנו לכווץ את העיניים באופן המפריד בינהן בתרגיל הקרוי "כיווץ לסרוגין של העיניים", ניתן בתרגיל זה לדחוף את העין המתכווצת בעזרת הפה כדי להקל על הכיווץ. או לכווץ פעמיים בכל פעם כאשר הכיווץ הראשון מכוון להיות קצר והשני ארוך.
מנפולציות פיסיות המאפשרות הנחת הגוף כך שעצם דרך השכיבה או הפעולה המקדימה מקלים על ביצוע התרגיל גם היא חלק בלתי נפרד מתרגול שיטת פאולה. לדוגמה , כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, כך שבכל פעם צד אחד מכווץ יותר מהאחר ניתן לביצוע קל יותר בעזרת הנעה או הנחה מוקדמת של כפות הרגליים. ניתן להתחיל את התרגול מלחיצת הבהונות כלפי הרצפה והרמת העקב בצד שבו אנו מנסים לכווץ את הספינקטר באופן מחולק תוך שילוב תנועת הירך כלפי הספינקטר. כדי להעזר בתנועה אחרת של הירכיים וכפות הרגליים ניתן לאחוז את הברכיים בעזרת הידיים, להרחיק את הברכיים זו מזו ולקרב לסירוגין כל פעם כף רגל אחרת כלפי הספינקטר תוך העזרות בהובלת הבהונות את הרגל לכיוון הספינקטר. מיקום אחיזת הידיים יכול להשפיע רבות על מידת היכולת לחוש את הספינקטר באופן מחולק. קרוב הידיים לקרסוליים לעומת הברכיים יכולה להקל על הרגשת הכיווץ של הספינקטר. תרגיל אחר הקשור בעקיפין להעברת כיווץ הספינקטר מצד לצד הוא דחיפת ברכיים לסירוגין, אם שמאל יציבה לא נופלת ולא נדחפת כאשר ימין דוחפת אותה וימין יציבה ולא נופלת או נדחפת כאשר שמאל דוחפת, חלק מהפעילות של שרירי הירכיים ישפיע גם על כיווץ הספינקטר הקדמי. מומלץ להכין את הרגל הנדחפת ואח"כ להחליף בין הרגליים.
אגרוף יד אחת ומתיחת האצבעות באחרת לסירוגין גם הוא תרגיל המעביר את הגב מהיצמדות צד אחד לרצפה להיצמדות הצד האחר. חשוב לנסות להניח את הידיים במיקומים שונים, כלומר לעבור מהנחת הידיים לצדי הראש להנחתם לצדי הגוף. או לשנות את הכיוון בהנחת הידיים.
כאמור למעלה רוכזו במאמר זה תרגילים הנוגעים לצרכים של הפעלת הגב והשלד באופן מחולק. חשוב לדעת כי קצב התרגול בשיטת פאולה על אף שהוא אישי הוא שונה מרוב שיטות התרגול, כדאי לחפש את הדרך האיטית יחסית להרגל אם כי לכל אדם הקצב שלו.
יום חמישי, 24 בדצמבר 2009
השימוש באצבעות ובכפות הידיים לחיזוק רצפת האגן
החידוש שמכניסה שיטת פאולה בבואה לשקם את רצפת האגן או לטפל בה כחיזוק כללי, כהכנה ללידה ועוד הוא בתפיסה ההוליסטית של הגוף. כלומר חיזוק רצפת האגן ישולב בתרגילים לחיזוק הגב, להארכת ולהגמשת הפרקים. יכלול את שינוי צורת הנשימה כדי למנוע לחץ תוך בטני וישנה את החשיבה על דרכי כיווץ והרפיה. הבנת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים ומיקום הכתפיים ובין אלו למיקומו של האגן, או הבנת הקשר בין היציבה, השליטה בסוגרים, תנועת כפות הרגליים ועוד. כל אלו נותנים לאישה הכרות חדשה עם גופה גם במהלך השיקום של רצפת האגן וגם כקורס למניעה וחיזוק. חלק חשוב בחיזוק רצפת האגן מוקדש ללימוד ההפרדה בין הספינקטרים. זאת משום שההפרדה מסייעת בשינוי הזוית של החזקת האגן.הטיפול בבעיות רצפת האגן אינו חביב על נשים רבות, מחקרים מדווחים על משך זמן ממוצע של ארבעים ושניים חודשים בין הופעת ההפרעות לפנייה לאבחון וטיפול אצל אורוגניקולוג. הסיבות לדחיית הטיפול רבות החל מקושי להתייחס לבעיה הקשורה בתחומים האינטימיים של הגוף וכלה בכך שתרגול שרירי רצפת האגן אינו תחום מעניין במיוחד בפני עצמו. תרגול וחיזוק רצפת האגן ברוח שיטת פאולה אינו שונה בעיקרו מתרגול כללי של השיטה משום שהוא כולל העזרות בשרירים טבעתיים שונים שמעוררים את יכולת הכיווץ וההרפיה של רצפת האגן מרחוק, באופן שאינו אפשרי כשמפעילים שרירים אלו ישירות. לעניין זה ידועים תרגילים הקשורים בכיווץ עיניים, בהרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו ניתן לאחוז עיפרון בינהם ונשימה המשלבת השמעת ש ממושכת בזמן נשיפה בתאום עם כיווץ הספינקטרים. קשרים אלו מוכרים לנשים רבות המתרגלות את שיטת פאולה. הקשרים הפחות מוכרים נוגעים לדרכים שונות של הפעלת אצבעות הידיים הן בכל יד בנפרד והן בשילוב שתי כפות הידיים. התרגילים המוכרים הם הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבעות בזמן הכיווץ כדי לסייע לכיווצים המפרידים בין הספינקטרים, וכן לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הספינקטר הקדמי לכיווצים של הספינקטר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת. התרגילים הפחות מוכרים קשורים בהפעלת שתי כפות הידיים יחד, בשכיבה על הגב, לאחר שתורגלו כמה מהתרגילים שהוזכרו כאן קודם לכן מוצע לנסות ללחוץ בחוזקה את שתי הידיים זו כלפי זו כאשר הלחץ מכוון בעיקרו אל כריות כפות הידיים, מומלץ ללחוץ ולעזוב ושוב ללחוץ ולעזוב. אם אין כל תחושה מתעוררת באזור הסוגרים הקדמיים ניתן לשלב את הכיווץ הקל באזור עם הלחיצות כדי לשים לב אם הלחיצות מעוררות הרגשה שונה מבחינת אופן הכיווץ. פעילות דומה יכולה להתרחש כאשר לוחצים את קצות אצבעות הידיים בשתיהן אלו כלפי אלו.
ההיכרות עם מכלול של תרגילים יכולה לקרב נשים הנוטות להתרחק מתרגול שרירי רצפת האגן ולהביאן לענין שונה במעט מקודם, מה גם שלמרות שיש עדיפות לתרגול בזמן מיוחד ובמצבי שכיבה ניתן עם הזמן גם לפתח יכולות למצבי תרגול במקביל לפעילות אחרת, דבר המקל על ארגון הזמן ומאפשר נגישות לתחושות משתנות באזור המדובר
ההיכרות עם מכלול של תרגילים יכולה לקרב נשים הנוטות להתרחק מתרגול שרירי רצפת האגן ולהביאן לענין שונה במעט מקודם, מה גם שלמרות שיש עדיפות לתרגול בזמן מיוחד ובמצבי שכיבה ניתן עם הזמן גם לפתח יכולות למצבי תרגול במקביל לפעילות אחרת, דבר המקל על ארגון הזמן ומאפשר נגישות לתחושות משתנות באזור המדובר
יום רביעי, 23 בדצמבר 2009
טיפול בכאב : בזמן לידה, ביחסי מין על פי שיטת פאולה
הטיפול בכאב בשיטת פאולה נוגע אצל אנשים בריאים למספר תחומים: כאבי גב ושלד, כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול, וכאבי פנים. המשותף לכאבים שונים אלו מנקודת הראות של השיטה הוא כיווץ יתר שמתרחש הן בשרירים הניתנים לשליטה והן בשרירים הבלתי רצוניים. ברוב המקרים המוזכרים למעלה מדובר בפגיעה שהתרחשה ביכולת הכיווץ וההרפיה התקינים. הרפיית הכאב באמצעות שיטת פאולה במקרים אלו נעשית בכמה דרכים: המטפל מפנה את תשומת לבו של המטופל לתחושות עדינות כמו שחרור הפנים באמצעות כיווצים קלים של העיניים, יצירת מניפולציות המשחררות מתח קבוע בצד מסוים של השלד בעזרת מצבים סטטיים וכו'.דרך אחרת מבוססת על היכולת הטמונה בשיטה להשפיע בעקיפין על הפעלת השרירים החלשים דרך השרירים החזקים. עירור תנועה קלה בשרירים החלשים או הכואבים מאפשרת גם שינו באופן התנועה הכללי של הגוף וגם העברת הידע לגבי דרכי הרפיה אל המטופל כך שפעילותו ותגובותיו בזמן כאב יעשו אותו למטפל של עצמו. בכל אחד מהתחומים האלו דרוש אופן טיפול אחר שיתואר בהמשך, בחלק מן המקרים הבנת העיקרון הפאוליסטי והתרגול יכולים לסייע לאדם הסובל בפתרון מספר בעיות גם יחד. אצל אנשים בריאים כאבי גב ושלד יכולים לנבוע בנוסף להחזקת יתר של הגוף ומתח כללי גם מקבוצה גדולה של "קיצורים" בלורדוזות (שקעים כמו העורף או הגב התחתון), מהבדלים בין הצדדים כמו עקמת או הבדלי אורך אחרים, מתאונות, רגישות לקור, וכמובן פגיעות מסוג פריצות דיסק. המשותף לטיפול בכאבים מסוג זה הוא הכוונת התנועה העצמית של הגוף דרך תרגילים, לשילוב של הרפיה עם הארכת השקעים. ארגון הגוף מחדש בעזרת מניפולציות עדינות כמו שכיבה תוך הנעת הצדדים באופן שונה לכל צד יכולה לאזן את הבדלי הצדדים ולשחרר מכאב, לא רק בשכיבה ולאחר סיומו של יום העבודה. הייחודי לפעילות הגופנית בשיטה זו הוא היכולת לעורר בגוף תנועה עדינה החוזרת על עצמה במקום הזקוק לטיפול ממקומות שונים בגוף ורחוקים לעיתים מאזור הכאב. כך בעקיפין מתאפשר למקום הפגוע לפעול כמידת יכולתו וללא רתיעה לא רצונית מעצם המגע או הטיפול. העצמאות שההכרות עם התרגול מאפשרת מביאה להקלה מהירה יחסית בכאב ללא תלות בזמנו של המטפל. תרגיל לדוגמה המקל על כאבים הקשורים בפריצת דיסק, עקמת או הבדלים אחרים בין צדדים הוא לשכב כך שיד ימין פרושה ישר מעל לראש או בגובה הכתף ורגל ימין פרושה ישר, יד שמאל מחזיקה את קרסול שמאל והמבט מופנה ליד ימין, מומלץ לנסות להעביר את משקל הגוף לצד ימין בעזרת תנועות קלות של צד שמאל.
אצל נשים ידועים סוג אחר של כאבים, אלו הכרוכים בהתכווצויות לא רצוניות של הנרתיק בזמן קיום יחסי מין-לחלקם יש הגדרה רפואית מוכרת vaginismus שמחקר בניהולו של צבי צוקרמן כבר הראה את נפלאות שיטת פאולה לגביה. קשיים וכאבים אחרים הקשורים בהתכווצויות לא מלאות של הנרתיק, מרגישות עורית או טראומות יכולים להשתחרר דרך העלאת יכולת ההתכווצות והשחרור של האזור. ההסבר ליעילות השיטה בעניין יכול לנבוע מכמה מקורות: עבודה מרחוק כלומר מאזור אחר שאינו רגיש קלה יותר ואפשרית כאשר האישה סובלת ממצב כאב כרוני. גילוי היכולת להפעיל אזורים המוגדרים כ"מיניים" ללא מגע נותן הרגשת שקט ושליטה ומפתח את הקשב לגוף, וכן שינויים הקשורים בהולכה עצבית שהפעילות הכיווצית מעוררת. תרגיל לדוגמה בעניין זה הוא כיווצים קלים של העפעפיים התחתונים או לנסות לחוש נקודה בקצה הלשון ולהניע את הלשון והפה באופן שחוזר ומעלה את התחושות העדינות במקום.
ההקלה על כאבים בזמן לידה בעזרת שיטת פאולה כרוכה גם בשילוב בין תרגילים המביאים להרפיה לבין תרגילים המשפיעים על העלאת קצב ההתכווצויות של הרחם והנרתיק. כמו כן ניתן לשלב את ההרפיות מהכאב בנשימות המערבות כיווצים של הנרתיק. באופן זה הרפיית הכאב בזמן הלידה משולבת בהתקדמות הלידה ובשחרור האגן.
טיפול באי תקינות של מערכת העיכול באמצעות שיטת פאולה אינו מיועד בעיקר לזמן הופעת הכאב אלא אם כן מדובר בתופעות כמו פיסורה וטחורים. במקרים אלו לומדים המטופלים שימוש משולב ביציבה נכונה והרפיית הכאב ע"י כיווצים קלים בספינקטר המוגדר בשיטת פאולה כ"ספינקטר אחורי." ההקלה על מערכת העיכול בשיטת פאולה כוללת תרגילי כיווץ והרפיה של כפות הידיים, כפות הרגליים והעיניים. כל אלו מזמנים לגוף העלאה של יכולת ההתכווצות הכללית של מערכת העיכול. לפעמים כאב, עצירות ושאר תופעות לא נעימות מקורם ב"מעיים עצלים" מושג המכוון לפעילות איטית ולא יציבה של המעיים וכלל המערכת. עד כמה שהדבר נשמע קשה להוכחה לכיווצים של השרירים הטבעתיים יש יכולת השפעה על מידת ההתכווצות של האברים הפנימיים ולכן יכולה השיטה להיות יעילה בטיפול בבעיות עיכול.
בנוסף ניתן לטפל בעזרת שיטת פאולה בכאב הכרוך במחלות כרוניות כמו פיברומיאלגיה, שיגרון, מחלות ניווניות שונות וטרשת נפוצה. הייחודי לשיטה בהקשר זה הוא הכוונה ללמד את המטופל לעזור לעצמו בשעת הכאב. אחת הדוגמאות היא קבוצת התרגילים הקרויה תרגילי נקודות, מדובר בשקעים המצויים בכפות הידיים והרגליים וכן לאורך עמוד השדרה, בחיבור בין העורף לראש, בין השכמות ובגב התחתון. ההוראה המקובלת לתלמיד המנסה ליצור קשר עם השקעים היא ללחוץ עליהם בעזרת אחת האצבעות, לעזוב ולחפש דרך תנועה שתמשיך את אותה ההרגשה של הקשר עם המקום שהלחיצה עודדה. מובן שאין ביכולתו של המתנסה להגיע לאותה תחושה שנוצרה במגע אך הניסיון להגיע אל ההרגשה הנ"ל מביא לתנועה בלתי מתוכננת והיא החשובה. לתלמידים רבים קל יותר להכיר לראשונה את השקעים והפעלתם דרך כפות הידים, השקע המדובר נמצא בין מרכז הכף לאצבעות ובדר"כ איש אינו טועה באיתורו. הלחיצה עליו מעודדת קיפול חלקי של כף היד והמשכיות הקשר המודע בתנועה בדר"כ קלה יותר כאשר מנסים לייצר קשר בין שתי כפות הידיים, לדוגמה ע"י החזקתן זו מול זו ושילוב התנועה בכל יד בנפרד עם תנועה מקבילה של שתי הידיים. יש אנשים שאינם נדרשים להניע את הכפות אלא ממשיכים לחוש דרך ריכוז מחשבתי את המקום מעצם המגע. לעתים התנועה הגדולה יותר המתעוררת בכפות הרגליים או הידיים משחררת מקומות רחוקים יותר ומביאה להרפיה כללית הן כאשר מדובר בהקלה של כאב באחד המפרקים או בשחרור כללי הנובע מתנועה לא מתוכננת ולא מוכרת.
לגבי שלושת השקעים המצויים לאורך עמוד השדרה, כאן הנטייה להעזר בעידוד הקשר איתם וביצירת תנועה מתוכם עולה יותר במצבים של כאב ובעיקר כאב שקשה להרפותו בתרגילים המעודדים תנועה גדולה. המגע הפיסי בנקודה יוצר קשר למקום פחות מוכר וההכרות הנוספת היא כשלעצמה מעודדת קשר אחר עם הגוף. לעתים כשעצם הנגיעה בנקודה אינה מעוררת תנועה של האזור משלב המורה הצעות נוספות כמו תנועה ספירלית מחשבתית שמקורה בנקודה או יצירת קשר מחשבתי בין שתי נקודות. אחד הדברים המעניינים הוא ההשפעה שיש לעידוד התלמיד לחשוב על יותר מנקודה אחת דבר שיוצר יכולת לתנועה מתוך הנקודות ולשחרור מתוך התנועה באופן שהתמקדות בנקודה אחת לא מאפשרת.
כאמור למעלה גם שקעי המרפקים והברכיים יכולים לתפקד בצורה דומה לשקעים ולשחרר כאב. למרות שמבנם שונה. במקרים אלו ניתן להתחיל מגרוד מודע של המקומות הללו ולהמשיך לניסיון לדמיין גרוד כדי לעודד תנועות חדשות ומשחררות מסוגים שונים. אפשרות זו יעילה במיוחד לאנשים הסובלים מכאבי כתפיים או ברכיים, ההפעלה הראשונית של שחרור הכאב במקרה האחרון היא מהמרפק. לאנשים שמפרקי הירך והקרסול תפוסים אצלם באופן כרוני הפעלת שקעי הברכיים היא דרך קלה יותר לשחרור מאשר עבודה ישירה. באופן
שחרור שרירים תפוסים או הגדלת טווח תנועה של גפיים ואצבעות נעשה בעזרת הכוונה לגעת בכאב ולעזבו, כלומר לעודד את התנועה עד למקום שבו הכאב מתעורר ולחזור מהמקום הנ"ל למקום מרגיע. דבר זה שונה באופן מהותי מהישארות בכאב הנדרשת לפעמים בפיסיותרפיה ובשיטות אחרות וחשוב להבינו במהלך ביצוע התרגילים. מאחר שכל אדם רגיש לכאב באזור אחר של גופו במיוחד כשמדובר במחלות ניווניות עדיף שילמד תחילה להפעיל אזורים רגישים פחות או נטולי כאב ויבחר משלל התרגילים שאינם מכוונים לבעייתו תרגילים שיש בהם הנאה כדי לאות אם הם גם מתאימים לו לצורך שחרור מכאב. ברוב המקרים היכולת להגיע באופן עצמאי להרפיות שונות מסייעת גם למצב הפיסי וגם למצב הרגשי של הלומדים ובכך יתרונה הגדול של שיטת פאולה על פני שיטות אחרות. לא פעם מכוונים רופאים את מטופליהן מקבוצת התופעות הנ"ל להעזר בשיטת פאולה כדי להתכונן לשלבים קשים יותר העלולים להתעורר בהמשך וקשורים בעיקר בשליטה בסוגרים, זאת גם משום שיש לשיטה יכולת להשפיע גם על העלאת יכולת הכיווץ וגם על שחרור מקישיון שהוא אחת התופעות הרווחות במחלות ניווניות. היתרון בלימוד השיטה מתוך חשש מהחמרת המצב בשלבים מאוחרים של התפתחות המחלה אינו ניתן להערכה והוא אישי, אך אם לומדים את השיטה באופן המתאים לצרכים העכשווים של החולה כמו שחרור כאב, קשיי תנועה לאחר שינה, קשיים בנתינת שתן לאחר שינה או כאב הקשור במיעוט תנועה ניתן להעביר את הפנמת היכולת להעזר בשיטה גם למצבים קשים יותר העלולים להתפתח בהמשך.
מידע נוסף על השיטה ניתן למצוא באתרhttp://paulamethod.blogspot.com/
אצל נשים ידועים סוג אחר של כאבים, אלו הכרוכים בהתכווצויות לא רצוניות של הנרתיק בזמן קיום יחסי מין-לחלקם יש הגדרה רפואית מוכרת vaginismus שמחקר בניהולו של צבי צוקרמן כבר הראה את נפלאות שיטת פאולה לגביה. קשיים וכאבים אחרים הקשורים בהתכווצויות לא מלאות של הנרתיק, מרגישות עורית או טראומות יכולים להשתחרר דרך העלאת יכולת ההתכווצות והשחרור של האזור. ההסבר ליעילות השיטה בעניין יכול לנבוע מכמה מקורות: עבודה מרחוק כלומר מאזור אחר שאינו רגיש קלה יותר ואפשרית כאשר האישה סובלת ממצב כאב כרוני. גילוי היכולת להפעיל אזורים המוגדרים כ"מיניים" ללא מגע נותן הרגשת שקט ושליטה ומפתח את הקשב לגוף, וכן שינויים הקשורים בהולכה עצבית שהפעילות הכיווצית מעוררת. תרגיל לדוגמה בעניין זה הוא כיווצים קלים של העפעפיים התחתונים או לנסות לחוש נקודה בקצה הלשון ולהניע את הלשון והפה באופן שחוזר ומעלה את התחושות העדינות במקום.
ההקלה על כאבים בזמן לידה בעזרת שיטת פאולה כרוכה גם בשילוב בין תרגילים המביאים להרפיה לבין תרגילים המשפיעים על העלאת קצב ההתכווצויות של הרחם והנרתיק. כמו כן ניתן לשלב את ההרפיות מהכאב בנשימות המערבות כיווצים של הנרתיק. באופן זה הרפיית הכאב בזמן הלידה משולבת בהתקדמות הלידה ובשחרור האגן.
טיפול באי תקינות של מערכת העיכול באמצעות שיטת פאולה אינו מיועד בעיקר לזמן הופעת הכאב אלא אם כן מדובר בתופעות כמו פיסורה וטחורים. במקרים אלו לומדים המטופלים שימוש משולב ביציבה נכונה והרפיית הכאב ע"י כיווצים קלים בספינקטר המוגדר בשיטת פאולה כ"ספינקטר אחורי." ההקלה על מערכת העיכול בשיטת פאולה כוללת תרגילי כיווץ והרפיה של כפות הידיים, כפות הרגליים והעיניים. כל אלו מזמנים לגוף העלאה של יכולת ההתכווצות הכללית של מערכת העיכול. לפעמים כאב, עצירות ושאר תופעות לא נעימות מקורם ב"מעיים עצלים" מושג המכוון לפעילות איטית ולא יציבה של המעיים וכלל המערכת. עד כמה שהדבר נשמע קשה להוכחה לכיווצים של השרירים הטבעתיים יש יכולת השפעה על מידת ההתכווצות של האברים הפנימיים ולכן יכולה השיטה להיות יעילה בטיפול בבעיות עיכול.
בנוסף ניתן לטפל בעזרת שיטת פאולה בכאב הכרוך במחלות כרוניות כמו פיברומיאלגיה, שיגרון, מחלות ניווניות שונות וטרשת נפוצה. הייחודי לשיטה בהקשר זה הוא הכוונה ללמד את המטופל לעזור לעצמו בשעת הכאב. אחת הדוגמאות היא קבוצת התרגילים הקרויה תרגילי נקודות, מדובר בשקעים המצויים בכפות הידיים והרגליים וכן לאורך עמוד השדרה, בחיבור בין העורף לראש, בין השכמות ובגב התחתון. ההוראה המקובלת לתלמיד המנסה ליצור קשר עם השקעים היא ללחוץ עליהם בעזרת אחת האצבעות, לעזוב ולחפש דרך תנועה שתמשיך את אותה ההרגשה של הקשר עם המקום שהלחיצה עודדה. מובן שאין ביכולתו של המתנסה להגיע לאותה תחושה שנוצרה במגע אך הניסיון להגיע אל ההרגשה הנ"ל מביא לתנועה בלתי מתוכננת והיא החשובה. לתלמידים רבים קל יותר להכיר לראשונה את השקעים והפעלתם דרך כפות הידים, השקע המדובר נמצא בין מרכז הכף לאצבעות ובדר"כ איש אינו טועה באיתורו. הלחיצה עליו מעודדת קיפול חלקי של כף היד והמשכיות הקשר המודע בתנועה בדר"כ קלה יותר כאשר מנסים לייצר קשר בין שתי כפות הידיים, לדוגמה ע"י החזקתן זו מול זו ושילוב התנועה בכל יד בנפרד עם תנועה מקבילה של שתי הידיים. יש אנשים שאינם נדרשים להניע את הכפות אלא ממשיכים לחוש דרך ריכוז מחשבתי את המקום מעצם המגע. לעתים התנועה הגדולה יותר המתעוררת בכפות הרגליים או הידיים משחררת מקומות רחוקים יותר ומביאה להרפיה כללית הן כאשר מדובר בהקלה של כאב באחד המפרקים או בשחרור כללי הנובע מתנועה לא מתוכננת ולא מוכרת.
לגבי שלושת השקעים המצויים לאורך עמוד השדרה, כאן הנטייה להעזר בעידוד הקשר איתם וביצירת תנועה מתוכם עולה יותר במצבים של כאב ובעיקר כאב שקשה להרפותו בתרגילים המעודדים תנועה גדולה. המגע הפיסי בנקודה יוצר קשר למקום פחות מוכר וההכרות הנוספת היא כשלעצמה מעודדת קשר אחר עם הגוף. לעתים כשעצם הנגיעה בנקודה אינה מעוררת תנועה של האזור משלב המורה הצעות נוספות כמו תנועה ספירלית מחשבתית שמקורה בנקודה או יצירת קשר מחשבתי בין שתי נקודות. אחד הדברים המעניינים הוא ההשפעה שיש לעידוד התלמיד לחשוב על יותר מנקודה אחת דבר שיוצר יכולת לתנועה מתוך הנקודות ולשחרור מתוך התנועה באופן שהתמקדות בנקודה אחת לא מאפשרת.
כאמור למעלה גם שקעי המרפקים והברכיים יכולים לתפקד בצורה דומה לשקעים ולשחרר כאב. למרות שמבנם שונה. במקרים אלו ניתן להתחיל מגרוד מודע של המקומות הללו ולהמשיך לניסיון לדמיין גרוד כדי לעודד תנועות חדשות ומשחררות מסוגים שונים. אפשרות זו יעילה במיוחד לאנשים הסובלים מכאבי כתפיים או ברכיים, ההפעלה הראשונית של שחרור הכאב במקרה האחרון היא מהמרפק. לאנשים שמפרקי הירך והקרסול תפוסים אצלם באופן כרוני הפעלת שקעי הברכיים היא דרך קלה יותר לשחרור מאשר עבודה ישירה. באופן
שחרור שרירים תפוסים או הגדלת טווח תנועה של גפיים ואצבעות נעשה בעזרת הכוונה לגעת בכאב ולעזבו, כלומר לעודד את התנועה עד למקום שבו הכאב מתעורר ולחזור מהמקום הנ"ל למקום מרגיע. דבר זה שונה באופן מהותי מהישארות בכאב הנדרשת לפעמים בפיסיותרפיה ובשיטות אחרות וחשוב להבינו במהלך ביצוע התרגילים. מאחר שכל אדם רגיש לכאב באזור אחר של גופו במיוחד כשמדובר במחלות ניווניות עדיף שילמד תחילה להפעיל אזורים רגישים פחות או נטולי כאב ויבחר משלל התרגילים שאינם מכוונים לבעייתו תרגילים שיש בהם הנאה כדי לאות אם הם גם מתאימים לו לצורך שחרור מכאב. ברוב המקרים היכולת להגיע באופן עצמאי להרפיות שונות מסייעת גם למצב הפיסי וגם למצב הרגשי של הלומדים ובכך יתרונה הגדול של שיטת פאולה על פני שיטות אחרות. לא פעם מכוונים רופאים את מטופליהן מקבוצת התופעות הנ"ל להעזר בשיטת פאולה כדי להתכונן לשלבים קשים יותר העלולים להתעורר בהמשך וקשורים בעיקר בשליטה בסוגרים, זאת גם משום שיש לשיטה יכולת להשפיע גם על העלאת יכולת הכיווץ וגם על שחרור מקישיון שהוא אחת התופעות הרווחות במחלות ניווניות. היתרון בלימוד השיטה מתוך חשש מהחמרת המצב בשלבים מאוחרים של התפתחות המחלה אינו ניתן להערכה והוא אישי, אך אם לומדים את השיטה באופן המתאים לצרכים העכשווים של החולה כמו שחרור כאב, קשיי תנועה לאחר שינה, קשיים בנתינת שתן לאחר שינה או כאב הקשור במיעוט תנועה ניתן להעביר את הפנמת היכולת להעזר בשיטה גם למצבים קשים יותר העלולים להתפתח בהמשך.
מידע נוסף על השיטה ניתן למצוא באתרhttp://paulamethod.blogspot.com/
יום שני, 21 בדצמבר 2009
טיפול בהתכוצויות לא רצוניות של הנרתיק
התכווצויות בלתי רצוניות של הנרתיק אצל נשים באופן הכרוך בכאב יכולות לנבוע מסיבות רבות: רגישויות שהתפתחו בעור, טראומות (כולל לידה שכללה חתכים או תפרים בעייתיים) או התקשות שרירית בלתי רצונית שאינה ניתנת תמיד להסבר. המושגים הרפואיים הנפוצים הם: וגיניסמוס-להתכווצויות לא רצוניות המונעות קיום של יחסי מין מלאים. וסטיבוליטיס-לתופעות של גירוי עורי המפריע ליחסי מין או גורם לנעילת הפתח. תופעות אלו מקבלות התייחסות דומה במהלך הטיפול בשיטת פאולה, זאת משום שעיקר הטיפול הוא בקשר הרצוני והמודע שהאישה יכולה לקדם בעזרת "עבודה מרחוק" לגבי מגוון האיכויות של התחושות באזור. מובן שבטיפול אישי יותאמו תרגילים אחרים לכל אישה גם על פי אישיותה, מידת יכולתה לשתף את המורה בתהליך והניואנסים של התופעה. הייחודי לשימוש בשיטת פאולה לצורך שחרור רצפת האגן בהקשר של תפקוד מיני הוא בהעזרות בשרירים טבעתיים אחרים המאפשרים עבודה מרחוק. זו יכולה גם להוריד את רמת החרדה של האישה מהכאב הצפוי וגם לאפשר לה צורת פעילות שונה לחלוטין מהרגלה.
מחקר מעניין בראשותו של ד"ר צבי צוקרמן מהמרכז הרפואי רבין השווה בין טיפול בוגיניסמוס באמצעות שיטת פאולה לטיפול באמצעות תרגילים מסורתיים . הטיפול שילב אמצעי עזר והוכיח הצלחה מלאה לגבי שיטת פאולה לעומת תוצאות חלקיות לגבי התרגילים המסורתיים.
למרות שעל פניו כיווץ לא רצוני של הנרתיק דורש הרפיה, תרגילים המעודדים פתיחה או רפיון, הנטייה בטיפול פאוליסטי היא להתחיל מעבודה המזמנת כיווצים מודעים ושונים באופיים זה מזה. לעניין זה יש כמה מטרות: ככל שאישה מכירה יותר בקלות ובפשטות מכלול של תרגילים המאפשרים כיווץ מודע ומשתנה היא לא תיאלץ במהלך הניסיון לשנות את הרגלה ונטיותיה האוטומטיות ולעבור למצב קיצוני אחר.השחרור יוכל להיוצר דרך הכיווץ הנשלט שיחליף את הכיווץ הבלתי נשלט. מדובר בשינוי פיסיולוגי ופסיכולוגי גם יחד, פיתוח סוגים חדשים של שליטה גופנית יעודדו פעילות בעלת אופי חדש למקום ועצם היכולת להיות בעמדת שליטה ויזמה הקשורה בתרגילים תשפיע על העמדה הרגשית של האישה. כיווץ רצוני אינו עניין של מה בכך לכל אישה, לימודו ברמה הטכנית תוך שילוב ושיתוף הגוף כולו משנה גם את הצדדים הרגשיים הקשורים לתפקוד מיני, (בין אם על רקע טראומות או על רקע כאב פשוט מסיבות שונות). מתוך התרגילים שתוארו בעמוד הקודם לצורך חיזוק רצפת האגן שני הראשונים: ש ארוך וכיווצים קלים של העיניים מתאימים גם לצרכים של נשים הסובלות מהתקשות של רצפת האגן. עדיף בהקשר זה לבחור תרגילים שיתמקדו ב"עבודה מרחוק" כלומר באפשרות שהספינקטר הקדמי יופעל עקב פעילות של שרירים טבעתיים אחרים כמו הפה, העיניים, אצבעות הידיים ועוד. לדוגמה הצמדה ועזיבה לסירוגין של האגודל אל האצבע מעודדים לפעמים אצל נשים שמתקשות לחוש את האזור באופן עצמי את היכולת ליצור קשר רצוני עם הספינקטר הקדמי. הרמת השפה העליונה של הפה אל האף תוך העזרות בתמיכת השפה התחתונה מעודדת הרגשה של משיכה או התרוממות הספינקטר הקדמי. כיווץ השפתיים כלפי פנים באופן הדומה לשתייה בקש יכול לגרום לתחושה דמויית כיווץ בספינקטר הקדמי. כל ההצעות הללו יכולות להועיל אחרי שמתרגלים את התרגילים המוצעים קודם לכן שלא בהקשר של מפגש מיני, עדיף בשכיבה ותוך מתן אפשרות לגוף לנוע באופן משתנה בין אם בעקבות התרגול או בגלל רצון אחר.
עניין אחר המהותי להתכווצויות לא רצוניות של הנרתיק המונעות תפקוד מיני הוא שימוש בדמיון או ריכוז מחשבתי המעודד כיווצים קלים ושונים של המקום. לדוגמה-לאחר שנשים התנסו בכיווצים רצוניים בתרגול מומלץ לחשוב על הכיווץ ולעקוב אם דמיון צורה מסוימת שלו גורם לתנועה ממשית. אפשרות אחרת היא תרגיל הנקרא-"כיווץ צד צד" שבו הגוף כולו מסייע לכיווץ לסירוגין של צדי הספינקטר. מאחר שלספינקטר צורה עגולה קשה להבין את הרעיון בתחילה, אך אם מדמים אותו לפה שלאחר תרגול שיטת פאולה מתכווץ בקלות יותר בצד הרצוי ניתן גם כאן לכוון לפעילות המפרידה בין שני הצדדים. לעיתים אצל מקצת מהנשים התרגיל קל יותר לביצוע אם התנסו לפני כן בכיווץ לסירוגין של העיניים כך שכשעין אחת מתכווצת האחרת מנסה להיפתח. שילוב הדמיון או המחשבה הוא שמאפשר קלות בשילוב שני התרגילים. מכוונים את המתרגלת להתחיל מכיווץ לסירוגין של העיניים ובהדרגה לחשוב על צרוף צדי הספינקטר או למשוך חוט דמיוני מהעין המתכווצת אל הספינקטר באותו הצד. אפשרות אחרת לביצוע תרגיל זה היא ההעזרות בתנועת כפות הרגליים, לחיצת הבהונות כלפי הרצפה תוך הרמת העקב ברגל אחת בלבד יכולה להקל על ההפרדה ולאפשר כיווץ יתר בהמשך להרמת העקב של הספינקטר בצד של הרגל הפעילה. מומלץ כמובן לעבור מרגל לרגל וניתן גם להניע את הירכיים או את האגן באופנים שונים המזמנים את ביצוע התרגיל ביתר קלות.
מחקר מעניין בראשותו של ד"ר צבי צוקרמן מהמרכז הרפואי רבין השווה בין טיפול בוגיניסמוס באמצעות שיטת פאולה לטיפול באמצעות תרגילים מסורתיים . הטיפול שילב אמצעי עזר והוכיח הצלחה מלאה לגבי שיטת פאולה לעומת תוצאות חלקיות לגבי התרגילים המסורתיים.
למרות שעל פניו כיווץ לא רצוני של הנרתיק דורש הרפיה, תרגילים המעודדים פתיחה או רפיון, הנטייה בטיפול פאוליסטי היא להתחיל מעבודה המזמנת כיווצים מודעים ושונים באופיים זה מזה. לעניין זה יש כמה מטרות: ככל שאישה מכירה יותר בקלות ובפשטות מכלול של תרגילים המאפשרים כיווץ מודע ומשתנה היא לא תיאלץ במהלך הניסיון לשנות את הרגלה ונטיותיה האוטומטיות ולעבור למצב קיצוני אחר.השחרור יוכל להיוצר דרך הכיווץ הנשלט שיחליף את הכיווץ הבלתי נשלט. מדובר בשינוי פיסיולוגי ופסיכולוגי גם יחד, פיתוח סוגים חדשים של שליטה גופנית יעודדו פעילות בעלת אופי חדש למקום ועצם היכולת להיות בעמדת שליטה ויזמה הקשורה בתרגילים תשפיע על העמדה הרגשית של האישה. כיווץ רצוני אינו עניין של מה בכך לכל אישה, לימודו ברמה הטכנית תוך שילוב ושיתוף הגוף כולו משנה גם את הצדדים הרגשיים הקשורים לתפקוד מיני, (בין אם על רקע טראומות או על רקע כאב פשוט מסיבות שונות). מתוך התרגילים שתוארו בעמוד הקודם לצורך חיזוק רצפת האגן שני הראשונים: ש ארוך וכיווצים קלים של העיניים מתאימים גם לצרכים של נשים הסובלות מהתקשות של רצפת האגן. עדיף בהקשר זה לבחור תרגילים שיתמקדו ב"עבודה מרחוק" כלומר באפשרות שהספינקטר הקדמי יופעל עקב פעילות של שרירים טבעתיים אחרים כמו הפה, העיניים, אצבעות הידיים ועוד. לדוגמה הצמדה ועזיבה לסירוגין של האגודל אל האצבע מעודדים לפעמים אצל נשים שמתקשות לחוש את האזור באופן עצמי את היכולת ליצור קשר רצוני עם הספינקטר הקדמי. הרמת השפה העליונה של הפה אל האף תוך העזרות בתמיכת השפה התחתונה מעודדת הרגשה של משיכה או התרוממות הספינקטר הקדמי. כיווץ השפתיים כלפי פנים באופן הדומה לשתייה בקש יכול לגרום לתחושה דמויית כיווץ בספינקטר הקדמי. כל ההצעות הללו יכולות להועיל אחרי שמתרגלים את התרגילים המוצעים קודם לכן שלא בהקשר של מפגש מיני, עדיף בשכיבה ותוך מתן אפשרות לגוף לנוע באופן משתנה בין אם בעקבות התרגול או בגלל רצון אחר.
עניין אחר המהותי להתכווצויות לא רצוניות של הנרתיק המונעות תפקוד מיני הוא שימוש בדמיון או ריכוז מחשבתי המעודד כיווצים קלים ושונים של המקום. לדוגמה-לאחר שנשים התנסו בכיווצים רצוניים בתרגול מומלץ לחשוב על הכיווץ ולעקוב אם דמיון צורה מסוימת שלו גורם לתנועה ממשית. אפשרות אחרת היא תרגיל הנקרא-"כיווץ צד צד" שבו הגוף כולו מסייע לכיווץ לסירוגין של צדי הספינקטר. מאחר שלספינקטר צורה עגולה קשה להבין את הרעיון בתחילה, אך אם מדמים אותו לפה שלאחר תרגול שיטת פאולה מתכווץ בקלות יותר בצד הרצוי ניתן גם כאן לכוון לפעילות המפרידה בין שני הצדדים. לעיתים אצל מקצת מהנשים התרגיל קל יותר לביצוע אם התנסו לפני כן בכיווץ לסירוגין של העיניים כך שכשעין אחת מתכווצת האחרת מנסה להיפתח. שילוב הדמיון או המחשבה הוא שמאפשר קלות בשילוב שני התרגילים. מכוונים את המתרגלת להתחיל מכיווץ לסירוגין של העיניים ובהדרגה לחשוב על צרוף צדי הספינקטר או למשוך חוט דמיוני מהעין המתכווצת אל הספינקטר באותו הצד. אפשרות אחרת לביצוע תרגיל זה היא ההעזרות בתנועת כפות הרגליים, לחיצת הבהונות כלפי הרצפה תוך הרמת העקב ברגל אחת בלבד יכולה להקל על ההפרדה ולאפשר כיווץ יתר בהמשך להרמת העקב של הספינקטר בצד של הרגל הפעילה. מומלץ כמובן לעבור מרגל לרגל וניתן גם להניע את הירכיים או את האגן באופנים שונים המזמנים את ביצוע התרגיל ביתר קלות.
יום ראשון, 20 בדצמבר 2009
חיזוק רצפת האגן אצל נשים
נשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן, בעקבות לידות, תופעות גיל המעבר והמבנה האנטומי של גוף האישה. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן. הסמפטומים הם רבים ושונים: דליפת שתן במאמץ, תכיפות במתן שתן וקושי להתאפק. קשיים במתן שתן או כאבי גב תחתון הקשורים בצניחה של הרחם, השלפוחית או החלחולת ובהפרעה לחיי המין. לעתים אין האישה מרגישה בבעיה ורק בדיקה גניקולוגית מגלה זאת, יש נשים הסובלות ממספר בעיות גם יחד או שלא מקשרות בין ההפרעה לרקע שלה ולכן מתקשות לאתר את העזרה המתאימה.
הרקע הפיסיולוגי להחלשות שרירי רצפת האגן אינו רק לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו. לחץ על שרירי רצפת האגן המחליש בהדרגה את תפקודם נובע לעתים מחולשה תפקודית של אברים ומערכות אחרות. לדוגמה במצבי תפקוד לקוי של מערכת העיכול מופעל כוח על רצפת האגן והנרתיק באופן כמעט יום יומי. נשים שנוטות לקשיי נשימה שונים מפעילות לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן ולכן הן מרגישות את ביטויי החולשה של רצפת האגן בצחוק או שיעול. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות רצפת האגן ומתפתחת עם השנים בגלל הרגלי עמידה או עבודה לקויים. רוב הנשים אינן מטפלות בבעיה בשל בושה וממשיכות לחיות עמה עד להחמרתה. קיימות דרכי טיפול פשוטות ולא פולשניות להתמודדות עם הבעיה, אלא שהן דורשות מודעות של האישה לקיום הבעיה, חשיפתה לפני הרופא ופנייה לטיפול. שיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה כוללת שינויים גם בתפקוד המערכות הפנימיות כמו מערכת העיכול, הנשימה או צורת ההחזקה של הגב והארכת השקעים.
הטיפול בבעיות רצפת האגן אינו חביב על נשים רבות, מחקרים מדווחים על משך זמן ממוצע של 42 חודשים בין הופעת ההפרעות לפנייה לאבחון וטיפול אצל אורוגניקולוג. החידוש שמכניסה שיטת פאולה בבואה לשקם את רצפת האגן או לטפל בה כחיזוק כללי, כהכנה ללידה ועוד הוא בתפיסה ההוליסטית של הגוף. כלומר חיזוק רצפת האגן ישולב בתרגילים לחיזוק הגב, להארכת ולהגמשת הפרקים. יכלול את שינוי צורת הנשימה כדי למנוע לחץ תוך בטני וישנה את החשיבה על דרכי כיווץ והרפיה. הבנת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים ומיקום הכתפיים ובין אלו למיקומו של האגן, או הבנת הקשר בין היציבה, השליטה בסוגרים, תנועת כפות הרגליים ועוד. כל אלו נותנים לאישה הכרות חדשה עם גופה גם במהלך השיקום של רצפת האגן וגם כקורס למניעה וחיזוק. חלק חשוב בחיזוק רצפת האגן מוקדש ללימוד ההפרדה בין הספינקטרים. זאת משום שההפרדה מסייעת בשינוי הזוית של החזקת האגן.
שני מחקרים כמותיים שהשוו בין יעילות שיטת פאולה לטיפול בדליפת שתן ליעילות הטיפול הפזיוטרפיסטי על בסיס תרגילי קגל נעשו בחסות ביה"ח הדסה .
מראה המקום למאמר מתייחס למחקר המקדים שבעקבותיו נעשה מחקר מקיף יותר שסוכם כעבודת דוקטורט.
הצעות לתרגול:
• ש ארוך הוא תרגיל חשוב ביותר בחיזוק רצפת האגן, התרגיל תואר בפרוט קודם לכן בפרק הקרוי קיצור משכי לידה. אופן הפעלתו יכול להשתנות גם לפי הצורך שלמענו ניתן. במקרה של חיזוק רצפת האגן ההוראה החשובה ביותר היא לכווץ את הספינקטר הקדמי בזמן נשיפת האויר תוך כדי השמעת הצליל ש. כאשר יש קושי לתאם בין משך הזמן שאישה יכולה לכווץ את הספינקטר הקדמי ומשך הזמן הדרוש להוצאת האויר מומלץ לא להתאמץ כדי להמשיך את הכיווץ אלא להרפות מעט ולחזקו שוב. התרגיל מלמד את המתרגלות להיעזר בכיווץ הסוגרים במהלך הנשיפה ומקדם את ההרגל הבריא לשאוף בזמן כיווץ הספינקטר האחורי ולנשוף בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי. יש נשים שלמרות חולשת רצפת האגן חשות באופן אוטומטי צורך לכווץ את הספינקטר הקדמי כשהן נושפות, זהו מצב רצוי וכדאי לבדוק בכל פעם שמתחילים בתרגול אם הספינקטר מצטרף מעצמו עקב הנשיפה. לצורך בדיקה זו כדאי להתחיל בנשיפה ולכווץ בהתאמה להצטרפות האוטומטית של הספינקטר ולא לכווץ מראש. אם לא מתרחשת התכווצות אוטומטית כדאי לתרגל כך שמתחילים לכווץ לפני נשיפת האויר ומחזיקים את הכיווץ במשך כל זמן הנשיפה. חשוב לנסות ולחזק את הכיווץ בהדרגה משום שככל שהבטן הולכת ומתרוקנת מאויר עולה היכולת לחזק את מידת הכיווץ. במצב כזה הצטרפות אוטומטית של הספינקטר האחורי אינה צריכה להפריע ואין סיבה למנוע אותה.
• כיווצים קלים של העיניים הנעשים כשהעפעפיים עצומים מעודדים לעתים תגובות ספונטניות של הספינקטר הקדמי ולכן נחשבים חלק מתהליך החיזוק של רצפת האגן. במצבים שנשים חשות בתהליך כיווצי העיניים את שני הספינקטרים הקדמי והאחורי אפשר "למנוע" את התערבות האחורי ע"י הצמדת האגודל בכל אחת מהידיים אל האצבע תוך לחץ קל, או לשלב הצמדה זו עם הצמדת בהונות הרגליים בכל רגל בנפרד אלו לאלו, תוך כדי הרמת העקבים באופן המזכיר עמידה על קצות האצבעות, (ראה הדגמה של לחיצת האצבעות בתמונה בעמוד הבא.)
• כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת כפות הידיים כלפי הרצפה.
• כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת קיר עם כפות הרגליים כאשר הרגלים מונחות בזוית של תשעים מעלות בין הקיר לישבן.
• הצמדת אגודל לאצבע ולחיצתן זו לזו בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי בכל יד בנפרד ובשתי הידיים באותו הזמן עוזרת להעלאת היכולת לחוש את הספינקטר הקדמי, לכווצו באופן קל ולהפרידו מהאחורי. התמונה הבאה מציגה את אחת הדרכים להצמדת האצבעות. יש נשים החשות ביתר קלות את הספינקטר הקדמי כאשר הן מצמידות את האגודל אל האצבע והאמה גם יחד, כך שקשה להמליץ רק על דרך אחת המעודדת את ההפרדה בין הספינקטרים.
הרקע הפיסיולוגי להחלשות שרירי רצפת האגן אינו רק לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו. לחץ על שרירי רצפת האגן המחליש בהדרגה את תפקודם נובע לעתים מחולשה תפקודית של אברים ומערכות אחרות. לדוגמה במצבי תפקוד לקוי של מערכת העיכול מופעל כוח על רצפת האגן והנרתיק באופן כמעט יום יומי. נשים שנוטות לקשיי נשימה שונים מפעילות לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן ולכן הן מרגישות את ביטויי החולשה של רצפת האגן בצחוק או שיעול. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות רצפת האגן ומתפתחת עם השנים בגלל הרגלי עמידה או עבודה לקויים. רוב הנשים אינן מטפלות בבעיה בשל בושה וממשיכות לחיות עמה עד להחמרתה. קיימות דרכי טיפול פשוטות ולא פולשניות להתמודדות עם הבעיה, אלא שהן דורשות מודעות של האישה לקיום הבעיה, חשיפתה לפני הרופא ופנייה לטיפול. שיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה כוללת שינויים גם בתפקוד המערכות הפנימיות כמו מערכת העיכול, הנשימה או צורת ההחזקה של הגב והארכת השקעים.
הטיפול בבעיות רצפת האגן אינו חביב על נשים רבות, מחקרים מדווחים על משך זמן ממוצע של 42 חודשים בין הופעת ההפרעות לפנייה לאבחון וטיפול אצל אורוגניקולוג. החידוש שמכניסה שיטת פאולה בבואה לשקם את רצפת האגן או לטפל בה כחיזוק כללי, כהכנה ללידה ועוד הוא בתפיסה ההוליסטית של הגוף. כלומר חיזוק רצפת האגן ישולב בתרגילים לחיזוק הגב, להארכת ולהגמשת הפרקים. יכלול את שינוי צורת הנשימה כדי למנוע לחץ תוך בטני וישנה את החשיבה על דרכי כיווץ והרפיה. הבנת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים ומיקום הכתפיים ובין אלו למיקומו של האגן, או הבנת הקשר בין היציבה, השליטה בסוגרים, תנועת כפות הרגליים ועוד. כל אלו נותנים לאישה הכרות חדשה עם גופה גם במהלך השיקום של רצפת האגן וגם כקורס למניעה וחיזוק. חלק חשוב בחיזוק רצפת האגן מוקדש ללימוד ההפרדה בין הספינקטרים. זאת משום שההפרדה מסייעת בשינוי הזוית של החזקת האגן.
שני מחקרים כמותיים שהשוו בין יעילות שיטת פאולה לטיפול בדליפת שתן ליעילות הטיפול הפזיוטרפיסטי על בסיס תרגילי קגל נעשו בחסות ביה"ח הדסה .
מראה המקום למאמר מתייחס למחקר המקדים שבעקבותיו נעשה מחקר מקיף יותר שסוכם כעבודת דוקטורט.
הצעות לתרגול:
• ש ארוך הוא תרגיל חשוב ביותר בחיזוק רצפת האגן, התרגיל תואר בפרוט קודם לכן בפרק הקרוי קיצור משכי לידה. אופן הפעלתו יכול להשתנות גם לפי הצורך שלמענו ניתן. במקרה של חיזוק רצפת האגן ההוראה החשובה ביותר היא לכווץ את הספינקטר הקדמי בזמן נשיפת האויר תוך כדי השמעת הצליל ש. כאשר יש קושי לתאם בין משך הזמן שאישה יכולה לכווץ את הספינקטר הקדמי ומשך הזמן הדרוש להוצאת האויר מומלץ לא להתאמץ כדי להמשיך את הכיווץ אלא להרפות מעט ולחזקו שוב. התרגיל מלמד את המתרגלות להיעזר בכיווץ הסוגרים במהלך הנשיפה ומקדם את ההרגל הבריא לשאוף בזמן כיווץ הספינקטר האחורי ולנשוף בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי. יש נשים שלמרות חולשת רצפת האגן חשות באופן אוטומטי צורך לכווץ את הספינקטר הקדמי כשהן נושפות, זהו מצב רצוי וכדאי לבדוק בכל פעם שמתחילים בתרגול אם הספינקטר מצטרף מעצמו עקב הנשיפה. לצורך בדיקה זו כדאי להתחיל בנשיפה ולכווץ בהתאמה להצטרפות האוטומטית של הספינקטר ולא לכווץ מראש. אם לא מתרחשת התכווצות אוטומטית כדאי לתרגל כך שמתחילים לכווץ לפני נשיפת האויר ומחזיקים את הכיווץ במשך כל זמן הנשיפה. חשוב לנסות ולחזק את הכיווץ בהדרגה משום שככל שהבטן הולכת ומתרוקנת מאויר עולה היכולת לחזק את מידת הכיווץ. במצב כזה הצטרפות אוטומטית של הספינקטר האחורי אינה צריכה להפריע ואין סיבה למנוע אותה.
• כיווצים קלים של העיניים הנעשים כשהעפעפיים עצומים מעודדים לעתים תגובות ספונטניות של הספינקטר הקדמי ולכן נחשבים חלק מתהליך החיזוק של רצפת האגן. במצבים שנשים חשות בתהליך כיווצי העיניים את שני הספינקטרים הקדמי והאחורי אפשר "למנוע" את התערבות האחורי ע"י הצמדת האגודל בכל אחת מהידיים אל האצבע תוך לחץ קל, או לשלב הצמדה זו עם הצמדת בהונות הרגליים בכל רגל בנפרד אלו לאלו, תוך כדי הרמת העקבים באופן המזכיר עמידה על קצות האצבעות, (ראה הדגמה של לחיצת האצבעות בתמונה בעמוד הבא.)
• כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת כפות הידיים כלפי הרצפה.
• כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת קיר עם כפות הרגליים כאשר הרגלים מונחות בזוית של תשעים מעלות בין הקיר לישבן.
• הצמדת אגודל לאצבע ולחיצתן זו לזו בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי בכל יד בנפרד ובשתי הידיים באותו הזמן עוזרת להעלאת היכולת לחוש את הספינקטר הקדמי, לכווצו באופן קל ולהפרידו מהאחורי. התמונה הבאה מציגה את אחת הדרכים להצמדת האצבעות. יש נשים החשות ביתר קלות את הספינקטר הקדמי כאשר הן מצמידות את האגודל אל האצבע והאמה גם יחד, כך שקשה להמליץ רק על דרך אחת המעודדת את ההפרדה בין הספינקטרים.
יום ראשון, 13 בדצמבר 2009
חיזוק שרירי רצפת האגן
שיטת השרירים הטבעתיים- שיטת פאולה היא שיטת התעמלות שפותחה בישראל על ידי פאולה גרבורג. השיטה מבוססת על חיזוק השרירים הטבעתיים (Sphincters) הרצוניים, בגוף על ידי תרגילי התעמלות, כאשר תוך כדי פעילות, מעורבים גם שרירים אחרים ובעצם הגוף כולו מגיב לתרגול. על פי תיאורית השיטה, שימוש בשרירים טבעתיים (מסביב לפה, לעיניים, לאף ועוד) באזור מסוים, גורם לחיזוק שרירים טבעתיים גם באזורים אחרים.
העקרון העומד בבסיס שיטת פאולה, שכל הסוגרים בגוף עובדים בו זמנית, ומשפיעים זה על זה יכול לסייע לנשים שסובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן, אך הפעלת שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו בעיניים ובפה אשר קל יותר להפעילם היא תקינה. שרירים אלה מעוררים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד.
נשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן, בעקבות לידות, תופעות גיל המעבר והמבנה האנטומי של גוף האישה. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן. הסמפטומים הם רבים ושונים, לעתים אין האישה מרגישה בבעיה ורק בדיקה גניקולוגית מגלה זאת, יש נשים הסובלות ממספר בעיות גם יחד או שלא מקשרות בין ההפרעה לרקע שלה ולכן מתקשות לאתר את העזרה המתאימה.
הרקע הפיסיולוגי להחלשות שרירי רצפת האגן אינו רק לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו. לחץ על שרירי רצפת האגן המחליש בהדרגה את תפקודם נובע לעתים מחולשה תפקודית של אברים ומערכות אחרות. תפקוד לקוי של מערכת העיכול. קשיי נשימה המפעילים לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות רצפת האגן. חיזוק ושיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה כולל גם שינויים בתפקוד המערכות הפנימיות כמו מערכת העיכול, הנשימה או צורת ההחזקה של הגב.
העקרון העומד בבסיס שיטת פאולה, שכל הסוגרים בגוף עובדים בו זמנית, ומשפיעים זה על זה יכול לסייע לנשים שסובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן, אך הפעלת שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו בעיניים ובפה אשר קל יותר להפעילם היא תקינה. שרירים אלה מעוררים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד.
נשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן, בעקבות לידות, תופעות גיל המעבר והמבנה האנטומי של גוף האישה. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן. הסמפטומים הם רבים ושונים, לעתים אין האישה מרגישה בבעיה ורק בדיקה גניקולוגית מגלה זאת, יש נשים הסובלות ממספר בעיות גם יחד או שלא מקשרות בין ההפרעה לרקע שלה ולכן מתקשות לאתר את העזרה המתאימה.
הרקע הפיסיולוגי להחלשות שרירי רצפת האגן אינו רק לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו. לחץ על שרירי רצפת האגן המחליש בהדרגה את תפקודם נובע לעתים מחולשה תפקודית של אברים ומערכות אחרות. תפקוד לקוי של מערכת העיכול. קשיי נשימה המפעילים לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות רצפת האגן. חיזוק ושיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה כולל גם שינויים בתפקוד המערכות הפנימיות כמו מערכת העיכול, הנשימה או צורת ההחזקה של הגב.
יום חמישי, 10 בדצמבר 2009
תרגילים המיועדים למצבי ישיבה ממושכים, בנהיגה ובשעת ישיבה בעבודה למניעת כאבי גב
סוגים שונים של מצבי ישיבה ממושכים במיוחד כאלו הקשורים בתנאי עבודה מול מחשב, בנהיגה ממושכת או בשילובם של השניים מחזקים נטייה לסבול מכאבי גב. ישיבה ממושכת ליד מחשב מייצרת תנאים קבועים של חוסר איזון בהחזקת הגפיים, נהיגה ממושכת מונעת תנועתיות טבעית של הגב, מגבירה את המתח בזרועות ואת קיצור הצואר. אם אין מודעות לצורך בארגון תנועה מזערית במהלך הנהיגה וקושי לייצר הפסקות בעבודה מול מחשב עלולים תנאי העבודה בלבד להשפיע לרעה על המצב הכללי של השלד והגב.
שיטת פאולה פועלת במיטבה במצבי שכיבה המאפשרת תנועתיות מלאה, אך מי שמתנסה בה יכול אח"כ לגזור מהניסיון האישי בשכיבה תרגילים שקל לבצע בישיבה, התרגול שמיצר תנועתיות קלה ואינו מחייב הפסקת העבודה יכול להיות אחד מהפתרונות הקלים לבעיות אלו. כלומר בין אם במהלך העבודה ובין אם כהפסקות קצרות בתוכה מאפשר התרגול להתמודד עם כאבי גב כרוניים או אפילו למנוע את הופעתם. היתרון של בחירה כזו מנקודת המבט של הוראת שיטת פאולה הוא שיש סיכוי לתרגול תכוף יותר, ללא צורך בהתארגנות הכרוכה בשכיבה. לעתים התנועה הקטנה היא שמביאה לתנועה גדולה ולא גודלה של התנועה הוא העיקר אלא הגילוי העצמי של האפשרות למגוון תנועתי כפי שדרוש לכל מתרגל ומתנסה. לסובלים מכאבי גב כרוניים עקב תנאי העבודה מובן שקל יותר לשנות את הרגלי הישיבה מאשר את תחום העיסוק.
למתרגלים תוך כדי עבודה כדאי לדעת כי התרגול בישיבה יעיל יותר ברובו במצב שיש בו תנאים להישענות אל מסעד כסא לכל אורך הגב, כאשר הרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה. לעתים שימוש בהרמת רגליים על קרשי עץ, ספרים שאינם בשימוש או שרפרף נמוך מסייעת ליעילות התרגול ואף יכולה למקם את הגוף כולו ללא קשר לתרגוול באופן המונע קיבעון של קיצור השקעים. מקצת מהתרגילים שיתוארו בהקשר זה מתאימים לשילוב בין התרגול לעבודה מול מחשב בו זמנית, חלקם מציעים הפסקות קצרות וחלקם מיועדים למצבי נהיגה.
תרגילים המתאימים לשילוב בו זמני בין התרגול לעבודה מול מחשב
תרגילים המפעילים את בהונות הרגליים משנים את מיקום הגב בישיבה ויכולים לעודד גמישות מפרקים,:
• הרחקה והצמדה של בהונות הרגליים, עדיף לבצע את התרגיל בכפות רגליים יחפות כאשר כל רגל פועלת בנפרד.
• תנועה לסירוגין ממצב שבו העקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות אל מצב שבו הבהונות נצמדות אלו לאלו בכל רגל בנפרד ונלחצות אל הרצפה כאשר העקבים מתרוממים.
• מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הפנימיים.
• תנועה חופשית ובלתי מתוכננת מתוך שקעי כפות הרגלים. ניתן להיעזר בגלגול כדור קטן ככל שניתן למצוא או בנגיעה בשקע. ניתן לחזור ולנסות להמשיך את ההרגשה במקום ע"י החזרת המגע.
תרגילים המתאימים להפסקות קצרות לצורך התרגול במצב ישיבה מול מחשב
• אחיזת הזרת מתחת לקמיצה כאשר גב היד מופנה אל הרצפה מעוררת תנועה המרחיקה את השכמות ופותחת את הכתפיים. התרגיל מיועד לעודד הנעה של הגב במידה קלה אם יש נוכחות אנשים בסביבה ויכול להילמד ביתר שחרור במצבי שכיבה או עמידה. בחלק ממצבי הישיבה מעודד התרגיל היצמדות של הגב העליון אל משענת הכסא. כדי לא להיות עסוקים במצב האחיזה של האצבעות ניתן לקשור אותן בעזרת פלסתר.
• אגרוף לסירוגין של הידיים והרחקת האצבעות ביד שאינה מתאגרפת. פתיחת יד ימין (בהנחה שהיד הדומיננטית של המתרגל היא יד ימין) הוא תרגיל שנועד לשחרר כתף מכווצת או כואבת, כשהוא נעשה בשכיבה הורדת הכתף ע"י הרחקת אצבעות הידיים יש לה פוטנציאל השפעה רחב יותר מאשר בישיבה, אבל גם בישיבה עבודה דרך אצבעות היד יכולה להביא את הכתף להרפיה ולשחרור.
• כיווצים קלים של הספינקטר האחורי תוך מתן האפשרות לגב לשנות את מידת הישענותו בעקבות הכיווצים. (המושג ספינקטר אחורי מכוון לסוגר האחורי),
• הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שהשפה תוכל לאחוז עיפרון. ניתן לנסות לתרגל ע"י אחיזת עיפרון תחילה בין השפה לאף ולעבור למצב ללא עיפרון. אין צורך להמשיך את התנועה במצב ההרמה זמן רב ככל שניתן אך אפשר להוריד ולהרים שוב כמה שרוצים. חשוב לתת לצוואר ולעורף לנוע בעקבות התנועה.
תרגילים המיועדים למצבי נהיגה.
• מתפלא וזועף- הרמה והורדה לסירוגין של הגבות, ניתן להיעזר בתנועת העיניים וגם לקרב את הגבות זו לזו בזמן ההורדה.
• קרוב קצות השפתיים והרחקתן לסירוגין.
• הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף.
• כיווץ קל של הסוגרים.
• פתיחה גדולה של הפה מסייעת להארכת הצואר אם מנסים להאריך את זמן הפתיחה מעבר לנטייה הרגילה תוך שחרור השפתיים. שחרור זה יוכל להיווצר אם פתיחת הפה תהיה פעם לאורכו של הפה ופעם לרוחבו.
שיטת פאולה פועלת במיטבה במצבי שכיבה המאפשרת תנועתיות מלאה, אך מי שמתנסה בה יכול אח"כ לגזור מהניסיון האישי בשכיבה תרגילים שקל לבצע בישיבה, התרגול שמיצר תנועתיות קלה ואינו מחייב הפסקת העבודה יכול להיות אחד מהפתרונות הקלים לבעיות אלו. כלומר בין אם במהלך העבודה ובין אם כהפסקות קצרות בתוכה מאפשר התרגול להתמודד עם כאבי גב כרוניים או אפילו למנוע את הופעתם. היתרון של בחירה כזו מנקודת המבט של הוראת שיטת פאולה הוא שיש סיכוי לתרגול תכוף יותר, ללא צורך בהתארגנות הכרוכה בשכיבה. לעתים התנועה הקטנה היא שמביאה לתנועה גדולה ולא גודלה של התנועה הוא העיקר אלא הגילוי העצמי של האפשרות למגוון תנועתי כפי שדרוש לכל מתרגל ומתנסה. לסובלים מכאבי גב כרוניים עקב תנאי העבודה מובן שקל יותר לשנות את הרגלי הישיבה מאשר את תחום העיסוק.
למתרגלים תוך כדי עבודה כדאי לדעת כי התרגול בישיבה יעיל יותר ברובו במצב שיש בו תנאים להישענות אל מסעד כסא לכל אורך הגב, כאשר הרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה. לעתים שימוש בהרמת רגליים על קרשי עץ, ספרים שאינם בשימוש או שרפרף נמוך מסייעת ליעילות התרגול ואף יכולה למקם את הגוף כולו ללא קשר לתרגוול באופן המונע קיבעון של קיצור השקעים. מקצת מהתרגילים שיתוארו בהקשר זה מתאימים לשילוב בין התרגול לעבודה מול מחשב בו זמנית, חלקם מציעים הפסקות קצרות וחלקם מיועדים למצבי נהיגה.
תרגילים המתאימים לשילוב בו זמני בין התרגול לעבודה מול מחשב
תרגילים המפעילים את בהונות הרגליים משנים את מיקום הגב בישיבה ויכולים לעודד גמישות מפרקים,:
• הרחקה והצמדה של בהונות הרגליים, עדיף לבצע את התרגיל בכפות רגליים יחפות כאשר כל רגל פועלת בנפרד.
• תנועה לסירוגין ממצב שבו העקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות אל מצב שבו הבהונות נצמדות אלו לאלו בכל רגל בנפרד ונלחצות אל הרצפה כאשר העקבים מתרוממים.
• מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הפנימיים.
• תנועה חופשית ובלתי מתוכננת מתוך שקעי כפות הרגלים. ניתן להיעזר בגלגול כדור קטן ככל שניתן למצוא או בנגיעה בשקע. ניתן לחזור ולנסות להמשיך את ההרגשה במקום ע"י החזרת המגע.
תרגילים המתאימים להפסקות קצרות לצורך התרגול במצב ישיבה מול מחשב
• אחיזת הזרת מתחת לקמיצה כאשר גב היד מופנה אל הרצפה מעוררת תנועה המרחיקה את השכמות ופותחת את הכתפיים. התרגיל מיועד לעודד הנעה של הגב במידה קלה אם יש נוכחות אנשים בסביבה ויכול להילמד ביתר שחרור במצבי שכיבה או עמידה. בחלק ממצבי הישיבה מעודד התרגיל היצמדות של הגב העליון אל משענת הכסא. כדי לא להיות עסוקים במצב האחיזה של האצבעות ניתן לקשור אותן בעזרת פלסתר.
• אגרוף לסירוגין של הידיים והרחקת האצבעות ביד שאינה מתאגרפת. פתיחת יד ימין (בהנחה שהיד הדומיננטית של המתרגל היא יד ימין) הוא תרגיל שנועד לשחרר כתף מכווצת או כואבת, כשהוא נעשה בשכיבה הורדת הכתף ע"י הרחקת אצבעות הידיים יש לה פוטנציאל השפעה רחב יותר מאשר בישיבה, אבל גם בישיבה עבודה דרך אצבעות היד יכולה להביא את הכתף להרפיה ולשחרור.
• כיווצים קלים של הספינקטר האחורי תוך מתן האפשרות לגב לשנות את מידת הישענותו בעקבות הכיווצים. (המושג ספינקטר אחורי מכוון לסוגר האחורי),
• הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שהשפה תוכל לאחוז עיפרון. ניתן לנסות לתרגל ע"י אחיזת עיפרון תחילה בין השפה לאף ולעבור למצב ללא עיפרון. אין צורך להמשיך את התנועה במצב ההרמה זמן רב ככל שניתן אך אפשר להוריד ולהרים שוב כמה שרוצים. חשוב לתת לצוואר ולעורף לנוע בעקבות התנועה.
תרגילים המיועדים למצבי נהיגה.
• מתפלא וזועף- הרמה והורדה לסירוגין של הגבות, ניתן להיעזר בתנועת העיניים וגם לקרב את הגבות זו לזו בזמן ההורדה.
• קרוב קצות השפתיים והרחקתן לסירוגין.
• הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף.
• כיווץ קל של הסוגרים.
• פתיחה גדולה של הפה מסייעת להארכת הצואר אם מנסים להאריך את זמן הפתיחה מעבר לנטייה הרגילה תוך שחרור השפתיים. שחרור זה יוכל להיווצר אם פתיחת הפה תהיה פעם לאורכו של הפה ופעם לרוחבו.
יום שלישי, 8 בדצמבר 2009
תשובות קצרות לשאלות נפוצות הנוגעות לשיטת פאולה
כמה זמן כדאי לתרגל לבד בכל יום?
בין חצי שעה לשעה בהנחה שלא מדובר בכאב כרוני, במקרה של כאב כל ארוע שהכאב מופיע בו הוא הזדמנות טובה להפגתו על ידי תרגול ללא התייחסות למשך הזמן.
מהו פרק הזמן שבו צפוי לחול שיפור?
עניין זה משתנה על פי סוג הבעיה, האפשרות שמדובר ביותר מבעיה אחת, משך הזמן שהאדם חי עם הבעיה, הגיל ועוד, לדוגמה בנוגע לכאבי גב יכול לחול שיפור תוך שבוע שבועיים ולעתים השיפור קצר הטווח הנ"ל יורגש רק לאחר התרגול, עם הזמן יורגש השיפור על פני משכי זמן ארוכים יותר. לפי הצעתה של פאולה עדיף לא לצפות לשיפור לפני שעברו פחות משנים עשר שבועות אך מניסיונם של מטפלים אחרים שיפור חלקי יכול לחול גם לאחר ארבעה עד שישה שבועות ואיכותו משתנה ועולה בהדרגה. לעתים ניכר שיפור בבעיה שלא לשמה החל האדם בטיפול והדבר מעיד על התחלת השינוי שהגוף עובר ועל קיומו של פוטנציאל השינוי בבעיה שמעסיקה אותו בטווח זמן קרוב.
האם השיטה מכוונת רק לטיפול בבעיות או גם למניעה?
הטיפול בבעיות שונה מתרגול לצורך מניעה, בהקשר של מניעה יש לעתים יתרון למפגשים קבוצתיים, הנושאים שחשוב להתייחס אליהם כמניעה הם: הכנה ללידה, שיקום לאחר לידות, חיזוק רצפת האגן לאחר גיל חמישים אצל נשים והכנה לתופעות הגיל השלישי.
האם ניתן לתרגל את השיטה בהריון?
כן בהחלט, כאשר אישה תרגלה את השיטה לפני ההריון אין צורך בשינוי התרגול בזמן ההריון, אם האישה החלה לתרגל רק בזמן ההריון עדיף להתחיל לאחר שבוע עשרים, בשליש השלישי של ההריון ניתן לתרגל גם כהכנה ללידה על פי שיטת פאולה.
ניסיתי לתרגל לפי הספר של פאולה ולא ראיתי תוצאות מה הסיכוים שתרגול בעזרת מורה יהיה שונה?
הסיכויים טובים מאוד, כאשר אדם לומד את השיטה לראשונה רק בעזרת ספר הוא יכול לקבל מושג על סוג הפעילות והשפעתה הכללית אך קשה להתאים את התרגילים ולהמשיכם באופן הרצוי ללא הדרכה. כמו כן מתקשים רוב האנשים לקיים תרגיל ברצף הזמן הדרוש משום שעניין זה אינו ניתן למדידה ע"י ספירה או שימוש בשעון. לכן לא כדאי להסיק מסקנות רק על סמך הניסיון מתרגול על פי הצעות כתובות בלבד.
המליצו לי לעשות פיסיותרפיה ולתרגל את שרירי רצפת האגן בגלל חולשה כללית האם שיטת פאולה זה אותו דבר?
העקרונות של שתי השיטות שונות אך התוצאות יכולות להיות זהות דבר שהוכח ע"י מחקר. גם צורת התרגול שונה משום שבפיסיותרפיה מתייחסים לרצפת האגן בלבד ובשיטת פאולה מתרגלים גם באזורים נוספים של הגוף בהנחה שיש להם השפעה על מיקום וחוזק רצפת האגן. לדוגמה-הרגלי נשימה המפעילים לחץ תוך בטני ימשיכו את הבעיה אם לא תשתנה צורת הנשימה, ולכן תרגול שיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן מתייחס לכלל ההרגלים והבעיות הגופניות, גם אם הבעיה המציקה ביותר היא חולשת רצפת האגן.
המליצו לי על ניתוח לתיקון בקע האם שיטת פאולה יכולה להחליף את הצורך בניתוח?
אין אפשרות ל"תקן" בקע בעזרת שיטת פאולה, ניתן רק להקל על הסמפטומים.
האם אצטרך לתרגל את שיטת פאולה כל החיים?
רק אם תרצה ותהנה מזה, יש נושאים כמו כאבי גב, נשימה, חולשת רצפת אגן ועוד שתרגול מתמיד מונע את חזרתם ולכן עדיף להמשיך ולשמור על תרגול מתמיד אך גם אם לא מתמידים בהם באופן יום יומי ניתן לחזור לתרגל ולשפר את המצב ברגע שההפרעה חזרה. יש מצבים שהבעיה החלה על רקע ארוע חד פעמי, טראומה גופנית או נפשית ואז אין הכרח בהמשך תרגול. עם ילדים שנגמלו לחלוטין מחיתולים או עיכוב בשליטה בסוגרים בעזרת השיטה גם אם באיחור אין צורך להמשיך לתרגל.
האם שיטת פאולה יכולה למנוע ניתוחים?
יש כמה סוגים של ניתוחים ששיטת פאולה יכולה למנוע, לדוגמה: ניתוחים הקשורים ברצפת האגן, ניתן למנוע ע"י תרגול להרמת הרחם או השלפוחית. ניתוחים הקשורים בכאבי גב בעקבות פריצת דיסק, בלט או סקוליוזיס.
מהם אחוזי ההצלחה של השיטה?
במסגרת מחקרים כמותיים שנעשו בהשוואה לשיטות טיפול אחרות השיטה הוכיחה הצלחה של מאה אחוזים בבעיה הקרויה וגיניסמוס והצלחה של מעל לחמישים אחוזים בטיפול בדליפת שתן במאמץ, בתחומים אחרים לא נעשה מעקב כמותי אלא איכותי.
האם ניתן לפתור כמה בעיות במקביל?
כן בהחלט אלא שלעתים הדבר מאט את קצב השיפור.
מה העדיפות של השיטה ביחס לשיטות אחרות?
באופן כללי ברוב התחומים שהשיטה מטפלת בהם ניתן להגיע לעצמאות מלאה בתחזוקה הגופנית ובהמשכיות השינוי שהטיפול גרם, כלומר אין צורך בקשר מתמשך עם מורה או מטפל לאחר שהבעיה טופלה. כמו כן מעצם מהותה כמשפיעה על כמה תחומים הכרוכים זה בזה יש פוטנציאל של שינוי כולל בגוף. לדוגמה אם תופעה כמו בריחת שתן נפתרה וגם מצב הנשימה שהיה אחד המקורות לדליפה השתפר יש סיכוי גדול יותר שהשינוי יתמיד.
מהי ההגדרה לדליפת שתן במאמץ ומתי חשוב לטפל בה?
דליפת שתן במאמץ מגדירה דליפה שחלה בזמן שיעול או התעטשות, במהלך ריצה, ירידה או עלייה במדרגות, הרמת משקל כלשהו, ולעתים אפילו תנועה לא צפויה הדורשת הפעלת כוח קלה. אין הגדרה לזמן העדיף לטיפול, מידת ההפרעה שהאדם חווה ביחס לחייו היא החשובה. לעתים הנטייה לדחות את הטיפול משליכה על תפקודים אחרים של המערכות הפנימיות כמו יכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן ולכן יש יתרון לטפל בסמוך להופעת הבעיה.
איזו השפעה יש לשיטה על קמטים בפנים?
אין תשובה חד משמעית על שאלה זו גם משום שהנטייה לקמטים קשורה לתחומים רבים נוספים. מי שחושש מקמטים יכול להתמקד בתרגילים שאינם בשרירי הפנים או בתרגילים שמותחים את הפנים.
האם יש קשר בין תרגול השיטה לטיפול בבעיות פוריות?
כמעט כל מטפל/ת בשיטה יכול לספר על מקרים של נשים שהיו בטיפולו והרו בעקבות הטיפול, הבעיה היא שקשה למצוא לדבר הסבר עקבי ולכן עדיף שלא לפרסם את השיטה בהקשר זה.
האם מספר המפגשים או משך התקופה שהאדם היה בטיפול הם שקובעים את סיכוייו לשינוי?
עדיף לשלב בין שני המרכיבים. בעבר נהגה פאולה לפגוש אנשים לפחות פעמיים בשבוע כשהיגיעו לטיפולה ויש עדיין מורים המקפידים על כך, הזמן והפנאי הנפשי שהאדם מפנה לתרגול עצמי יכולים גם הם להשפיע השפעה ניכרת על עניין זה, לכן יש מצבים שמספר המפגשים משפיע ויש מצבים שמשך התקופה של הטיפול הוא שמשפיע.
באיזה סוגי בעיות אם בכלל עלולה לחול החמרה של המצב בעקבות טיפול פאולה?
מקרי החמרה הם מעטים ביותר ולרוב קשורים בבעיות נוספות שלא היה ידוע עליהן. יכולה לחול הרגשת החמרה כאשר אישה שסובלת מהחלשות רצפת האגן מנסה לכווץ באופן כוחני שאינו מתאים לא לשיטה ולא להחלשות שרירית. הרגשת ההחמרה תתבטא בהחלשות היכולת לכווץ או בכאבי גב ולכן תפקידו של המורה הוא לכוון לתנועה מינימלית בתחילת העבודה.
האם הרגשת כאב או הרעה במצב היא חלק מהתהליך הצפוי למתרגלי השיטה?
לא, הרגשת כאב מעידה על דרך תרגול לא נכונה ואינה רצויה בגישה לשיטת פאולה. יש מצבים שהאדם מדווח על הרעה אך סביר יותר להניח שמידת רגישותו לדבר השתנתה משום שדרך העבודה לא מייצרת תנאים להרעה.
באיזה אופן מסייעת שיטת פאולה להחלמה מניתוחים?
הדבר שונה מתחום לתחום, בכל הקשור לניתוחי גב ומפרקים מאחר שהשיטה מבוססת על תנועות קטנות ביותר היא יכולה לזרז את משך ההחלמה כי אינה פוגעת בהוראה להימנע מתנועה ויחד עם זאת מייצרת תנועה קלה המעודדת החלמה. בתחומים כמו מערכת השתן תרגול שיטת פאולה מזרז את החזרה של המערכות לפעולה וגם מחזק את השרירים שנחלשו לפני הניתוח או בעקבותיו. הניתוחים החדשים בתחום כמו השתלת סרט להרמת השלפוחית מצליחים למשך זמן ארוך יחסית אם לאחריהם נעשה גם תרגול של השיטה.
האם צניחה של דופן הנרתיק ניתנת לתיקון ע"י שיטת פאולה?
ברוב המקרים כן, אך יש גם מצבים שהשיפור אינו מתמיד. הדבר כרוך גם באורח החיים של האישה ובהיקף התרגול שלה.
מהם סוגי ההשפעה של השיטה על מחלות ניווניות?
קשה להעריך מראש את דרך ההשפעה אך כאשר יש חשש מאיבוד השליטה בסוגרים לימוד השיטה כאשר האדם נמצא בתחילת התהליך הניווני הוא יעיל, זאת משום שניתן לעורר תחושות בסוגרים מרחוק דרך שרירים טבעתיים שיש בהם שליטה. כמו כן כאשר מדובר במחלות הקשורות בקישיון שרירים האדם יכול ללמוד לבדו להרפות דרך תרגילים מסוימים.
היכן נעשית הכשרת מורים מוסמכים לשיטה?
פאולה גרבורג שייסדה את השיטה הסמיכה שלוש מורות להסמיך מורים חדשים, המורות הן: איה גולדהמר, יואלה מגנט ונועה אילת. (לאחרונה הצטרפה גם עתידה שפיגל למעגל המסמיכות) ההסמכה נעשית על פי מספר שעות אחיד אצל שלוש המורות ואינה קשורה במוסדות אחרים. בנוסף לאחר מותה של פאולה הוקמה עמותה של המורים המוסמכים, באתר העמותה ניתן למצוא פרטים מלאים על תהליכי ההסמכה. כתובת אתר העמותה http://paula.org.il/
מדוע מעטה העבודה בקבוצות בתחום ומה עדיף-לימוד בקבוצה או טיפול יחידני?
בעשורים הראשונים לייסוד השיטה המשיכו תלמידיה של פאולה להקפיד על דרישתה ללמד את השיטה באופן יחידני בלבד, יוצא דופן בעניין זה היה אחד מתלמידיה הראשונים יותם ורדי שבויכוח גלוי עימה פעל גם במסגרת טיפולים יחידניים וגם במסגרת קבוצות. עם הזמן שימש הניסיון המצטבר של יותם להכשיר מורים שהתעניינו גם בהדרכה קבוצתית. הקבוצות מתאימות לעבודה בנושאים הומוגניים, הקבוצות שעוסקות בהכנה ללידה ובשיקום רצפת האגן מראות תוצאות טובות (גם משום שלרוב מדובר בקבוצה של שש עד שמונה נשים) וההבדל בינן לעבודה יחידנית הוא שהתוצאה ניכרת לא פעם באיחור גדול ביחס לזו שניכרת בשיעור יחידני. בתחומים אחרים קשה לארגן קבוצות הומוגניות ועל כן המעקב בעניין מצומצם. הבחירה מה עדיף לפרט צריכה להיבדק על פי מצבו האישי, ככל שמדובר בשילוב של כמה הפרעות תפקודיות קשה יותר להגיע לטיפול מלא במסגרת קבוצה.
אלו טעויות עלולות לחול בהבנת השיטה אצל מתרגליה?
הטעות הנפוצה קשורה בחינוך גופני שרוב בני האדם נחשפו לה והיא הרעיון שעדיף להגיע להפעלה מקסימלית של השריר או לחפש את יכולת העלייה בחוזק התפקוד שלו. לו היו המתרגלים מודעים מראש לרעיון הנ"ל ולהיקף השפעתו על גופם יכלו להימנע מטעויות רבות ולא רק אלו הקשורות בתרגול השרירים הטבעתיים. בכל מקרה מן האמור כאן ברור שתרגול שמתחיל בעבודה מינימלית ועדינה יכול למנוע טעויות.
האם קיימים תנאים הכרחיים ללימוד ולתרגול שיטת פאולה?
יצירת תנאים של שקט פנימי וחיצוני מתאימים יותר ללימוד אצל מתחילים, כך גם לגבי תרגול בשכיבה על גבי מזרון קשה ורחב. בהמשך כאשר אדם שולט בתרגילים מסוימים ומעוניין לבצעם במצבים מגוונים השקט אינו תנאי הכרחי אלא רצוי, ככל שעולה היכולת לתרגל במהלך פעולות נוספות כך עולה האפשרות שהשיטה תהיה חלק בלתי נפרד מחייו של אדם, דבר שיש לו יתרון בפני עצמו. עדיין יש לזכור שהתרגול תוך כדי עשיית פעולות אחרות לעומת התרגול בתנאי שקט ובשכיבה מפעיל את הגוף באופן שונה לחלוטין ואף מייצר חוויה נפשית שונה.
אלו "ניסים" ידועים בעקבות טיפול בשיטת פאולה?
הנס הידוע ביותר הוא סיפורה האישי של פאולה עצמה. פאולה שהייתה רקדנית ואובחנה כסובלת ממחלה ניוונית ע"י מספר רופאים, מאחר שסרבה לקבל את גזר הדין ניסתה תרגילים שונים שהיכירה מן העבר במסגרת לימודי הזמרה שלה בגרמניה ומתוכם גילתה את יכולת ההשפעה שבין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. כך החלה בפיתוח השיטה וחזרה לתפקוד מלא. באתר המורים המוסמכים מופיע גם סיפורה של נעמי שמר שטיפולה של פאולה פעל עליה מעבר לצפוי. ניסים אחרים שמורים דיווחו עליהם הם מקרי כניסה להריון של נשים שלא הרו במשך זמן רב קודם לטיפול בשיטה והרו בעקבות הטיפול בשיטה. שינויים שחלו בתחומי המערכות הפנימיות השונות כמו צורך להשתמש בקטטר שהסתיים לאחר טיפול פאולה.
מהם הצדדים החוויתיים הטמונים בשיטה?
תגובות ספונטניות שבהן הגוף עובד שלא מתוך הכוונה מודעת ומחשבתית.
רגיעה, שינויים בנשימה, פיהוקים בלתי נשלטים שמשנים את צורת המונחות של הראש והעורף ומביאים לפורקן. עלייה ביכולת הריכוז הכללית.
האם יש גיל שבו יעילות השיטה פוחתת?
בהחלט לא, לגיל ולמגבלות גופניות יש השפעה חלקית על פוטנציאל השינוי. אך יכולת הקשב והריכוז משפיעה על איכות השיפור הפוטנציאלית יותר מאשר הגיל. גם כאשר יש ירידה ביכולת הקשב והריכוז ניתן לקדם את מצבו הבריאותי של האדם בעזרת השיטה אם הוא מגלה עניין פעיל ורצון להיעזר.
בין חצי שעה לשעה בהנחה שלא מדובר בכאב כרוני, במקרה של כאב כל ארוע שהכאב מופיע בו הוא הזדמנות טובה להפגתו על ידי תרגול ללא התייחסות למשך הזמן.
מהו פרק הזמן שבו צפוי לחול שיפור?
עניין זה משתנה על פי סוג הבעיה, האפשרות שמדובר ביותר מבעיה אחת, משך הזמן שהאדם חי עם הבעיה, הגיל ועוד, לדוגמה בנוגע לכאבי גב יכול לחול שיפור תוך שבוע שבועיים ולעתים השיפור קצר הטווח הנ"ל יורגש רק לאחר התרגול, עם הזמן יורגש השיפור על פני משכי זמן ארוכים יותר. לפי הצעתה של פאולה עדיף לא לצפות לשיפור לפני שעברו פחות משנים עשר שבועות אך מניסיונם של מטפלים אחרים שיפור חלקי יכול לחול גם לאחר ארבעה עד שישה שבועות ואיכותו משתנה ועולה בהדרגה. לעתים ניכר שיפור בבעיה שלא לשמה החל האדם בטיפול והדבר מעיד על התחלת השינוי שהגוף עובר ועל קיומו של פוטנציאל השינוי בבעיה שמעסיקה אותו בטווח זמן קרוב.
האם השיטה מכוונת רק לטיפול בבעיות או גם למניעה?
הטיפול בבעיות שונה מתרגול לצורך מניעה, בהקשר של מניעה יש לעתים יתרון למפגשים קבוצתיים, הנושאים שחשוב להתייחס אליהם כמניעה הם: הכנה ללידה, שיקום לאחר לידות, חיזוק רצפת האגן לאחר גיל חמישים אצל נשים והכנה לתופעות הגיל השלישי.
האם ניתן לתרגל את השיטה בהריון?
כן בהחלט, כאשר אישה תרגלה את השיטה לפני ההריון אין צורך בשינוי התרגול בזמן ההריון, אם האישה החלה לתרגל רק בזמן ההריון עדיף להתחיל לאחר שבוע עשרים, בשליש השלישי של ההריון ניתן לתרגל גם כהכנה ללידה על פי שיטת פאולה.
ניסיתי לתרגל לפי הספר של פאולה ולא ראיתי תוצאות מה הסיכוים שתרגול בעזרת מורה יהיה שונה?
הסיכויים טובים מאוד, כאשר אדם לומד את השיטה לראשונה רק בעזרת ספר הוא יכול לקבל מושג על סוג הפעילות והשפעתה הכללית אך קשה להתאים את התרגילים ולהמשיכם באופן הרצוי ללא הדרכה. כמו כן מתקשים רוב האנשים לקיים תרגיל ברצף הזמן הדרוש משום שעניין זה אינו ניתן למדידה ע"י ספירה או שימוש בשעון. לכן לא כדאי להסיק מסקנות רק על סמך הניסיון מתרגול על פי הצעות כתובות בלבד.
המליצו לי לעשות פיסיותרפיה ולתרגל את שרירי רצפת האגן בגלל חולשה כללית האם שיטת פאולה זה אותו דבר?
העקרונות של שתי השיטות שונות אך התוצאות יכולות להיות זהות דבר שהוכח ע"י מחקר. גם צורת התרגול שונה משום שבפיסיותרפיה מתייחסים לרצפת האגן בלבד ובשיטת פאולה מתרגלים גם באזורים נוספים של הגוף בהנחה שיש להם השפעה על מיקום וחוזק רצפת האגן. לדוגמה-הרגלי נשימה המפעילים לחץ תוך בטני ימשיכו את הבעיה אם לא תשתנה צורת הנשימה, ולכן תרגול שיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן מתייחס לכלל ההרגלים והבעיות הגופניות, גם אם הבעיה המציקה ביותר היא חולשת רצפת האגן.
המליצו לי על ניתוח לתיקון בקע האם שיטת פאולה יכולה להחליף את הצורך בניתוח?
אין אפשרות ל"תקן" בקע בעזרת שיטת פאולה, ניתן רק להקל על הסמפטומים.
האם אצטרך לתרגל את שיטת פאולה כל החיים?
רק אם תרצה ותהנה מזה, יש נושאים כמו כאבי גב, נשימה, חולשת רצפת אגן ועוד שתרגול מתמיד מונע את חזרתם ולכן עדיף להמשיך ולשמור על תרגול מתמיד אך גם אם לא מתמידים בהם באופן יום יומי ניתן לחזור לתרגל ולשפר את המצב ברגע שההפרעה חזרה. יש מצבים שהבעיה החלה על רקע ארוע חד פעמי, טראומה גופנית או נפשית ואז אין הכרח בהמשך תרגול. עם ילדים שנגמלו לחלוטין מחיתולים או עיכוב בשליטה בסוגרים בעזרת השיטה גם אם באיחור אין צורך להמשיך לתרגל.
האם שיטת פאולה יכולה למנוע ניתוחים?
יש כמה סוגים של ניתוחים ששיטת פאולה יכולה למנוע, לדוגמה: ניתוחים הקשורים ברצפת האגן, ניתן למנוע ע"י תרגול להרמת הרחם או השלפוחית. ניתוחים הקשורים בכאבי גב בעקבות פריצת דיסק, בלט או סקוליוזיס.
מהם אחוזי ההצלחה של השיטה?
במסגרת מחקרים כמותיים שנעשו בהשוואה לשיטות טיפול אחרות השיטה הוכיחה הצלחה של מאה אחוזים בבעיה הקרויה וגיניסמוס והצלחה של מעל לחמישים אחוזים בטיפול בדליפת שתן במאמץ, בתחומים אחרים לא נעשה מעקב כמותי אלא איכותי.
האם ניתן לפתור כמה בעיות במקביל?
כן בהחלט אלא שלעתים הדבר מאט את קצב השיפור.
מה העדיפות של השיטה ביחס לשיטות אחרות?
באופן כללי ברוב התחומים שהשיטה מטפלת בהם ניתן להגיע לעצמאות מלאה בתחזוקה הגופנית ובהמשכיות השינוי שהטיפול גרם, כלומר אין צורך בקשר מתמשך עם מורה או מטפל לאחר שהבעיה טופלה. כמו כן מעצם מהותה כמשפיעה על כמה תחומים הכרוכים זה בזה יש פוטנציאל של שינוי כולל בגוף. לדוגמה אם תופעה כמו בריחת שתן נפתרה וגם מצב הנשימה שהיה אחד המקורות לדליפה השתפר יש סיכוי גדול יותר שהשינוי יתמיד.
מהי ההגדרה לדליפת שתן במאמץ ומתי חשוב לטפל בה?
דליפת שתן במאמץ מגדירה דליפה שחלה בזמן שיעול או התעטשות, במהלך ריצה, ירידה או עלייה במדרגות, הרמת משקל כלשהו, ולעתים אפילו תנועה לא צפויה הדורשת הפעלת כוח קלה. אין הגדרה לזמן העדיף לטיפול, מידת ההפרעה שהאדם חווה ביחס לחייו היא החשובה. לעתים הנטייה לדחות את הטיפול משליכה על תפקודים אחרים של המערכות הפנימיות כמו יכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן ולכן יש יתרון לטפל בסמוך להופעת הבעיה.
איזו השפעה יש לשיטה על קמטים בפנים?
אין תשובה חד משמעית על שאלה זו גם משום שהנטייה לקמטים קשורה לתחומים רבים נוספים. מי שחושש מקמטים יכול להתמקד בתרגילים שאינם בשרירי הפנים או בתרגילים שמותחים את הפנים.
האם יש קשר בין תרגול השיטה לטיפול בבעיות פוריות?
כמעט כל מטפל/ת בשיטה יכול לספר על מקרים של נשים שהיו בטיפולו והרו בעקבות הטיפול, הבעיה היא שקשה למצוא לדבר הסבר עקבי ולכן עדיף שלא לפרסם את השיטה בהקשר זה.
האם מספר המפגשים או משך התקופה שהאדם היה בטיפול הם שקובעים את סיכוייו לשינוי?
עדיף לשלב בין שני המרכיבים. בעבר נהגה פאולה לפגוש אנשים לפחות פעמיים בשבוע כשהיגיעו לטיפולה ויש עדיין מורים המקפידים על כך, הזמן והפנאי הנפשי שהאדם מפנה לתרגול עצמי יכולים גם הם להשפיע השפעה ניכרת על עניין זה, לכן יש מצבים שמספר המפגשים משפיע ויש מצבים שמשך התקופה של הטיפול הוא שמשפיע.
באיזה סוגי בעיות אם בכלל עלולה לחול החמרה של המצב בעקבות טיפול פאולה?
מקרי החמרה הם מעטים ביותר ולרוב קשורים בבעיות נוספות שלא היה ידוע עליהן. יכולה לחול הרגשת החמרה כאשר אישה שסובלת מהחלשות רצפת האגן מנסה לכווץ באופן כוחני שאינו מתאים לא לשיטה ולא להחלשות שרירית. הרגשת ההחמרה תתבטא בהחלשות היכולת לכווץ או בכאבי גב ולכן תפקידו של המורה הוא לכוון לתנועה מינימלית בתחילת העבודה.
האם הרגשת כאב או הרעה במצב היא חלק מהתהליך הצפוי למתרגלי השיטה?
לא, הרגשת כאב מעידה על דרך תרגול לא נכונה ואינה רצויה בגישה לשיטת פאולה. יש מצבים שהאדם מדווח על הרעה אך סביר יותר להניח שמידת רגישותו לדבר השתנתה משום שדרך העבודה לא מייצרת תנאים להרעה.
באיזה אופן מסייעת שיטת פאולה להחלמה מניתוחים?
הדבר שונה מתחום לתחום, בכל הקשור לניתוחי גב ומפרקים מאחר שהשיטה מבוססת על תנועות קטנות ביותר היא יכולה לזרז את משך ההחלמה כי אינה פוגעת בהוראה להימנע מתנועה ויחד עם זאת מייצרת תנועה קלה המעודדת החלמה. בתחומים כמו מערכת השתן תרגול שיטת פאולה מזרז את החזרה של המערכות לפעולה וגם מחזק את השרירים שנחלשו לפני הניתוח או בעקבותיו. הניתוחים החדשים בתחום כמו השתלת סרט להרמת השלפוחית מצליחים למשך זמן ארוך יחסית אם לאחריהם נעשה גם תרגול של השיטה.
האם צניחה של דופן הנרתיק ניתנת לתיקון ע"י שיטת פאולה?
ברוב המקרים כן, אך יש גם מצבים שהשיפור אינו מתמיד. הדבר כרוך גם באורח החיים של האישה ובהיקף התרגול שלה.
מהם סוגי ההשפעה של השיטה על מחלות ניווניות?
קשה להעריך מראש את דרך ההשפעה אך כאשר יש חשש מאיבוד השליטה בסוגרים לימוד השיטה כאשר האדם נמצא בתחילת התהליך הניווני הוא יעיל, זאת משום שניתן לעורר תחושות בסוגרים מרחוק דרך שרירים טבעתיים שיש בהם שליטה. כמו כן כאשר מדובר במחלות הקשורות בקישיון שרירים האדם יכול ללמוד לבדו להרפות דרך תרגילים מסוימים.
היכן נעשית הכשרת מורים מוסמכים לשיטה?
פאולה גרבורג שייסדה את השיטה הסמיכה שלוש מורות להסמיך מורים חדשים, המורות הן: איה גולדהמר, יואלה מגנט ונועה אילת. (לאחרונה הצטרפה גם עתידה שפיגל למעגל המסמיכות) ההסמכה נעשית על פי מספר שעות אחיד אצל שלוש המורות ואינה קשורה במוסדות אחרים. בנוסף לאחר מותה של פאולה הוקמה עמותה של המורים המוסמכים, באתר העמותה ניתן למצוא פרטים מלאים על תהליכי ההסמכה. כתובת אתר העמותה http://paula.org.il/
מדוע מעטה העבודה בקבוצות בתחום ומה עדיף-לימוד בקבוצה או טיפול יחידני?
בעשורים הראשונים לייסוד השיטה המשיכו תלמידיה של פאולה להקפיד על דרישתה ללמד את השיטה באופן יחידני בלבד, יוצא דופן בעניין זה היה אחד מתלמידיה הראשונים יותם ורדי שבויכוח גלוי עימה פעל גם במסגרת טיפולים יחידניים וגם במסגרת קבוצות. עם הזמן שימש הניסיון המצטבר של יותם להכשיר מורים שהתעניינו גם בהדרכה קבוצתית. הקבוצות מתאימות לעבודה בנושאים הומוגניים, הקבוצות שעוסקות בהכנה ללידה ובשיקום רצפת האגן מראות תוצאות טובות (גם משום שלרוב מדובר בקבוצה של שש עד שמונה נשים) וההבדל בינן לעבודה יחידנית הוא שהתוצאה ניכרת לא פעם באיחור גדול ביחס לזו שניכרת בשיעור יחידני. בתחומים אחרים קשה לארגן קבוצות הומוגניות ועל כן המעקב בעניין מצומצם. הבחירה מה עדיף לפרט צריכה להיבדק על פי מצבו האישי, ככל שמדובר בשילוב של כמה הפרעות תפקודיות קשה יותר להגיע לטיפול מלא במסגרת קבוצה.
אלו טעויות עלולות לחול בהבנת השיטה אצל מתרגליה?
הטעות הנפוצה קשורה בחינוך גופני שרוב בני האדם נחשפו לה והיא הרעיון שעדיף להגיע להפעלה מקסימלית של השריר או לחפש את יכולת העלייה בחוזק התפקוד שלו. לו היו המתרגלים מודעים מראש לרעיון הנ"ל ולהיקף השפעתו על גופם יכלו להימנע מטעויות רבות ולא רק אלו הקשורות בתרגול השרירים הטבעתיים. בכל מקרה מן האמור כאן ברור שתרגול שמתחיל בעבודה מינימלית ועדינה יכול למנוע טעויות.
האם קיימים תנאים הכרחיים ללימוד ולתרגול שיטת פאולה?
יצירת תנאים של שקט פנימי וחיצוני מתאימים יותר ללימוד אצל מתחילים, כך גם לגבי תרגול בשכיבה על גבי מזרון קשה ורחב. בהמשך כאשר אדם שולט בתרגילים מסוימים ומעוניין לבצעם במצבים מגוונים השקט אינו תנאי הכרחי אלא רצוי, ככל שעולה היכולת לתרגל במהלך פעולות נוספות כך עולה האפשרות שהשיטה תהיה חלק בלתי נפרד מחייו של אדם, דבר שיש לו יתרון בפני עצמו. עדיין יש לזכור שהתרגול תוך כדי עשיית פעולות אחרות לעומת התרגול בתנאי שקט ובשכיבה מפעיל את הגוף באופן שונה לחלוטין ואף מייצר חוויה נפשית שונה.
אלו "ניסים" ידועים בעקבות טיפול בשיטת פאולה?
הנס הידוע ביותר הוא סיפורה האישי של פאולה עצמה. פאולה שהייתה רקדנית ואובחנה כסובלת ממחלה ניוונית ע"י מספר רופאים, מאחר שסרבה לקבל את גזר הדין ניסתה תרגילים שונים שהיכירה מן העבר במסגרת לימודי הזמרה שלה בגרמניה ומתוכם גילתה את יכולת ההשפעה שבין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. כך החלה בפיתוח השיטה וחזרה לתפקוד מלא. באתר המורים המוסמכים מופיע גם סיפורה של נעמי שמר שטיפולה של פאולה פעל עליה מעבר לצפוי. ניסים אחרים שמורים דיווחו עליהם הם מקרי כניסה להריון של נשים שלא הרו במשך זמן רב קודם לטיפול בשיטה והרו בעקבות הטיפול בשיטה. שינויים שחלו בתחומי המערכות הפנימיות השונות כמו צורך להשתמש בקטטר שהסתיים לאחר טיפול פאולה.
מהם הצדדים החוויתיים הטמונים בשיטה?
תגובות ספונטניות שבהן הגוף עובד שלא מתוך הכוונה מודעת ומחשבתית.
רגיעה, שינויים בנשימה, פיהוקים בלתי נשלטים שמשנים את צורת המונחות של הראש והעורף ומביאים לפורקן. עלייה ביכולת הריכוז הכללית.
האם יש גיל שבו יעילות השיטה פוחתת?
בהחלט לא, לגיל ולמגבלות גופניות יש השפעה חלקית על פוטנציאל השינוי. אך יכולת הקשב והריכוז משפיעה על איכות השיפור הפוטנציאלית יותר מאשר הגיל. גם כאשר יש ירידה ביכולת הקשב והריכוז ניתן לקדם את מצבו הבריאותי של האדם בעזרת השיטה אם הוא מגלה עניין פעיל ורצון להיעזר.
יום ראשון, 6 בדצמבר 2009
מכלול ההשפעות של שיטת פאולה על תפקודי הגוף
השפעות של תרגול שיטת פאולה על התפקוד הגופני נוגעות הן למצב של שיבוש כלשהוא בהתכווצותם והרפייתם של השרירים הטבעתיים: חולשת רצפת אגן, תפקוד חלקי של מערכת העיכול, שיבושים במערכת הנשימה, והן בתפקוד גופני תקין. השפעות אלו מתבטאות דרך כמה תופעות: הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ודרכי ההופעה שלהם בגוף הבריא. דרכי השימוש בקשרים אלו כאמצעי שמזמן את יכולת הריפוי העצמית של הגוף. הפעלת השרירים הטבעתיים באופן שמחזק את תפקודי הגוף לגבי מערכות פנימיות כמו מערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית. הפעלה ישירה של השרירים הטבעתיים באזור שנחלש ולבסוף ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי.
נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו, כאשר חל שיבוש כלשהוא בשרירים הטבעתיים או בתפקוד המערכות הפנימיות, עדיף להתחיל בתרגול "מרחוק" כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור הקיימת ביסוד התנועה החיצונית והפנימית של הגוף. לפעמים לא מתעוררת אותה יכולת להפעלה "מרחוק" ויש צורך בהפעלה ישירה של השרירים באזור שנחלש. שיבוש יכול להתבטא בקושי לחוש את מקום מסוים או להפעילו. לכן כיווצים של סוגר מסוים יילמדו לעתים דרך יכולת כיווץ של הסוגר האחר או שריר טבעתי אחר. לצורך טיפול בקושי להפעיל אזור מסוים בגוף ניתן להיעזר במניפולציות גופניות המארגנות צורות החזקה מגוונות של הגוף בזמן התרגול.
הפעלת השרירים הטבעתיים באופן שמחזק את תפקודי הגוף במערכות הפנימיות הבלתי רצוניות כמו הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הנשית היא תופעה שנצפתה על ידי רופאים ומורים אך אינה ניתנת להסבר. לדוגמה: במעקב גניקולוגי לגבי מיקומו של רחם שאובחן כנמוך מן הרצוי ניתן לראות עלייה במיקומו לאחר טיפול בשיטה. איכות ההתכווצות של מערכת העיכול יכולה להשתנות אצל אנשים עם בעיות עיכול שונות. גם שינויים לטובה בבעיות נשימה או שיפור ביכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן הם חלק מקבוצת השינויים החלים במערכות פנימיות, בלתי רצוניות בעקבות תרגול השיטה בלי שיהיה ניתן להסביר זאת באופן מדעי. ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי משמשת להפגת כאב כרוני ולבעיות גב ושלד. אז עולה הצורך בשילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין צורת ההנחה, המתיחה או ההרפיה של הגוף.
הנעה מודעת וייחודית של שרירים שאנו מפעילים בדרך כלל רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור וצפייה ובאופנים שונים מהרגיל יוצרת קשר תודעתי חדש בגוף. לפי שיטת פאולה הפעלת אותם השרירים: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לצרכי איזון הגוף. דוגמה לארגון של איזון הגוף הוא צורך ב"פתיחות"-מצבים שבהם חזרות מתמשכות על תרגילי פתיחה וסגירה של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משנה את ההרגשה הכללית של הגוף. משפיעה על הנשימה או על אופן ההנחה של הגב בזמן תרגול. ההפעלה המודעת של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעים על צורת היציבה, מפתחים יכולת להרפיה, פותרים בעיות גב ומביאים לשיפור ושכלול התפקוד הגופני.
הקשר בין גוף ונפש נוצר במהלך תרגול שיטת פאולה באמצעות התרגילים והריכוז גופני שמאפשר רגיעה וריכוז מחשבתי. דרך אחת להבין עניין זה היא ההיצמדות לתנועה חוזרת כאמצעי שמשחרר את המוח מפעילות מחשבתית אחרת. בנוסף מניעה היצמדות זו את הגוף באופן משתנה ונטול תכנון. התנועה הבלתי מתוכננת פועלת לרוב במקום שבו היא דרושה במיוחד, גם אם לא כוונה אליו מראש. המונוטוניות והריכוז הדרושים בתרגול, המגע וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה, מעוררים בגוף הרגשות ותגובות חדשות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את צורות הפעולה של גופו כך עולות יכולות קשב לגוף ולנפש.
מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים שאינם מוכרים לרוב האנשים. כיווץ העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו או הפרדות בין הסוגרים, בניגוד לטבעם של אלו להתכווץ יחד מתפתחת במהלך תרגול שיטת פאולה היכולת להפריד בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי. סוג אחר של הפרדה בין צד ימין של עמוד השדרה לבין צד שמאל מפעיל תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף. לדוגמה כיווץ לסירוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת, התרגיל מעורר באופן אוטומטי הצטרפויות במקומות שונים בגוף כמו תנועות של הראש, של שני צדי הגב או האגן. כך מקבלות העיניים תפקיד חדש ביחס האדם לגופו וביכולתו לעזור לעצמו ואף מתפקדות אחרת במצבי עייפות או כאשר יש צורך בריכוז מיוחד.
תרגילים מהסוג שתואר קודם לכן מדגימים את אחד העקרונות הפעילים בשיטה, שימוש בשרירים אחרים בגוף מובילים את התנועה ונותנים לה קצב ואופי אחר מהרגלי הגוף. רוב התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר גם שינוי בהרגלי התנועה וגם שינוי בהרגלי החשיבה על הגוף. השינוי החשיבתי יכול לקדם גם איזון גופני וגם קשב חדש לגוף. לדוגמה: ההיכרות עם הפעלת הגוף כשני צדדים משני צדי עמוד השדרה מארגן דרך חשיבה חדשה על הגוף. יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה המתקיים בחלק הקדמי של הגוף מסייע להפעלת צד חלש או פגוע או מקדם הרגשה המסייעת למרכז את תנועת הגוף. כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.
נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו, כאשר חל שיבוש כלשהוא בשרירים הטבעתיים או בתפקוד המערכות הפנימיות, עדיף להתחיל בתרגול "מרחוק" כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור הקיימת ביסוד התנועה החיצונית והפנימית של הגוף. לפעמים לא מתעוררת אותה יכולת להפעלה "מרחוק" ויש צורך בהפעלה ישירה של השרירים באזור שנחלש. שיבוש יכול להתבטא בקושי לחוש את מקום מסוים או להפעילו. לכן כיווצים של סוגר מסוים יילמדו לעתים דרך יכולת כיווץ של הסוגר האחר או שריר טבעתי אחר. לצורך טיפול בקושי להפעיל אזור מסוים בגוף ניתן להיעזר במניפולציות גופניות המארגנות צורות החזקה מגוונות של הגוף בזמן התרגול.
הפעלת השרירים הטבעתיים באופן שמחזק את תפקודי הגוף במערכות הפנימיות הבלתי רצוניות כמו הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הנשית היא תופעה שנצפתה על ידי רופאים ומורים אך אינה ניתנת להסבר. לדוגמה: במעקב גניקולוגי לגבי מיקומו של רחם שאובחן כנמוך מן הרצוי ניתן לראות עלייה במיקומו לאחר טיפול בשיטה. איכות ההתכווצות של מערכת העיכול יכולה להשתנות אצל אנשים עם בעיות עיכול שונות. גם שינויים לטובה בבעיות נשימה או שיפור ביכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן הם חלק מקבוצת השינויים החלים במערכות פנימיות, בלתי רצוניות בעקבות תרגול השיטה בלי שיהיה ניתן להסביר זאת באופן מדעי. ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי משמשת להפגת כאב כרוני ולבעיות גב ושלד. אז עולה הצורך בשילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין צורת ההנחה, המתיחה או ההרפיה של הגוף.
הנעה מודעת וייחודית של שרירים שאנו מפעילים בדרך כלל רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור וצפייה ובאופנים שונים מהרגיל יוצרת קשר תודעתי חדש בגוף. לפי שיטת פאולה הפעלת אותם השרירים: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לצרכי איזון הגוף. דוגמה לארגון של איזון הגוף הוא צורך ב"פתיחות"-מצבים שבהם חזרות מתמשכות על תרגילי פתיחה וסגירה של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משנה את ההרגשה הכללית של הגוף. משפיעה על הנשימה או על אופן ההנחה של הגב בזמן תרגול. ההפעלה המודעת של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעים על צורת היציבה, מפתחים יכולת להרפיה, פותרים בעיות גב ומביאים לשיפור ושכלול התפקוד הגופני.
הקשר בין גוף ונפש נוצר במהלך תרגול שיטת פאולה באמצעות התרגילים והריכוז גופני שמאפשר רגיעה וריכוז מחשבתי. דרך אחת להבין עניין זה היא ההיצמדות לתנועה חוזרת כאמצעי שמשחרר את המוח מפעילות מחשבתית אחרת. בנוסף מניעה היצמדות זו את הגוף באופן משתנה ונטול תכנון. התנועה הבלתי מתוכננת פועלת לרוב במקום שבו היא דרושה במיוחד, גם אם לא כוונה אליו מראש. המונוטוניות והריכוז הדרושים בתרגול, המגע וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה, מעוררים בגוף הרגשות ותגובות חדשות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את צורות הפעולה של גופו כך עולות יכולות קשב לגוף ולנפש.
מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים שאינם מוכרים לרוב האנשים. כיווץ העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו או הפרדות בין הסוגרים, בניגוד לטבעם של אלו להתכווץ יחד מתפתחת במהלך תרגול שיטת פאולה היכולת להפריד בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי. סוג אחר של הפרדה בין צד ימין של עמוד השדרה לבין צד שמאל מפעיל תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף. לדוגמה כיווץ לסירוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת, התרגיל מעורר באופן אוטומטי הצטרפויות במקומות שונים בגוף כמו תנועות של הראש, של שני צדי הגב או האגן. כך מקבלות העיניים תפקיד חדש ביחס האדם לגופו וביכולתו לעזור לעצמו ואף מתפקדות אחרת במצבי עייפות או כאשר יש צורך בריכוז מיוחד.
תרגילים מהסוג שתואר קודם לכן מדגימים את אחד העקרונות הפעילים בשיטה, שימוש בשרירים אחרים בגוף מובילים את התנועה ונותנים לה קצב ואופי אחר מהרגלי הגוף. רוב התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר גם שינוי בהרגלי התנועה וגם שינוי בהרגלי החשיבה על הגוף. השינוי החשיבתי יכול לקדם גם איזון גופני וגם קשב חדש לגוף. לדוגמה: ההיכרות עם הפעלת הגוף כשני צדדים משני צדי עמוד השדרה מארגן דרך חשיבה חדשה על הגוף. יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה המתקיים בחלק הקדמי של הגוף מסייע להפעלת צד חלש או פגוע או מקדם הרגשה המסייעת למרכז את תנועת הגוף. כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.
יום שלישי, 1 בדצמבר 2009
הקלת כאב ושחרור במהלך לידות
בתהליכים טיפוליים שונים בשיטת פאולה ניתן לראות כיצד המקום החלש מגיב להפעלה מרחוק ע"י התכווצויות ספונטניות וכיצד שיתוף ספונטני וסימולטני של שרירים שונים בטכניקות ייחודיות משנה את אופן הפעולה של אזור חלש או את יכולת ההתכווצות וההרפיה של שרירים שהתכווצותם השתבשה. במהלך לידות יכולה היולדת שהתנסתה בשיטת פאולה להקל על כאביה ממקומות שונים ורחוקים כמו עיניים, פה, ידיים ולשלב ביניהם לצורך הרפיה כללית החשובה ללידה ולשחרור מקצת מהכאבים. כמו כן נעשה שימוש בתרגילי נשימה ליציבות צורת הנשימה של היולדת.
יתרונות השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתקיימים אם כן במספר רמות: ההשפעה המשולבת שיש לשיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל יכולתה ליצור תנועה גם במצבי שכיבה וכאב, הקלה על כאבים וקידום קצב הלידה. האפשרות להשתמש בתרגילים עדינים המפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם במכוון, כל אלו מעלים את הרגשת הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים בפרט ולשרירים טבעתיים בכלל מעלה את ההבנה הכללית של תחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.
תרגילים למהלך הלידה: תרגיל מרכזי בזמן הלידה המתאים גם לסוף ההריון נקרא ש ארוך, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש. בשונה מהפעלת התרגיל לצורך חיזוק רצפת האגן או איזון מערכת הנשימה אין מקום בשעת לידה לשלב את כיווץ הספינקטר הקדמי בתרגיל. העזרה של תרגיל זה ללידה מתבטאת גם בהפגת כאבים וגם ביצירת תנאי נשימה נוחים. יש המעדיפות להשתמש במהלך הלידה בתרגיל דומה בשינוי קל הנקרא ש רכבת, השמעת הש נעשית תוך קיטוע ומזמנת התכווצויות קצרות של הספינקטר הקדמי ושרירי הבטן. מיילדות שהשתמשו בתרגיל מסבירות את השפעתו כדרך לחיזוק יכולת הפעולה של שרירי הבטן וכנטייה הטמונה בגוף האישה להפוך את כיוון ההשפעה של הש על הנשימה, הנשיפות בעזרת הש מעודדות אצל נשים שאינן בהריון תנועה של האויר מלמטה למעלה דבר המונע לחץ נשימתי על רצפת האגן בעוד בזמן לידה חל תהליך אוטומטי שבו השמעת הש הופכת את כיוון הנשימה כלפי מטה ועוזרת להיפתחות צוואר הרחם. חשוב לדעת שאין צורך לכוון את צליל הש, יש אפשרות שיישמע כס, יש מיילדות המעדיפות לכוון יולדות להשמעת צליל דומה לפ לא דגושה דבר שמסייע לנשיפות אך ספק אם יש לו השפעה על מובנים אחרים של פעילות הגוף. במהלך הלידה ניתן לשלב כמה תרגילים שחשיבותם בעיקר להפגת כאבים ולעדוד תנועה של האגן. לדוגמה-אגרוף יד אחת בעוד האחרת נפתחת והאצבעות בה נפשקות ונמתחות, יש להחליף בין הידיים שוב ושוב ולנסות לשנות את מיקומן לפי הצורך של הגב ושאר הגוף בהפגת כאבים. (התרגיל ניתן בספר זה גם בהקשרים אחרים כמו שחרור מכאבי גב, עידוד תנועות רוטציה בין צדי הגב לאיזון הבדלים בין אורכי הצדדים ובעיות עיכול.) בכל זאת ההצעה להשתמש בו בהקשר של לידות נועד למטרה אחרת-שחרור מכאב ועידוד התכווצויות-עניין כגון זה חוזר פעמים רבות בתרגילי שיטת פאולה גם משום שמקצת מהתרגילים מתאימים לצרכים שונים וגם משום יכולתו הפלאית של הגוף לכוון את פעולת התרגיל לאזור הנדרש ביותר לגוף בזמן התרגול. פתיחה גדולה של הפה לזמן ממושך יכולה גם היא להפיג כאבים שכן מתח רב מצטבר בפה גם שלא בזמן כאב והשחרור של הלסתות והעורף מזמן שחרור של מקומות נוספים.
יתרונות השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתקיימים אם כן במספר רמות: ההשפעה המשולבת שיש לשיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל יכולתה ליצור תנועה גם במצבי שכיבה וכאב, הקלה על כאבים וקידום קצב הלידה. האפשרות להשתמש בתרגילים עדינים המפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם במכוון, כל אלו מעלים את הרגשת הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים בפרט ולשרירים טבעתיים בכלל מעלה את ההבנה הכללית של תחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.
תרגילים למהלך הלידה: תרגיל מרכזי בזמן הלידה המתאים גם לסוף ההריון נקרא ש ארוך, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש. בשונה מהפעלת התרגיל לצורך חיזוק רצפת האגן או איזון מערכת הנשימה אין מקום בשעת לידה לשלב את כיווץ הספינקטר הקדמי בתרגיל. העזרה של תרגיל זה ללידה מתבטאת גם בהפגת כאבים וגם ביצירת תנאי נשימה נוחים. יש המעדיפות להשתמש במהלך הלידה בתרגיל דומה בשינוי קל הנקרא ש רכבת, השמעת הש נעשית תוך קיטוע ומזמנת התכווצויות קצרות של הספינקטר הקדמי ושרירי הבטן. מיילדות שהשתמשו בתרגיל מסבירות את השפעתו כדרך לחיזוק יכולת הפעולה של שרירי הבטן וכנטייה הטמונה בגוף האישה להפוך את כיוון ההשפעה של הש על הנשימה, הנשיפות בעזרת הש מעודדות אצל נשים שאינן בהריון תנועה של האויר מלמטה למעלה דבר המונע לחץ נשימתי על רצפת האגן בעוד בזמן לידה חל תהליך אוטומטי שבו השמעת הש הופכת את כיוון הנשימה כלפי מטה ועוזרת להיפתחות צוואר הרחם. חשוב לדעת שאין צורך לכוון את צליל הש, יש אפשרות שיישמע כס, יש מיילדות המעדיפות לכוון יולדות להשמעת צליל דומה לפ לא דגושה דבר שמסייע לנשיפות אך ספק אם יש לו השפעה על מובנים אחרים של פעילות הגוף. במהלך הלידה ניתן לשלב כמה תרגילים שחשיבותם בעיקר להפגת כאבים ולעדוד תנועה של האגן. לדוגמה-אגרוף יד אחת בעוד האחרת נפתחת והאצבעות בה נפשקות ונמתחות, יש להחליף בין הידיים שוב ושוב ולנסות לשנות את מיקומן לפי הצורך של הגב ושאר הגוף בהפגת כאבים. (התרגיל ניתן בספר זה גם בהקשרים אחרים כמו שחרור מכאבי גב, עידוד תנועות רוטציה בין צדי הגב לאיזון הבדלים בין אורכי הצדדים ובעיות עיכול.) בכל זאת ההצעה להשתמש בו בהקשר של לידות נועד למטרה אחרת-שחרור מכאב ועידוד התכווצויות-עניין כגון זה חוזר פעמים רבות בתרגילי שיטת פאולה גם משום שמקצת מהתרגילים מתאימים לצרכים שונים וגם משום יכולתו הפלאית של הגוף לכוון את פעולת התרגיל לאזור הנדרש ביותר לגוף בזמן התרגול. פתיחה גדולה של הפה לזמן ממושך יכולה גם היא להפיג כאבים שכן מתח רב מצטבר בפה גם שלא בזמן כאב והשחרור של הלסתות והעורף מזמן שחרור של מקומות נוספים.
יום שני, 30 בנובמבר 2009
מחקרים על טיבה ויעילותה של שיטת פאולה
הטיפול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן ועל העקרון שכל השרירים הטבעתיים עובדים בו זמנית. מאחר שכל השרירים הטבעתיים פועלים יחד או מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. אפקט המטוטלת שנוצר בדרך זו מעורר שרירים נוספים והגוף כולו מושפע מפעולת השריר המכוונת. מספר מחקרים שניסו לבדוק את מהות השיטה ואת יעילותה יוצגו במאמר זה. נפתח בהסבר של יום טוב וגולני למהות השיטה ונעבור לתאור מחקר על דליפת שתן במאמץ ולמחקר על טיפול בוגיניסימוס.
יום טוב וגולני הסבירו במאמר את הבסיס התפקודי של השיטה. הם בדקו מהו הגורם לכך שהפעלת ספינקטר אחד גורמת להצטרפות ספונטנית של ספינקטר אחר. לטענתם התרגול המתמשך במקום אחד יוצר תגובת מטוטלת העוברת דרך תנודות חוט השדרה. תנועת המטוטלת יוצרת בהדרגה קצב סינכרוני הגורם להפעלת צמדי מתמדים (אוסילטורים) הפועלים באופן פיזיקלי, ביוכימיקלי, הורמונלי ועצבי (1).
במחקר קליני מבוקר שנערך בבית החולים הדסה בירושלים הושוו שתי שיטות התעמלות (שיטת פאולה ושיטת תרגול שרירי רצפת האגן ) כטיפול בנשים שסבלו מדליפת שתן במאמץ. חמישים ותשע נשים, מלאו שאלוני דליפת שתן ואיכות חיים, עברו בדיקת פד ובדיקת כוח כיווץ שרירי רצפת האגן (בדיקה ידנית וע"י מכשיר הנקרא פרינאומטר). הנשים חולקו בצורה אקראית ל-2 קבוצות טיפול. קבוצה אחת התעמלה בשיטת פאולה, ע"י שיעורים אישיים שניתנו ע"י מורות המוסמכות להוראתה. הקבוצה האחרת, קבלה הדרכה בשיטת תרגול שרירי רצפת האגן, ע"י פיזיוטרפיסטיות.
שיטת פאולה ושיטת תרגול שרירי רצפת האגן נמצאו יעילות, משמעותית על פי מבחן הפד שנעשה לפני ואחרי ההתערבות, בהשוואה בתוך כל קבוצה (.(Change within group נמצא כי שיטת פאולה שפרה באופן משמעותי את דליפת השתן, שינוי זה היה דומה לתוצאה שהושגה בקבוצה שטופלה בשיטת תרגול שרירי רצפת האגן.
בנוסף, נמצא כי איכות החיים של המטופלות בשיטת פאולה השתפרה באופן משמעותי. שיפור זה לא נמצא בקבוצה שטופלה על פי שיטת תרגול שרירי רצפת האגן. לא נמצאו הבדלים משמעותיים במדדים הקליניים האחרים (2).
מחקר אחר שבדק את יעילות שיטת פאולה התייחס לטיפול בואגיניזמוס-כיווץ לא רצוני של הנרתיק אצל נשים הגורם לכאב ומפריע לקיום יחסי מין תקינים. התכווצויות אלו קשורות לרוב בתגובה לסיטואציות של חיי מין אך מופיעות גם באופן ספונטני. המחקר מצא כי שיטת פאולה יעילה יותר באופן משמעותי בהשוואה לשיטות המסורתיות. גם מספר הטיפולים שנדרשו היה קטן באופן משמעותי בהשוואה לשיטות אחרות. הכותב מצא כי השיטה יעילה, קצרה ובטוחה ולא נצפה אף מקרה אחד של כישלון .(3)
1. Yom-Tov, S, Golani, I. Oscillators in human body and circular muscle gymnastics. Med. Hyp. 1993 ;118-22
2. Liebergall-Wischnitzer M, Hochner-Celnikier D, Lavy Y, Manor O, Arbel R, Paltiel O. Paula method of circular muscle exercises for urinary stress incontinence-a clinical trial. Int Urogynecol J Pelvic Floor Dysfunct. 2005 Jan 20
3. צוקרמן צ. רוסליק י. ואורביטו ר. הטיפול בנשים הלוקות בוואגיניסמוס על ידי הרפיה של שרירי . הטבעת במשלב עם טיפול במרחיבי לדן לעומת טיפול התנהגותי במרחיבים בלבד. הרפואה, כרך 144 חוב. ד' אפריל 2005
: לתקציר המחקר מפי כותבו מומלץ לפנות לאתר http://www.50plus.co.il/ArticleFull.asp?Sec=2138&level2=144&Banner=5#
posted by
יום טוב וגולני הסבירו במאמר את הבסיס התפקודי של השיטה. הם בדקו מהו הגורם לכך שהפעלת ספינקטר אחד גורמת להצטרפות ספונטנית של ספינקטר אחר. לטענתם התרגול המתמשך במקום אחד יוצר תגובת מטוטלת העוברת דרך תנודות חוט השדרה. תנועת המטוטלת יוצרת בהדרגה קצב סינכרוני הגורם להפעלת צמדי מתמדים (אוסילטורים) הפועלים באופן פיזיקלי, ביוכימיקלי, הורמונלי ועצבי (1).
במחקר קליני מבוקר שנערך בבית החולים הדסה בירושלים הושוו שתי שיטות התעמלות (שיטת פאולה ושיטת תרגול שרירי רצפת האגן ) כטיפול בנשים שסבלו מדליפת שתן במאמץ. חמישים ותשע נשים, מלאו שאלוני דליפת שתן ואיכות חיים, עברו בדיקת פד ובדיקת כוח כיווץ שרירי רצפת האגן (בדיקה ידנית וע"י מכשיר הנקרא פרינאומטר). הנשים חולקו בצורה אקראית ל-2 קבוצות טיפול. קבוצה אחת התעמלה בשיטת פאולה, ע"י שיעורים אישיים שניתנו ע"י מורות המוסמכות להוראתה. הקבוצה האחרת, קבלה הדרכה בשיטת תרגול שרירי רצפת האגן, ע"י פיזיוטרפיסטיות.
שיטת פאולה ושיטת תרגול שרירי רצפת האגן נמצאו יעילות, משמעותית על פי מבחן הפד שנעשה לפני ואחרי ההתערבות, בהשוואה בתוך כל קבוצה (.(Change within group נמצא כי שיטת פאולה שפרה באופן משמעותי את דליפת השתן, שינוי זה היה דומה לתוצאה שהושגה בקבוצה שטופלה בשיטת תרגול שרירי רצפת האגן.
בנוסף, נמצא כי איכות החיים של המטופלות בשיטת פאולה השתפרה באופן משמעותי. שיפור זה לא נמצא בקבוצה שטופלה על פי שיטת תרגול שרירי רצפת האגן. לא נמצאו הבדלים משמעותיים במדדים הקליניים האחרים (2).
מחקר אחר שבדק את יעילות שיטת פאולה התייחס לטיפול בואגיניזמוס-כיווץ לא רצוני של הנרתיק אצל נשים הגורם לכאב ומפריע לקיום יחסי מין תקינים. התכווצויות אלו קשורות לרוב בתגובה לסיטואציות של חיי מין אך מופיעות גם באופן ספונטני. המחקר מצא כי שיטת פאולה יעילה יותר באופן משמעותי בהשוואה לשיטות המסורתיות. גם מספר הטיפולים שנדרשו היה קטן באופן משמעותי בהשוואה לשיטות אחרות. הכותב מצא כי השיטה יעילה, קצרה ובטוחה ולא נצפה אף מקרה אחד של כישלון .(3)
1. Yom-Tov, S, Golani, I. Oscillators in human body and circular muscle gymnastics. Med. Hyp. 1993 ;118-22
2. Liebergall-Wischnitzer M, Hochner-Celnikier D, Lavy Y, Manor O, Arbel R, Paltiel O. Paula method of circular muscle exercises for urinary stress incontinence-a clinical trial. Int Urogynecol J Pelvic Floor Dysfunct. 2005 Jan 20
3. צוקרמן צ. רוסליק י. ואורביטו ר. הטיפול בנשים הלוקות בוואגיניסמוס על ידי הרפיה של שרירי . הטבעת במשלב עם טיפול במרחיבי לדן לעומת טיפול התנהגותי במרחיבים בלבד. הרפואה, כרך 144 חוב. ד' אפריל 2005
: לתקציר המחקר מפי כותבו מומלץ לפנות לאתר http://www.50plus.co.il/ArticleFull.asp?Sec=2138&level2=144&Banner=5#
posted by
יום שלישי, 24 בנובמבר 2009
לידה בשיטת פאולה
התרגול של שיטת פאולה אצל כל אדם יכול לארגן פעילות הממוקדת באזור שאליו מיועד התרגיל ויכול גם לעודד תנועה כללית חסרת מעצורים המושכת את הגוף כולו לתנועה כוללת. תגובות אלו והשפעתה של שיטת פאולה על גוף האדם המתרגל שונה מאדם לאדם, גם לדרך ההדרכה באופן התרגול יש השפעה מסוימת וגם למצב הגופני של המתרגל. ובעיקר לנכונות פנימית לשחרור. לצורך הדיון בהקשר של לידה חשוב לציין כי השינויים העוברים על הגוף הנשי בהריון והתנועתיות הפנימית המתרחשת במהלך לידה מזמנים בלידה שימוש בתרגיל כנקודת פתיחה לתנועה ספונטנית, כוללת ומשחררת ולא רק דרך לייצב את הנשימה, למנוע דחיפות מזיקות או לעודד את הרחבת תעלת הלידה.
נשים היולדות לאחר שתרגלו את שיטת פאולה כהכנה ללידה יכולות לעזור לעצמן בהקלת הכאבים, לעודד את התכווצויות הסוגרים ואת היפתחות תעלת הלידה בעזרת כמה תרגילים בסיסיים הפועלים גם ממקומות שונים ורחוקים כמו עיניים, פה, ידיים. והפעלה מיוחדת של אזור האגן. השתתפותה הפעילה של היולדת בכיווצים שונים מונוטוניים של הסוגרים, העיניים ועוד יכולים לעודד את הצורך הספונטני של הגוף ולקדם את קצב הצירים ואת ההתכווצויות של הרחם. כל זה תלוי גם ביכולתה של היולדת להיכנס למצבים שהשליטה העצמית רחוקה מהם בהיותה בשלבים שונים של ההריון. גם ההריון וגם הלידה מזמנים בגוף תנועתיות שחסרה לאנשים רבים באופן טבעי מתוך הצורך או החינוך לראות את החשיבה על הגוף כגורם מוביל בתנועה במקום לראות את הגוף כגורם מוביל בתנועה.
השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתבטא הן בארגון תנאים לתנועה חופשית המשחררת את הגוף ומעודדת תנועתיות, זאת במיוחד אם היולדת תרגלה את שיטת פאולה באופן כוללני במהלך ההריון. ההשפעה המשולבת שיש לתרגילי שיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל קצב ההתכווצויות של הרחם מקל על הכאבים ומקדם את קצב הלידה. תרגילים עדינים הדורשים מעט מאמץ פיסי ומפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים מעלה את יכולתה ותשומת ליבה לתחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.
תרגילים מתחום שיטת פאולה לתקופת ההריון:
• ידיים מונחות על העיניים בשכיבה על הגב או על הצד ולשים לב לתחושות המתעוררות ולמצבו הכללי של הגוף. חשוב לא ללחוץ את כפות הידיים אל העיניים אלא ליצור שקערורית שתזמן פעילות של העיניים בזמן שהידיים מונחות עליהן.
• כף יד ימין פתוחה באצבעות פשוקות מאפשרת להרפות את הכתף ע"י תשומת לב לקשר בינה לבין אצבעות כף היד.
• כיווצים קלים של העיניים, העיניים יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגלת, הכיווצים יכולים להעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או ניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין,
תרגילים לשעות שלפני הלידה להפגת כאבים ושחרור
• כיווצים קלים של הספינקטר הקדמי.
• :אגרוף יד אחת בעוד האחרת נפתחת והאצבעות בה נפשקות ונמתחות, יש להחליף בין הידיים שוב ושוב ולנסות לשנות את מיקומן לפי הצורך של הגב ושאר הגוף בהפגת כאבים.
• פתיחה גדולה של הפה לזמן ממושך.
• השמעת קולות נמוכים וחלשים הנובעים באופן ספונטאני מפתיחת הפה.
תרגילים למהלך הלידה:
• ש ארוך, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש (נשים רבות מכירות את התרגיל שלא בשעת לידה באופן המדגיש את הצורך בכיווץ ממושך של הספינקטר הקדמי. בכל המצבים להוציא לידה ופעולת מעיים חשוב לאפשר לספינקטר להיות מכווץ כל זמן הוצאת האויר והשמעת השששש, אם יש קושי בכיווץ ממושך אפשר לעזוב ולכווץ שוב או להצמיד בכל יד בנפרד את הבוהן לאצבע.) בשעת לידה אין צורך לבצע את התרגיל כמתואר קודם אלא לנשוף בלבד. השמעת הש בזמן הנשיפה גורמת לפתיח של תעלת הלידה ולירידה של העובר כלפי מטה.
שיקום רצפת האגן לאחר לידה
במקרה של נזקים והחלשות ניכרת חשובה במיוחד הדרכה אישית. במקרים קלים כל התרגילים שהוזכרו קודם לכן ובמיוחד-כיווצים קלים של העיניים, ש ארוך וכיווצים של הספינקטר הקדמי יקלו על כאבים באזור רצפת האגן ויזרזו החזרת האברים למקומם. זאת במיוחד אם האם הטרייה מצליחה לשלב את התרגילים בזמן ההנקה.
נשים היולדות לאחר שתרגלו את שיטת פאולה כהכנה ללידה יכולות לעזור לעצמן בהקלת הכאבים, לעודד את התכווצויות הסוגרים ואת היפתחות תעלת הלידה בעזרת כמה תרגילים בסיסיים הפועלים גם ממקומות שונים ורחוקים כמו עיניים, פה, ידיים. והפעלה מיוחדת של אזור האגן. השתתפותה הפעילה של היולדת בכיווצים שונים מונוטוניים של הסוגרים, העיניים ועוד יכולים לעודד את הצורך הספונטני של הגוף ולקדם את קצב הצירים ואת ההתכווצויות של הרחם. כל זה תלוי גם ביכולתה של היולדת להיכנס למצבים שהשליטה העצמית רחוקה מהם בהיותה בשלבים שונים של ההריון. גם ההריון וגם הלידה מזמנים בגוף תנועתיות שחסרה לאנשים רבים באופן טבעי מתוך הצורך או החינוך לראות את החשיבה על הגוף כגורם מוביל בתנועה במקום לראות את הגוף כגורם מוביל בתנועה.
השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתבטא הן בארגון תנאים לתנועה חופשית המשחררת את הגוף ומעודדת תנועתיות, זאת במיוחד אם היולדת תרגלה את שיטת פאולה באופן כוללני במהלך ההריון. ההשפעה המשולבת שיש לתרגילי שיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל קצב ההתכווצויות של הרחם מקל על הכאבים ומקדם את קצב הלידה. תרגילים עדינים הדורשים מעט מאמץ פיסי ומפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים מעלה את יכולתה ותשומת ליבה לתחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.
תרגילים מתחום שיטת פאולה לתקופת ההריון:
• ידיים מונחות על העיניים בשכיבה על הגב או על הצד ולשים לב לתחושות המתעוררות ולמצבו הכללי של הגוף. חשוב לא ללחוץ את כפות הידיים אל העיניים אלא ליצור שקערורית שתזמן פעילות של העיניים בזמן שהידיים מונחות עליהן.
• כף יד ימין פתוחה באצבעות פשוקות מאפשרת להרפות את הכתף ע"י תשומת לב לקשר בינה לבין אצבעות כף היד.
• כיווצים קלים של העיניים, העיניים יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגלת, הכיווצים יכולים להעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או ניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין,
תרגילים לשעות שלפני הלידה להפגת כאבים ושחרור
• כיווצים קלים של הספינקטר הקדמי.
• :אגרוף יד אחת בעוד האחרת נפתחת והאצבעות בה נפשקות ונמתחות, יש להחליף בין הידיים שוב ושוב ולנסות לשנות את מיקומן לפי הצורך של הגב ושאר הגוף בהפגת כאבים.
• פתיחה גדולה של הפה לזמן ממושך.
• השמעת קולות נמוכים וחלשים הנובעים באופן ספונטאני מפתיחת הפה.
תרגילים למהלך הלידה:
• ש ארוך, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש (נשים רבות מכירות את התרגיל שלא בשעת לידה באופן המדגיש את הצורך בכיווץ ממושך של הספינקטר הקדמי. בכל המצבים להוציא לידה ופעולת מעיים חשוב לאפשר לספינקטר להיות מכווץ כל זמן הוצאת האויר והשמעת השששש, אם יש קושי בכיווץ ממושך אפשר לעזוב ולכווץ שוב או להצמיד בכל יד בנפרד את הבוהן לאצבע.) בשעת לידה אין צורך לבצע את התרגיל כמתואר קודם אלא לנשוף בלבד. השמעת הש בזמן הנשיפה גורמת לפתיח של תעלת הלידה ולירידה של העובר כלפי מטה.
שיקום רצפת האגן לאחר לידה
במקרה של נזקים והחלשות ניכרת חשובה במיוחד הדרכה אישית. במקרים קלים כל התרגילים שהוזכרו קודם לכן ובמיוחד-כיווצים קלים של העיניים, ש ארוך וכיווצים של הספינקטר הקדמי יקלו על כאבים באזור רצפת האגן ויזרזו החזרת האברים למקומם. זאת במיוחד אם האם הטרייה מצליחה לשלב את התרגילים בזמן ההנקה.
יום חמישי, 19 בנובמבר 2009
מכלול ההשפעות של שיטת פאולה על הגוף והנפש
השפעות של תרגול שיטת פאולה על התפקוד הגופני נוגעות הן למצב של שיבוש כלשהוא בהתכווצותם והרפייתם של השרירים הטבעתיים: חולשת רצפת אגן, תפקוד חלקי של מערכת העיכול, שיבושים במערכת הנשימה, והן בתפקוד גופני תקין. השפעות אלו מתבטאות דרך כמה תופעות: הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ודרכי ההופעה שלהם בגוף הבריא. דרכי השימוש בקשרים אלו כאמצעי שמזמן את יכולת הריפוי העצמית של הגוף. הפעלת השרירים הטבעתיים באופן שמחזק את תפקודי הגוף לגבי מערכות פנימיות כמו מערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית. הפעלה ישירה של השרירים הטבעתיים באזור שנחלש ולבסוף ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי.
נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו, כאשר חל שיבוש כלשהוא בשרירים הטבעתיים או בתפקוד המערכות הפנימיות, עדיף להתחיל בתרגול "מרחוק" כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור הקיימת ביסוד התנועה החיצונית והפנימית של הגוף. לפעמים לא מתעוררת אותה יכולת להפעלה "מרחוק" ויש צורך בהפעלה ישירה של השרירים באזור שנחלש. שיבוש יכול להתבטא בקושי לחוש את מקום מסוים או להפעילו. לכן כיווצים של סוגר מסוים יילמדו לעתים דרך יכולת כיווץ של הסוגר האחר או שריר טבעתי אחר. לצורך טיפול בקושי להפעיל אזור מסוים בגוף ניתן להיעזר במניפולציות גופניות המארגנות צורות החזקה מגוונות של הגוף בזמן התרגול.
הפעלת השרירים הטבעתיים באופן שמחזק את תפקודי הגוף במערכות הפנימיות הבלתי רצוניות כמו הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הנשית היא תופעה שנצפתה על ידי רופאים ומורים אך אינה ניתנת להסבר. לדוגמה: במעקב גניקולוגי לגבי מיקומו של רחם שאובחן כנמוך מן הרצוי ניתן לראות עלייה במיקומו לאחר טיפול בשיטה. איכות ההתכווצות של מערכת העיכול יכולה להשתנות אצל אנשים עם בעיות עיכול שונות. גם שינויים לטובה בבעיות נשימה או שיפור ביכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן הם חלק מקבוצת השינויים החלים במערכות פנימיות, בלתי רצוניות בעקבות תרגול השיטה בלי שיהיה ניתן להסביר זאת באופן מדעי. ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי משמשת להפגת כאב כרוני ולבעיות גב ושלד. אז עולה הצורך בשילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין צורת ההנחה, המתיחה או ההרפיה של הגוף.
הנעה מודעת וייחודית של שרירים שאנו מפעילים בדרך כלל רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור וצפייה ובאופנים שונים מהרגיל יוצרת קשר תודעתי חדש בגוף. לפי שיטת פאולה הפעלת אותם השרירים: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לצרכי איזון הגוף. דוגמה לארגון של איזון הגוף הוא צורך ב"פתיחות"-מצבים שבהם חזרות מתמשכות על תרגילי פתיחה וסגירה של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משנה את ההרגשה הכללית של הגוף. משפיעה על הנשימה או על אופן ההנחה של הגב בזמן תרגול. ההפעלה המודעת של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעים על צורת היציבה, מפתחים יכולת להרפיה, פותרים בעיות גב ומביאים לשיפור ושכלול התפקוד הגופני.
הקשר בין גוף ונפש נוצר במהלך תרגול שיטת פאולה באמצעות התרגילים והריכוז גופני שמאפשר רגיעה וריכוז מחשבתי. דרך אחת להבין עניין זה היא ההיצמדות לתנועה חוזרת כאמצעי שמשחרר את המוח מפעילות מחשבתית אחרת. בנוסף מניעה היצמדות זו את הגוף באופן משתנה ונטול תכנון. התנועה הבלתי מתוכננת פועלת לרוב במקום שבו היא דרושה במיוחד, גם אם לא כוונה אליו מראש. המונוטוניות והריכוז הדרושים בתרגול, המגע וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה, מעוררים בגוף הרגשות ותגובות חדשות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את צורות הפעולה של גופו כך עולות יכולות קשב לגוף ולנפש.
מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים שאינם מוכרים לרוב האנשים. כיווץ העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו או הפרדות בין הסוגרים, בניגוד לטבעם של אלו להתכווץ יחד מתפתחת במהלך תרגול שיטת פאולה היכולת להפריד בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי. סוג אחר של הפרדה בין צד ימין של עמוד השדרה לבין צד שמאל מפעיל תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף. לדוגמה כיווץ לסירוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת, התרגיל מעורר באופן אוטומטי הצטרפויות במקומות שונים בגוף כמו תנועות של הראש, של שני צדי הגב או האגן. כך מקבלות העיניים תפקיד חדש ביחס האדם לגופו וביכולתו לעזור לעצמו ואף מתפקדות אחרת במצבי עייפות או כאשר יש צורך בריכוז מיוחד.
תרגילים מהסוג שתואר קודם לכן מדגימים את אחד העקרונות הפעילים בשיטה, שימוש בשרירים אחרים בגוף מובילים את התנועה ונותנים לה קצב ואופי אחר מהרגלי הגוף. רוב התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר גם שינוי בהרגלי התנועה וגם שינוי בהרגלי החשיבה על הגוף. השינוי החשיבתי יכול לקדם גם איזון גופני וגם קשב חדש לגוף. לדוגמה: ההיכרות עם הפעלת הגוף כשני צדדים משני צדי עמוד השדרה מארגן דרך חשיבה חדשה על הגוף. יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה המתקיים בחלק הקדמי של הגוף מסייע להפעלת צד חלש או פגוע או מקדם הרגשה המסייעת למרכז את תנועת הגוף. כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.
נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו, כאשר חל שיבוש כלשהוא בשרירים הטבעתיים או בתפקוד המערכות הפנימיות, עדיף להתחיל בתרגול "מרחוק" כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור הקיימת ביסוד התנועה החיצונית והפנימית של הגוף. לפעמים לא מתעוררת אותה יכולת להפעלה "מרחוק" ויש צורך בהפעלה ישירה של השרירים באזור שנחלש. שיבוש יכול להתבטא בקושי לחוש את מקום מסוים או להפעילו. לכן כיווצים של סוגר מסוים יילמדו לעתים דרך יכולת כיווץ של הסוגר האחר או שריר טבעתי אחר. לצורך טיפול בקושי להפעיל אזור מסוים בגוף ניתן להיעזר במניפולציות גופניות המארגנות צורות החזקה מגוונות של הגוף בזמן התרגול.
הפעלת השרירים הטבעתיים באופן שמחזק את תפקודי הגוף במערכות הפנימיות הבלתי רצוניות כמו הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הנשית היא תופעה שנצפתה על ידי רופאים ומורים אך אינה ניתנת להסבר. לדוגמה: במעקב גניקולוגי לגבי מיקומו של רחם שאובחן כנמוך מן הרצוי ניתן לראות עלייה במיקומו לאחר טיפול בשיטה. איכות ההתכווצות של מערכת העיכול יכולה להשתנות אצל אנשים עם בעיות עיכול שונות. גם שינויים לטובה בבעיות נשימה או שיפור ביכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן הם חלק מקבוצת השינויים החלים במערכות פנימיות, בלתי רצוניות בעקבות תרגול השיטה בלי שיהיה ניתן להסביר זאת באופן מדעי. ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי משמשת להפגת כאב כרוני ולבעיות גב ושלד. אז עולה הצורך בשילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין צורת ההנחה, המתיחה או ההרפיה של הגוף.
הנעה מודעת וייחודית של שרירים שאנו מפעילים בדרך כלל רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור וצפייה ובאופנים שונים מהרגיל יוצרת קשר תודעתי חדש בגוף. לפי שיטת פאולה הפעלת אותם השרירים: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לצרכי איזון הגוף. דוגמה לארגון של איזון הגוף הוא צורך ב"פתיחות"-מצבים שבהם חזרות מתמשכות על תרגילי פתיחה וסגירה של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משנה את ההרגשה הכללית של הגוף. משפיעה על הנשימה או על אופן ההנחה של הגב בזמן תרגול. ההפעלה המודעת של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעים על צורת היציבה, מפתחים יכולת להרפיה, פותרים בעיות גב ומביאים לשיפור ושכלול התפקוד הגופני.
הקשר בין גוף ונפש נוצר במהלך תרגול שיטת פאולה באמצעות התרגילים והריכוז גופני שמאפשר רגיעה וריכוז מחשבתי. דרך אחת להבין עניין זה היא ההיצמדות לתנועה חוזרת כאמצעי שמשחרר את המוח מפעילות מחשבתית אחרת. בנוסף מניעה היצמדות זו את הגוף באופן משתנה ונטול תכנון. התנועה הבלתי מתוכננת פועלת לרוב במקום שבו היא דרושה במיוחד, גם אם לא כוונה אליו מראש. המונוטוניות והריכוז הדרושים בתרגול, המגע וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה, מעוררים בגוף הרגשות ותגובות חדשות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את צורות הפעולה של גופו כך עולות יכולות קשב לגוף ולנפש.
מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים שאינם מוכרים לרוב האנשים. כיווץ העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו או הפרדות בין הסוגרים, בניגוד לטבעם של אלו להתכווץ יחד מתפתחת במהלך תרגול שיטת פאולה היכולת להפריד בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי. סוג אחר של הפרדה בין צד ימין של עמוד השדרה לבין צד שמאל מפעיל תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף. לדוגמה כיווץ לסירוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת, התרגיל מעורר באופן אוטומטי הצטרפויות במקומות שונים בגוף כמו תנועות של הראש, של שני צדי הגב או האגן. כך מקבלות העיניים תפקיד חדש ביחס האדם לגופו וביכולתו לעזור לעצמו ואף מתפקדות אחרת במצבי עייפות או כאשר יש צורך בריכוז מיוחד.
תרגילים מהסוג שתואר קודם לכן מדגימים את אחד העקרונות הפעילים בשיטה, שימוש בשרירים אחרים בגוף מובילים את התנועה ונותנים לה קצב ואופי אחר מהרגלי הגוף. רוב התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר גם שינוי בהרגלי התנועה וגם שינוי בהרגלי החשיבה על הגוף. השינוי החשיבתי יכול לקדם גם איזון גופני וגם קשב חדש לגוף. לדוגמה: ההיכרות עם הפעלת הגוף כשני צדדים משני צדי עמוד השדרה מארגן דרך חשיבה חדשה על הגוף. יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה המתקיים בחלק הקדמי של הגוף מסייע להפעלת צד חלש או פגוע או מקדם הרגשה המסייעת למרכז את תנועת הגוף. כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.
יום שלישי, 17 בנובמבר 2009
טיפול בכאבי גב ללא תלות במטפל
יתרונה של שיטת פאולה בטיפול בכאבי גב הוא שאופיים של התרגילים מאפשר ללומד להמשיך להיעזר בשיטה גם ללא "מטפל". ההרגשה של הבלתי מנוסים אחרי פרק עבודה עצמי מתוארת פעמים רבות במלים:" כאילו עשיתי מסאז' לעצמי". גם הריכוז וגם סוג התנועה הייחודי מביא רבים להרגיש ולהניע מקומות שלרוב אין עמם מגע או תנועה. אצל אחדים מעורר הדבר הרגשת שליטה שיש בה סיפוק בפני עצמה ואצל אחרים צורך להמשיך ולעבוד עם הגוף גם לשם הנאה ולא רק לפתרון בעיה מעיקה. בשונה מגישות אחרות ומכובדות אין בשיטת פאולה הגדרה לאופן ההחזקה או ההפעלה הרצויים במובן התיאורטי של הגב והשלד. תשומת הלב מופנית להארכה של קיצורים בין אם אלו הבדלים בין הצדדים או עומק יתר של השקעים כמו העורף והמותנית. וכן למידת השחרור וההפעלה של השרירים. השימוש בסוגרים כולל לימוד ההפרדה ביניהם מעודד תגובות במערכות אחרות בעזרת מניפולציות. זהו שילוב של חיזוק האגן, שינוי מיקומו, והבאתו ליתר גמישות שתחזיק באופן שונה את הגב ותשנה את צורת הפעלתו.
תרגילים המדגימים את אפשרויות השימוש בשיטה כפי שמתואר למעלה הם:
• בשכיבה על הגב מוצע להסתכל אל יד ימין שמונחת ישרה לצד הראש תוך כדי הנחת רגל ימין ישרה והחזקת ברך שמאל ע"י יד שמאל. דרך נוספת בביצוע תרגיל זה היא לשכב על הצד באותו אופן כשיד ימין ישרה והראש מונח מעליה או לצידה ורגל ימין ישרה, בו זמנית יד שמאל אוחזת בקרסול שמאל דבר הדורש ניעות קלות המאריכות ומקצרות את המותנית. התרגיל מתואר כאן על פי הגדרת הצדדים משום שעדיף לבצעו רק על צד קבוע, לימניים על צד ימין ולשמאליים על צד שמאל, זאת בגלל הנטייה לכווץ באופן קבוע את הצד הפעיל יותר. הארכתו של הצד הדומיננטי יכולה להביא לאיזון בין הצדדים גם אצל אנשים שהבדלי הצדדים אצלם הם בתחום הנורמה או לא מוכרים להם כבעיה.
• תרגיל שחרור לעורף הוא להסתכל לכתפיים כך שכל עין מנסה לראות את הכתף שבצד שלה בו זמנית. מובן שנטיית העיניים למיקוד מפריעה, העיניים מנסות שוב ושוב לנוע יחד ולעזור זו לזו אבל ההתכוונות להמשיך ולפצל את המבט מאריכה את העורף ומביאה אותו למקומות חדשים. תרגיל נוסף המבוסס על תנועת העיניים-להסתכל מלמעלה למטה ושוב לחזור בכיוון ההפוך כך שהמבט מוביל את הראש והעורף שעוקבים בהתמדה אחרי העיניים.
מיקום הכתפיים וצורת החזקתן משפיע רבות על מידת המתח של הכתפיים ועל היחסים בינן לבין העורף. לאצבעות הידיים יש השפעה על הרפיית הכתפיים ומיקומן. בעזרת מניפולציה פשוטה ניתן לשחרר את הכתפיים ולהרחיק את השכמות. דוגמה לתרגיל כזה הוא החזקה ממושכת של הזרת מעל לקמיצה כשגב היד פונה אל הרצפה. מי שמתקשה בכך יכול לקשור את שתי האצבעות בפלסתר. ניתן לשלב תרגיל זה עם כיווצים קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים התחתונים.
תרגיל שמזמן שחרור של הגב העליון מתחיל גם הוא בכפות הידיים. יש להרחיק ולהצמיד לסירוגין את אצבעות כפות הידיים אלו מאלו באיטיות רבה ותוך ניסיון להישאר בכל אחד מהמצבים ולשים לב לתגובות הנלוות. בדרך כלל הרחקת האצבעות מעודדת התמתחות והתרחבות של הגב העליון והצמדתן גורמת להצמדות של הגב התחתון אל הרצפה, כך נוצרת תנועה גלית בין שני חלקי הגב העליון והתחתון כשהיא עצמה משחררת מתח שרירי ומאריכה את השקעים. מסיבות אלו מומלץ לאחר שמתנסים זמן מה בהרחקה והצמדה כשכף היד פונה לכיוון אחד, לשלב גם סיבוב כתפיים באופן הבא: כאשר אצבעות הידיים מורחקות תופנינה כפות הידיים כך שגב היד נמצא כלפי הרצפה וכאשר האצבעות נצמדות תופנינה כפות הידיים כלפי הרצפה כולל לחיצה קלה שלהן כלפי הרצפה. אם בנוסף יבדוק המתרגל מיקומים שונים של כפות הידיים ביחס לגב כמו התחלת התרגול בצמוד לגוף והמשכו בהרחקת הידיים ופתיחתן עד לגובה הכתפיים יוכל לאתר איזה מיקום תורם לו יותר בתהליך השחרור הכללי והרגשת ההיצמדות של הגב לרצפה. תגובות אלו יכולות להיות מורגשות גם בסוגרים שיש להם קשר לתנועת הגב וגם בהתרחבות ושינוי המיקום של הגב העליון. מומלץ לנסות ולהמשיך את התרגיל כמה שיותר זמן. הדגמה של התרגיל האחרון נמצאת בתמונה הבאה. התמונה צולמה בתנוחה שבה הידיים נמצאות לצדי ומעל הראש כדי לאפשר הפניה של הקורא לתנוחת הידיים בלבד, אך כאמור מומלץ לנסות את התרגיל במיקומים שונים של הידיים ביחס לגוף כדי לאתר את המקום שבו הפעלת הגוף האופן זה דרושה לו ביותר.
תרגילים המדגימים את אפשרויות השימוש בשיטה כפי שמתואר למעלה הם:
• בשכיבה על הגב מוצע להסתכל אל יד ימין שמונחת ישרה לצד הראש תוך כדי הנחת רגל ימין ישרה והחזקת ברך שמאל ע"י יד שמאל. דרך נוספת בביצוע תרגיל זה היא לשכב על הצד באותו אופן כשיד ימין ישרה והראש מונח מעליה או לצידה ורגל ימין ישרה, בו זמנית יד שמאל אוחזת בקרסול שמאל דבר הדורש ניעות קלות המאריכות ומקצרות את המותנית. התרגיל מתואר כאן על פי הגדרת הצדדים משום שעדיף לבצעו רק על צד קבוע, לימניים על צד ימין ולשמאליים על צד שמאל, זאת בגלל הנטייה לכווץ באופן קבוע את הצד הפעיל יותר. הארכתו של הצד הדומיננטי יכולה להביא לאיזון בין הצדדים גם אצל אנשים שהבדלי הצדדים אצלם הם בתחום הנורמה או לא מוכרים להם כבעיה.
• תרגיל שחרור לעורף הוא להסתכל לכתפיים כך שכל עין מנסה לראות את הכתף שבצד שלה בו זמנית. מובן שנטיית העיניים למיקוד מפריעה, העיניים מנסות שוב ושוב לנוע יחד ולעזור זו לזו אבל ההתכוונות להמשיך ולפצל את המבט מאריכה את העורף ומביאה אותו למקומות חדשים. תרגיל נוסף המבוסס על תנועת העיניים-להסתכל מלמעלה למטה ושוב לחזור בכיוון ההפוך כך שהמבט מוביל את הראש והעורף שעוקבים בהתמדה אחרי העיניים.
מיקום הכתפיים וצורת החזקתן משפיע רבות על מידת המתח של הכתפיים ועל היחסים בינן לבין העורף. לאצבעות הידיים יש השפעה על הרפיית הכתפיים ומיקומן. בעזרת מניפולציה פשוטה ניתן לשחרר את הכתפיים ולהרחיק את השכמות. דוגמה לתרגיל כזה הוא החזקה ממושכת של הזרת מעל לקמיצה כשגב היד פונה אל הרצפה. מי שמתקשה בכך יכול לקשור את שתי האצבעות בפלסתר. ניתן לשלב תרגיל זה עם כיווצים קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים התחתונים.
תרגיל שמזמן שחרור של הגב העליון מתחיל גם הוא בכפות הידיים. יש להרחיק ולהצמיד לסירוגין את אצבעות כפות הידיים אלו מאלו באיטיות רבה ותוך ניסיון להישאר בכל אחד מהמצבים ולשים לב לתגובות הנלוות. בדרך כלל הרחקת האצבעות מעודדת התמתחות והתרחבות של הגב העליון והצמדתן גורמת להצמדות של הגב התחתון אל הרצפה, כך נוצרת תנועה גלית בין שני חלקי הגב העליון והתחתון כשהיא עצמה משחררת מתח שרירי ומאריכה את השקעים. מסיבות אלו מומלץ לאחר שמתנסים זמן מה בהרחקה והצמדה כשכף היד פונה לכיוון אחד, לשלב גם סיבוב כתפיים באופן הבא: כאשר אצבעות הידיים מורחקות תופנינה כפות הידיים כך שגב היד נמצא כלפי הרצפה וכאשר האצבעות נצמדות תופנינה כפות הידיים כלפי הרצפה כולל לחיצה קלה שלהן כלפי הרצפה. אם בנוסף יבדוק המתרגל מיקומים שונים של כפות הידיים ביחס לגב כמו התחלת התרגול בצמוד לגוף והמשכו בהרחקת הידיים ופתיחתן עד לגובה הכתפיים יוכל לאתר איזה מיקום תורם לו יותר בתהליך השחרור הכללי והרגשת ההיצמדות של הגב לרצפה. תגובות אלו יכולות להיות מורגשות גם בסוגרים שיש להם קשר לתנועת הגב וגם בהתרחבות ושינוי המיקום של הגב העליון. מומלץ לנסות ולהמשיך את התרגיל כמה שיותר זמן. הדגמה של התרגיל האחרון נמצאת בתמונה הבאה. התמונה צולמה בתנוחה שבה הידיים נמצאות לצדי ומעל הראש כדי לאפשר הפניה של הקורא לתנוחת הידיים בלבד, אך כאמור מומלץ לנסות את התרגיל במיקומים שונים של הידיים ביחס לגוף כדי לאתר את המקום שבו הפעלת הגוף האופן זה דרושה לו ביותר.
יום שלישי, 10 בנובמבר 2009
לידה בעזרת שיטת פאולה
נשים היולדות לאחר שתרגלו את שיטת פאולה כהכנה ללידה יכולות לעזור לעצמן בהקלת הכאבים, לעודד את התכווצויות הסוגרים ואת היפתחות תעלת הלידה בעזר כמה תרגילים בסיסיים הפועלים גם ממקומות שונים ורחוקים כמו עיניים, פה, ידיים. והפעלה מיוחדת של אזור האגן. השתתפותה הפעילה של היולדת בכיווצים שונים מונוטוניים של הסוגרים, העיניים ועוד יכולים לעודד את הצורך הספונטני של הגוף ולקדם את קצב הצירים ואת ההתכווצויות של הרחם.
יתרונות השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתקיימים אם כן במספר רמות: ההשפעה המשולבת שיש לשיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל קצב ההתכווצויות של הרחם מקל על הכאבים ומקדם את קצב הלידה בו זמנית. האפשרות להשתמש בתרגילים עדינים המפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם במכוון מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים בפרט ולשרירים טבעתיים בכלל מעלה את ההבנה הכללית של תחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.
תרגול השיטה בהריון: חשוב לדעת ששיטת פאולה עלולה לעודד התכווצויות לא רצויות בשלבי הריון שונים, זוהי אחת הסיבות שטיפים הניתנים כאן לא יכולים להחליף עבודה עם מורה מוסמכת אלא מיועדים להבנת דרך החשיבה והפעולה של השיטה. נשים החוות התקשויות במהך ההריון מוטב שיתנסו בשיטת פאולה רק לקראת החודש התשיעי. בכל מקרה חשוב לא להמשיך ולתרגל אם חשים התקשויות כלשהן במהלך התרגול. בדר"כ די בהפסקת התרגול להפסיק את ההתקשויות.
תרגילים מתחום שיטת פאולה לתקופת ההריון: הראשון בהם הוא לשים ידיים על העיניים בשכיבה על הגב או על הצד ולשים לב לתחושות המתעוררות ולמצבו הכללי של הגוף. חשוב לא ללחוץ את כפות הידיים אל העיניים אלא ליצור שקערורית שתזמן פעילות של העיניים בזמן שהידיים מונחות עליהן. תרגיל שני בחשיבותו-לשכב עם כף יד ימין פתוחה באצבעות פשוקות ולהרפות את הכתף ע"י תשומת לב לקשר בינה לבין אצבעות כף היד. תרגיל שלישי: כיווצים קלים של העיניים, העיניים יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגלת, הכיווצים יכולים להעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או ניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין, תרגיל זה יכול לזמן תגובות נוספות בפנים ובאזור הנרתיק. עדיף להמשיך ולהתרכז בכיווצי העיניים ולאפשר לתגובות הנוספות להמשיך באופן ספונטני בגוף וכעניין משני.
תרגילים למהלך הלידה: תרגיל מרכזי בזמן הלידה המתאים גם לסוף ההריון נקרא ש ארוך, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש (נשים רבות מכירות את התרגיל שלא בשעת לידה באופן המדגיש את הצורך בכיווץ ממושך של הספינקטר הקדמי. בכל המצבים להוציא לידה ופעולת מעיים חשוב לאפשר לספינקטר להיות מכווץ כל זמן הוצאת האויר והשמעת השששש, אם יש קושי בכיווץ ממושך אפשר לעזוב ולכווץ שוב או להצמיד בכל יד בנפרד את הבוהן לאצבע.) בשעת לידה אין צורך לבצע את התרגיל כמתואר קודם אלא להעזר בו לנשימה ושחרור ללא כיווץ הספינקטר הקדמי. השמעת הש בזמן הנשיפה גורמת לפתיח של תעלת הלידה ולירידה של העובר כלפי מטה.
תרגילים נוספים היעילים בשעת לידה: כיווצים קלים של הספינקטר הקדמי. כיווצים קלים של העיניים שהוזכרו קודם. תרגילים שחשיבותם בעיקר להפגת כאבים ולעדוד תנועה של האגן הם:אגרוף יד אחת בעוד האחרת נפתחת והאצבעות בה נפשקות ונמתחות, יש להחליף בין הידיים שוב ושוב ולנסות לשנות את מיקומן לפי הצורך של הגב ושאר הגוף בהפגת כאבים. פתיחה גדולה של הפה לזמן ממושך. תרגיל זה יהיה יעיל גם כפתיחה של הפה בלבד להפגת כאבים שכן מתח רב מצטבר בפה גם שלא בזמן כאב והשחרור של הלסתות והעורף מזמן שחרור של מקומות נוספים. דרך נוספת לבצע את התרגיל היא השמעת קולות נמוכים וחלשים הנובעים באופן ספונטאני פתיחת הפה.
שיקום רצפת האגן לאחר לידה הוא נושא ארוך ומורכב ויש לזכור שטיפים הניתנים בכתב לא יכולים להחליף עבודה טיפולית במקרה של נזקים והחלשות ניכרת. חשוב לציין שכל התרגילים שהוזכרו קודם לכן ובמיוחד-כיווצים קלים של העיניים, ש ארוך וכיווצים של הספינקטר הקדמי יקלו על כאבים באזור רצפת האגן ויזרזו החזרת האברים למקומם. זאת במיוחד אם האם הטרייה מצליחה לשלב את התרגילים בזמן ההנקה.
יתרונות השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתקיימים אם כן במספר רמות: ההשפעה המשולבת שיש לשיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל קצב ההתכווצויות של הרחם מקל על הכאבים ומקדם את קצב הלידה בו זמנית. האפשרות להשתמש בתרגילים עדינים המפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם במכוון מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים בפרט ולשרירים טבעתיים בכלל מעלה את ההבנה הכללית של תחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.
תרגול השיטה בהריון: חשוב לדעת ששיטת פאולה עלולה לעודד התכווצויות לא רצויות בשלבי הריון שונים, זוהי אחת הסיבות שטיפים הניתנים כאן לא יכולים להחליף עבודה עם מורה מוסמכת אלא מיועדים להבנת דרך החשיבה והפעולה של השיטה. נשים החוות התקשויות במהך ההריון מוטב שיתנסו בשיטת פאולה רק לקראת החודש התשיעי. בכל מקרה חשוב לא להמשיך ולתרגל אם חשים התקשויות כלשהן במהלך התרגול. בדר"כ די בהפסקת התרגול להפסיק את ההתקשויות.
תרגילים מתחום שיטת פאולה לתקופת ההריון: הראשון בהם הוא לשים ידיים על העיניים בשכיבה על הגב או על הצד ולשים לב לתחושות המתעוררות ולמצבו הכללי של הגוף. חשוב לא ללחוץ את כפות הידיים אל העיניים אלא ליצור שקערורית שתזמן פעילות של העיניים בזמן שהידיים מונחות עליהן. תרגיל שני בחשיבותו-לשכב עם כף יד ימין פתוחה באצבעות פשוקות ולהרפות את הכתף ע"י תשומת לב לקשר בינה לבין אצבעות כף היד. תרגיל שלישי: כיווצים קלים של העיניים, העיניים יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגלת, הכיווצים יכולים להעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או ניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין, תרגיל זה יכול לזמן תגובות נוספות בפנים ובאזור הנרתיק. עדיף להמשיך ולהתרכז בכיווצי העיניים ולאפשר לתגובות הנוספות להמשיך באופן ספונטני בגוף וכעניין משני.
תרגילים למהלך הלידה: תרגיל מרכזי בזמן הלידה המתאים גם לסוף ההריון נקרא ש ארוך, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש (נשים רבות מכירות את התרגיל שלא בשעת לידה באופן המדגיש את הצורך בכיווץ ממושך של הספינקטר הקדמי. בכל המצבים להוציא לידה ופעולת מעיים חשוב לאפשר לספינקטר להיות מכווץ כל זמן הוצאת האויר והשמעת השששש, אם יש קושי בכיווץ ממושך אפשר לעזוב ולכווץ שוב או להצמיד בכל יד בנפרד את הבוהן לאצבע.) בשעת לידה אין צורך לבצע את התרגיל כמתואר קודם אלא להעזר בו לנשימה ושחרור ללא כיווץ הספינקטר הקדמי. השמעת הש בזמן הנשיפה גורמת לפתיח של תעלת הלידה ולירידה של העובר כלפי מטה.
תרגילים נוספים היעילים בשעת לידה: כיווצים קלים של הספינקטר הקדמי. כיווצים קלים של העיניים שהוזכרו קודם. תרגילים שחשיבותם בעיקר להפגת כאבים ולעדוד תנועה של האגן הם:אגרוף יד אחת בעוד האחרת נפתחת והאצבעות בה נפשקות ונמתחות, יש להחליף בין הידיים שוב ושוב ולנסות לשנות את מיקומן לפי הצורך של הגב ושאר הגוף בהפגת כאבים. פתיחה גדולה של הפה לזמן ממושך. תרגיל זה יהיה יעיל גם כפתיחה של הפה בלבד להפגת כאבים שכן מתח רב מצטבר בפה גם שלא בזמן כאב והשחרור של הלסתות והעורף מזמן שחרור של מקומות נוספים. דרך נוספת לבצע את התרגיל היא השמעת קולות נמוכים וחלשים הנובעים באופן ספונטאני פתיחת הפה.
שיקום רצפת האגן לאחר לידה הוא נושא ארוך ומורכב ויש לזכור שטיפים הניתנים בכתב לא יכולים להחליף עבודה טיפולית במקרה של נזקים והחלשות ניכרת. חשוב לציין שכל התרגילים שהוזכרו קודם לכן ובמיוחד-כיווצים קלים של העיניים, ש ארוך וכיווצים של הספינקטר הקדמי יקלו על כאבים באזור רצפת האגן ויזרזו החזרת האברים למקומם. זאת במיוחד אם האם הטרייה מצליחה לשלב את התרגילים בזמן ההנקה.
יום שני, 19 באוקטובר 2009
השימוש באמבעות ובכפות הידיים לחיזוק רצפת האגן
החידוש שמכניסה שיטת פאולה בבואה לשקם את רצפת האגן או לטפל בה כחיזוק כללי, כהכנה ללידה ועוד הוא בתפיסה ההוליסטית של הגוף. כלומר חיזוק רצפת האגן ישולב בתרגילים לחיזוק הגב, להארכת ולהגמשת הפרקים. יכלול את שינוי צורת הנשימה כדי למנוע לחץ תוך בטני וישנה את החשיבה על דרכי כיווץ והרפיה. הבנת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים ומיקום הכתפיים ובין אלו למיקומו של האגן, או הבנת הקשר בין היציבה, השליטה בסוגרים, תנועת כפות הרגליים ועוד. כל אלו נותנים לאישה הכרות חדשה עם גופה גם במהלך השיקום של רצפת האגן וגם כקורס למניעה וחיזוק. חלק חשוב בחיזוק רצפת האגן מוקדש ללימוד ההפרדה בין הספינקטרים. זאת משום שההפרדה מסייעת בשינוי הזוית של החזקת האגן.הטיפול בבעיות רצפת האגן אינו חביב על נשים רבות, מחקרים מדווחים על משך זמן ממוצע של ארבעים ושניים חודשים בין הופעת ההפרעות לפנייה לאבחון וטיפול אצל אורוגניקולוג. הסיבות לדחיית הטיפול רבות החל מקושי להתייחס לבעיה הקשורה בתחומים האינטימיים של הגוף וכלה בכך שתרגול שרירי רצפת האגן אינו תחום מעניין במיוחד בפני עצמו. תרגול וחיזוק רצפת האגן ברוח שיטת פאולה אינו שונה בעיקרו מתרגול כללי של השיטה משום שהוא כולל העזרות בשרירים טבעתיים שונים שמעוררים את יכולת הכיווץ וההרפיה של רצפת האגן מרחוק, באופן שאינו אפשרי כשמפעילים שרירים אלו ישירות. לעניין זה ידועים תרגילים הקשורים בכיווץ עיניים, בהרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו ניתן לאחוז עיפרון בינהם ונשימה המשלבת השמעת ש ממושכת בזמן נשיפה בתאום עם כיווץ הספינקטרים. קשרים אלו מוכרים לנשים רבות המתרגלות את שיטת פאולה. הקשרים הפחות מוכרים נוגעים לדרכים שונות של הפעלת אצבעות הידיים הן בכל יד בנפרד והן בשילוב שתי כפות הידיים. התרגילים המוכרים הם הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבעות בזמן הכיווץ כדי לסייע לכיווצים המפרידים בין הספינקטרים, וכן לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הספינקטר הקדמי לכיווצים של הספינקטר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת. התרגילים הפחות מוכרים קשורים בהפעלת שתי כפות הידיים יחד, בשכיבה על הגב, לאחר שתורגלו כמה מהתרגילים שהוזכרו כאן קודם לכן מוצע לנסות ללחוץ בחוזקה את שתי הידיים זו כלפי זו כאשר הלחץ מכוון בעיקרו אל כריות כפות הידיים, מומלץ ללחוץ ולעזוב ושוב ללחוץ ולעזוב. אם אין כל תחושה מתעוררת באזור הסוגרים הקדמיים ניתן לשלב את הכיווץ הקל באזור עם הלחיצות כדי לשים לב אם הלחיצות מעוררות הרגשה שונה מבחינת אופן הכיווץ. פעילות דומה יכולה להתרחש כאשר לוחצים את קצות אצבעות הידיים בשתיהן אלו כלפי אלו.
ההיכרות עם מכלול של תרגילים יכולה לקרב נשים הנוטות להתרחק מתרגול שרירי רצפת האגן ולהביאן לענין שונה במעט מקודם, מה גם שלמרות שיש עדיפות לתרגול בזמן מיוחד ובמצבי שכיבה ניתן עם הזמן גם לפתח יכולות למצבי תרגול במקביל לפעילות אחרת, דבר המקל על ארגון הזמן ומאפשר נגישות לתחושות משתנות באזור המדובר
ההיכרות עם מכלול של תרגילים יכולה לקרב נשים הנוטות להתרחק מתרגול שרירי רצפת האגן ולהביאן לענין שונה במעט מקודם, מה גם שלמרות שיש עדיפות לתרגול בזמן מיוחד ובמצבי שכיבה ניתן עם הזמן גם לפתח יכולות למצבי תרגול במקביל לפעילות אחרת, דבר המקל על ארגון הזמן ומאפשר נגישות לתחושות משתנות באזור המדובר
יום שבת, 17 באוקטובר 2009
הרפיה באמצעות שיטת פאולה
רבים נוטים להבין שחרור, הרפיה או רגיעה כמצב של עזיבה, מינימום הימצאות בהרגשת "שליטה" או הכוונה עצמית וריכוז, יש כאלו שאכן זו דרכם להרגע אך קיים גם סוג אחר של הרפיה, זה הכרוך בסוג נדיר של ריכוז, ריכוז שעיקרו ההימצאות המתמדת במיעוט מחשבות דרך החזרות הנשנות לתשומת לב מרבית לגוף ולעניין הראשוני שהוא הריכוז וההרגעות. זהו עניין הניתן ללמידה ולתרגול כאשר היחיד מבין את הצורך בכך. בשיטת פאולה התפתחו מספר תרגילים פשוטים שלמרות שמטרתם הראשונית הייתה טיפולים פסיולוגיים לפתרון בעיות הם מייצרים גם הרגעות, שינויים בצורת הנשימה והבטים מדיטטביים שונים. הגבול בין רגיעה לטיפולים הפסיולוגיים אינו קל להגדרה ואינו נחוץ בהקשר זה, פעמים רבות רק כאשר המטופל מגיע למידת ההרגעות הנחוצה לטיפול הוא יכול להתחיל לאפשר את התהליך הפסיולוגי במיטבו. בשיטת פאולה התרגילים והקשב לגוף הם תהליך אחד שמתבטא לעתים דרך תנועה חופשית מתוך נטיות הגוף ולעתים דרך הכוונה קבועה לתרגול ססטמתי וקבוע.
דוגמאות לתרגילים מסוג זה: כיווצים קלים של העיניים, אלו נעשים בקלות כאשר העיניים עצומות והעפעפיים נעים כלפי מרכז העין ללא מאמץ או צורה אחידה אך מתוך מונוטוניות. המונוטוניות היא שמשפיעה על שינוי קצב הנשימה ועל כניסה לריכוז מסוג לא שגרתי. לעתים מקדם התרגיל גם התכווצויות נוספות במקומות אחרים בגוף ותמיד מומלץ שלא לעצור כל תנועה שהיא ולתת חופש לגוף לנוע ולהפעיל את שנטה מעצמו להפעיל. עדיין ההתמקדות בתרגיל הראשוני והחזרה עליו באופן מונוטוני יש לה חשיבות רבה. דוגמה אחרת של תרגיל עיניים הכרוך בהרפיה נקרא עיניים נופלות אל הרצפה, תרגיל זה הכרחי לבצע בשכיבה, כאן לא נדרש התלמיד לעשות דבר מלבד העזיבה של הנטייה הקבועה של כולנו להביט קדימה, ניתן להקל ע"י שחרור הפה או שינוי מיקום התנוחה של הראש אך מיטב התרגול הוא בהזכרות החוזרת הדורשת ריכוז רב להניח לעיניים לשוב וליפול ולא להביט קדימה כהרגלנו.
סוג שונה של תרגילים המביאים להרפיה הוא באמצעות פעילות הפה, אנשים רבים אינם שמים לב למתח הרב שהם מחזיקים בפנים מתוך הרגלי נימוס או חשיבה. שני תרגילים שונים יתוארו כאן כדי להסביר וללמד צורות הרפיה עצמית. האחת תרגיל הנקרא "אריה שואג" ובו מנסה התלמיד להחזיק את הפה פתוח על פני רצף זמן ארוך ככל שביכולתו ולהרפות מבפנים את המקומות שמורגשים מתוחים. כלומר לדמיין את האפשרות לדחוף את הלחיים מבפנים כלפי חוץ, לנסות להרחיב את בית הבליעה או להאריך ולהרחיב את פתיחת השפתיים לסירוגין כדי למצוא מצב שיש בו הרגשת הרפיה. גם ניסיון להפיל את הסנטר כמה פעמים שוב ושוב יכול להסב את תשומת הלב למידת ההחזקה של הפה ולעודד את הרפייתו דרך שילוב הפלת הסנטר והעיניים. התרגיל השני שהוא בתחום הפה מוגדר כהשמעת קולות אוטנתית ובלתי מתוכננת, ההנחיה היא לפתוח את הפה ללא תכנון קולי ולחפש או לזמן עלייתו של קול כלשהוא לא תמיד צפוי מהסרעפת. כאשר האדם נפתח לאפשרות זאת השחרור וההרפיה מתרחשים מתוך הלא צפוי כלומר מעצם הרשות שהאדם נוטל לעצמו לבטא משהו לא מתוכנן. מומלץ לנסות בכל מצב ובמיוחד בהמתנה בפקקי תנועה במכונית סגורה.
קבוצה אחרת של תרגילי הרפיה המשלבים ריכוז היא קבוצת תרגילי השקעים, (הכוונה לאותן שקעים שתוארו בפרק שבע למטרת שחרור כאבים). התרגילים מתחילים בלחיצות שהאדם לוחץ לעצמו במרכז כף היד או כף הרגל, בשקעי המרפקים והברכיים ולעתים במרכזי השקעים שלאורך עמוד השדרה כמו בגב התחתון, בין השכמות ובחיבור בין הראש לצוואר. לאחר שלמד התלמיד להיות בקשר עם מקומות אלו הן ע"י ריכוז או ע"י איתור התנועה שמזמנת את הרגשתם ניתן גם לקשר ביניהם שוב ע"י ריכוז המביא להרפיה.
דוגמאות לתרגילים מסוג זה: כיווצים קלים של העיניים, אלו נעשים בקלות כאשר העיניים עצומות והעפעפיים נעים כלפי מרכז העין ללא מאמץ או צורה אחידה אך מתוך מונוטוניות. המונוטוניות היא שמשפיעה על שינוי קצב הנשימה ועל כניסה לריכוז מסוג לא שגרתי. לעתים מקדם התרגיל גם התכווצויות נוספות במקומות אחרים בגוף ותמיד מומלץ שלא לעצור כל תנועה שהיא ולתת חופש לגוף לנוע ולהפעיל את שנטה מעצמו להפעיל. עדיין ההתמקדות בתרגיל הראשוני והחזרה עליו באופן מונוטוני יש לה חשיבות רבה. דוגמה אחרת של תרגיל עיניים הכרוך בהרפיה נקרא עיניים נופלות אל הרצפה, תרגיל זה הכרחי לבצע בשכיבה, כאן לא נדרש התלמיד לעשות דבר מלבד העזיבה של הנטייה הקבועה של כולנו להביט קדימה, ניתן להקל ע"י שחרור הפה או שינוי מיקום התנוחה של הראש אך מיטב התרגול הוא בהזכרות החוזרת הדורשת ריכוז רב להניח לעיניים לשוב וליפול ולא להביט קדימה כהרגלנו.
סוג שונה של תרגילים המביאים להרפיה הוא באמצעות פעילות הפה, אנשים רבים אינם שמים לב למתח הרב שהם מחזיקים בפנים מתוך הרגלי נימוס או חשיבה. שני תרגילים שונים יתוארו כאן כדי להסביר וללמד צורות הרפיה עצמית. האחת תרגיל הנקרא "אריה שואג" ובו מנסה התלמיד להחזיק את הפה פתוח על פני רצף זמן ארוך ככל שביכולתו ולהרפות מבפנים את המקומות שמורגשים מתוחים. כלומר לדמיין את האפשרות לדחוף את הלחיים מבפנים כלפי חוץ, לנסות להרחיב את בית הבליעה או להאריך ולהרחיב את פתיחת השפתיים לסירוגין כדי למצוא מצב שיש בו הרגשת הרפיה. גם ניסיון להפיל את הסנטר כמה פעמים שוב ושוב יכול להסב את תשומת הלב למידת ההחזקה של הפה ולעודד את הרפייתו דרך שילוב הפלת הסנטר והעיניים. התרגיל השני שהוא בתחום הפה מוגדר כהשמעת קולות אוטנתית ובלתי מתוכננת, ההנחיה היא לפתוח את הפה ללא תכנון קולי ולחפש או לזמן עלייתו של קול כלשהוא לא תמיד צפוי מהסרעפת. כאשר האדם נפתח לאפשרות זאת השחרור וההרפיה מתרחשים מתוך הלא צפוי כלומר מעצם הרשות שהאדם נוטל לעצמו לבטא משהו לא מתוכנן. מומלץ לנסות בכל מצב ובמיוחד בהמתנה בפקקי תנועה במכונית סגורה.
קבוצה אחרת של תרגילי הרפיה המשלבים ריכוז היא קבוצת תרגילי השקעים, (הכוונה לאותן שקעים שתוארו בפרק שבע למטרת שחרור כאבים). התרגילים מתחילים בלחיצות שהאדם לוחץ לעצמו במרכז כף היד או כף הרגל, בשקעי המרפקים והברכיים ולעתים במרכזי השקעים שלאורך עמוד השדרה כמו בגב התחתון, בין השכמות ובחיבור בין הראש לצוואר. לאחר שלמד התלמיד להיות בקשר עם מקומות אלו הן ע"י ריכוז או ע"י איתור התנועה שמזמנת את הרגשתם ניתן גם לקשר ביניהם שוב ע"י ריכוז המביא להרפיה.
יום שלישי, 13 באוקטובר 2009
חיזוק מערכת העיכול בעזרת שיטת פאולה
האברים הכלולים במערכת העיכול הם: הפה כולל השיניים, הלשון החיך והלוע. הושט המקשרת בין הפה לבין הקיבה. המעי הדק, המעי הגס, החלחולת ופי הטבעת. כל אלו מוגדרים כ"צינור העיכול", כמו כן משתתפים בתהליך העיכול גם הלבלב והכבד וכן אנזימים, עמילן ושרירים הנמצאים מסביב לושט ואחראים על התנועה המעגלית הקרויה פריסטטלטיקה הדוחפת את המזון כלפי מטה.
רשימת האברים הכלולה בצינור העיכול מציגה שני צדדים של הפוטנציאל המצוי בשיטת פאולה להשבחת מערכת העיכול ולפתרון בעיות תפקודיות שונות. האחד הוא השרירים הטבעתיים שיש לנו שליטה רצונית בהפעלתם (הפה וחלקיו ופי הטבעת). והאחר השרירים הבלתי רצוניים. על פניו נראה שהאדם המתרגל יכול להשפיע רק על האברים הניתנים לשליטה אך באופן שניתן לתארו רק על בסיס נסיוני של מקרים אישיים ולא ברמה התיאורטית-מחקרית או הכמותית, יש לתרגול שיטת פאולה גם השפעה על איכות הפעולה של תנועת השרירים המפעילים את הפריסטלטיקה. על כן לא רק השינויים בחוזק, בגמישות או באופן התפקוד של הפה ופי הטבעת משפיעים על תפקוד מערכת העיכול אלא גם מידת היכולת של האברים הפנימיים להעביר את המזון מתוך התכווצות מלאה של הושט, המעיים והחלחולת, שמושפעים מתרגול השרירים הרצוניים.
כמו בשיפור התפקוד של מערכות פנימיות אחרות באמצעות שיטת פאולה אין יתרון לטיפול בבעיות מערכת העיכול רק ע"י תרגול השרירים הטבעתיים הקשורים ישירות למערכת זו. הפעילות המלאה של שאר המערכות והשינוי של זוית האגן, אופן העמידה, היכולת להפריד בין הספינקטרים וצורת האכילה, כולם ייכללו בתהליך התרגול, השינוי והשיפור של תפקודי מערכת העיכול. זאת ע"י תרגול כל השרירים הטבעתיים ושילוב התרגול במניפולציות המשפיעות על שרירי השלד. בדרך כלל נוטים לפנות לעזרה בתחום הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול אנשים הסובלים מעצירויות כרוניות, מתחורים, מפיסורה, ומתגובות המשתנות בקיצוניות מאופן אחד של תפקוד מערכת העיכול לאופן אחר. כאשר נעזרים בשיטת פאולה יתן לשלב ייעוץ דיאטני משום שאין סתירה בין סגנונות הטיפול והעזרה אך ניתן גם להסתפק בשינוי ההרגלים הגופניים דרך שיטת פאולה.
רשימת האברים הכלולה בצינור העיכול מציגה שני צדדים של הפוטנציאל המצוי בשיטת פאולה להשבחת מערכת העיכול ולפתרון בעיות תפקודיות שונות. האחד הוא השרירים הטבעתיים שיש לנו שליטה רצונית בהפעלתם (הפה וחלקיו ופי הטבעת). והאחר השרירים הבלתי רצוניים. על פניו נראה שהאדם המתרגל יכול להשפיע רק על האברים הניתנים לשליטה אך באופן שניתן לתארו רק על בסיס נסיוני של מקרים אישיים ולא ברמה התיאורטית-מחקרית או הכמותית, יש לתרגול שיטת פאולה גם השפעה על איכות הפעולה של תנועת השרירים המפעילים את הפריסטלטיקה. על כן לא רק השינויים בחוזק, בגמישות או באופן התפקוד של הפה ופי הטבעת משפיעים על תפקוד מערכת העיכול אלא גם מידת היכולת של האברים הפנימיים להעביר את המזון מתוך התכווצות מלאה של הושט, המעיים והחלחולת, שמושפעים מתרגול השרירים הרצוניים.
כמו בשיפור התפקוד של מערכות פנימיות אחרות באמצעות שיטת פאולה אין יתרון לטיפול בבעיות מערכת העיכול רק ע"י תרגול השרירים הטבעתיים הקשורים ישירות למערכת זו. הפעילות המלאה של שאר המערכות והשינוי של זוית האגן, אופן העמידה, היכולת להפריד בין הספינקטרים וצורת האכילה, כולם ייכללו בתהליך התרגול, השינוי והשיפור של תפקודי מערכת העיכול. זאת ע"י תרגול כל השרירים הטבעתיים ושילוב התרגול במניפולציות המשפיעות על שרירי השלד. בדרך כלל נוטים לפנות לעזרה בתחום הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול אנשים הסובלים מעצירויות כרוניות, מתחורים, מפיסורה, ומתגובות המשתנות בקיצוניות מאופן אחד של תפקוד מערכת העיכול לאופן אחר. כאשר נעזרים בשיטת פאולה יתן לשלב ייעוץ דיאטני משום שאין סתירה בין סגנונות הטיפול והעזרה אך ניתן גם להסתפק בשינוי ההרגלים הגופניים דרך שיטת פאולה.
יום ראשון, 11 באוקטובר 2009
טיפול בחולשת סוגרים אצל ילדים לאחר שלב הגמילה
טיפול בחולשת סוגרים אצל ילדים לאחר שלב הגמילה בעזרת שיטת פאולה
שיטת השרירים הטבעתיים- שיטת פאולה היא שיטת התעמלות שפותחה בישראל על ידי פאולה גרבורג. השיטה מבוססת על חיזוק השרירים הטבעתיים הרצוניים (עפעפיים, עיניים, פה, סוגרים) על ידי תרגילי התעמלות, כאשר תוך כדי פעילות, מעורבים גם שרירים אחרים ובעצם הגוף כולו מגיב לתרגול. על פי תיאורית השיטה, שימוש בשרירים טבעתיים באזור מסוים, גורם לחיזוק שרירים טבעתיים גם באזורים אחרים. זאת משום שכל הסוגרים בגוף עובדים בו זמנית, ומשפיעים זה על זה. בדרך כלל היכולת להפעיל שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו בעיניים ובפה משמשת כנקודת מוצא לחיזוק הסוגרים. שרירים אלה מגרים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה ומחזקים את דרכי פעולתם.
השיטה מיועדת לכל אדם וילד כחיזוק וכהכנה למעברים פיזיולוגיים משום שהשפעתה על התפקוד הכללי של הגוף נוגע במערכות פנימיות וחיצוניות. השיטה נחוצה במיוחד כאשר חל שיבוש בתפקודים הקשורים לשרירים הטבעתיים, בין אם מדובר בחוסר איזון בין צדי השלד שליטה חלקית או חוסר שליטה בסוגרים, דלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור ועוד מאפשר תרגול השיטה החזרה של הגוף לאיזון.
חולשת שרירים ברצפת האגן יכולה לעתים להתבטא בצורת היציבה של הגוף, במיקום הכתפיים ודרך החזקתן, אופן הנשימה וכיווני ההחזקה של כפות הרגליים. נתונים כאלו יכולים לסייע למורה לשיטת פאולה באבחון הרקע לחולשה ולכוונו לשלב בין חיזוק השלד לטיפול בחולשת רצפת האגן. התרגול במצבים כגון אלו משלב את חיזוק הסוגרים עם שינוי דרך החזקת השלד וחיזוק שרירי הכתפיים, וכולל פעילות של כפות הרגליים ותרגילים המשפיעים על זוית החזקת האגן. מובן שלעתים הרקע לחולשת שרירי רצפת האגן אצל ילדים אינו קשור במבנה השלד אלא בתופעות אחרות כמו נשימה הדוחפת את שרירי רצפת האגן, קושי לחוש סימנים מקדימים במערכות העיכול והשתן ועוד.
חיזוק שרירי רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה נעשה הן על ידי תרגילים פשוטים ומובנים שהילד יכול לבצעם על בסיס הוראות מילוליות וללא מגע והן ע"י עידוד תנועה חופשית באמצעות מגע קל ברוח שיטת פאולה. עידוד תנועה חופשית מבוסס בחלקה על מגע בשקעי הגב, במרכז המותנית, בין השכמות ובצואר וכן בכפות הרגליים והידיים באופן המעודד הפעלה ספונטנית של השרירים הטבעתיים. התנועה החופשית ברוח שיטת פאולה מעשירה את העבודה בתחומי השליטה בסוגרים. חשיבותה ביצירת הקשר בין התנועה הכללית של הגוף לבין מודעות לסוגרים וכן בפיתוח יכולת ההקשבה לרצונו של הגוף. לרוב ניתן לעבוד בדגם זה רק אחרי שנוצר קשר נוח בין המטפל לילד.
גם לאחר הפעילות במגע וגם כאשר הילדים עצמאיים בתרגול ומבינים את הדרך לפעול עם התרגילים מעורבות ההורה היא חשובה ואפילו הכרחית. שכן יכולת הגוף לשינוי נבנית בעזרת רצף תרגול ולו גם לפרקי זמן קצרים ביותר (חמש עד עשר דקות). יש מצבים שבהם התרגול המשותף, המגע או פיתוח המשחקים המשותפים של ההורה והילד בונים פן חדש בקשר הורה ילד והוא שמקדם את התהליך בנוסף לשינויים הגופניים.
תרגילים:
• אגרוף ומתיחה של אצבעות הידיים, הן בו זמנית בשתי הידיים והן לסירוגין כשיד אחת נפתחת השנייה מתאגרפת. ניתן לבצע תרגיל זה בכל תנוחה שהיא, ישיבה, עמידה ושכיבה ואח"כ להוסיף לו את תרגול של כפות הרגליים באופן דומה. למרות שהתרגיל דומה לתרגילים אחרים מתחום החינוך הגופני מומלץ לתרגלו בקצב איטי ותוך תשומת לב להפעלת האצבעות והזרועות ללא כוח.
• השמעת הצליל ש באופן ממושך תוך כדי נשיפה וכיווץ הסוגרים במקביל.
• גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף וניסיון לאחוז עיפרון בין השניים ללא עזרת ידיים. אין צורך לחזור על התרגיל בעזרת העיפרון אלא לכוון לתנועה דומה לזו המאפשרת החזקת עיפרון.
• כיווץ הפה ועזיבתו כמו בתנועות נשיקה אך מתוך חזרות רבות, משך ההחזקה משתנה ואין יתרון לכיווץ ממושך על פני כיווץ קצר.
• כיווץ הפה כלפי פנים כדוגמת שתייה בקש.
• הצמדה ועזיבה של בהונות הרגליים.
• כיווצים קלים של העיניים, ניתן לעצום את העיניים במשך כל זמן התרגול או לפתוח בין הכיווצים.
• הרחקת הבהונות ועזיבתן שוב ושוב (תנועה המדמה את התנועה הקרויה פלקס בריקוד.)
• הרחקה והצמדה לסירוגין של בהונות הרגליים.
• כיווץ הסוגרים בקלות וללא מאמץ, תוך ניסיון להפריד בינהם. ניתן לכווץ לסירוגין פעם את הסוגר הקדמי ופעם את האחורי וניתן לחזור על כיווץ אחד מהם, ככל שהכיווץ קצר יותר כך ניתן למנוע את הצטרפות הסוגר שלא היה מכוון לכיווץ.
מגע מרחוק בהשראת השיטה:
עיסוי של הצדדים החיצוניים של כפות הרגליים או עידוד הילד לדחוף אותם כלפי הרצפה ולסירוגין עיסוי הצדדים הפנימיים של כפות הרגליים. ניתן לשלב את המגע בתרגיל המתאר את כיווץ הסוגרים.
רשימת המורים המוסמכים לשיטת פאולה מופיעה באתר עמותת המורים המוסמכים שכתובתו: http://paula.org.il/zope/home/1/people/?alef_bet=yes&lang=he
לייעוץ: nevosm@zahav.net.il
שיטת השרירים הטבעתיים- שיטת פאולה היא שיטת התעמלות שפותחה בישראל על ידי פאולה גרבורג. השיטה מבוססת על חיזוק השרירים הטבעתיים הרצוניים (עפעפיים, עיניים, פה, סוגרים) על ידי תרגילי התעמלות, כאשר תוך כדי פעילות, מעורבים גם שרירים אחרים ובעצם הגוף כולו מגיב לתרגול. על פי תיאורית השיטה, שימוש בשרירים טבעתיים באזור מסוים, גורם לחיזוק שרירים טבעתיים גם באזורים אחרים. זאת משום שכל הסוגרים בגוף עובדים בו זמנית, ומשפיעים זה על זה. בדרך כלל היכולת להפעיל שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו בעיניים ובפה משמשת כנקודת מוצא לחיזוק הסוגרים. שרירים אלה מגרים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה ומחזקים את דרכי פעולתם.
השיטה מיועדת לכל אדם וילד כחיזוק וכהכנה למעברים פיזיולוגיים משום שהשפעתה על התפקוד הכללי של הגוף נוגע במערכות פנימיות וחיצוניות. השיטה נחוצה במיוחד כאשר חל שיבוש בתפקודים הקשורים לשרירים הטבעתיים, בין אם מדובר בחוסר איזון בין צדי השלד שליטה חלקית או חוסר שליטה בסוגרים, דלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור ועוד מאפשר תרגול השיטה החזרה של הגוף לאיזון.
חולשת שרירים ברצפת האגן יכולה לעתים להתבטא בצורת היציבה של הגוף, במיקום הכתפיים ודרך החזקתן, אופן הנשימה וכיווני ההחזקה של כפות הרגליים. נתונים כאלו יכולים לסייע למורה לשיטת פאולה באבחון הרקע לחולשה ולכוונו לשלב בין חיזוק השלד לטיפול בחולשת רצפת האגן. התרגול במצבים כגון אלו משלב את חיזוק הסוגרים עם שינוי דרך החזקת השלד וחיזוק שרירי הכתפיים, וכולל פעילות של כפות הרגליים ותרגילים המשפיעים על זוית החזקת האגן. מובן שלעתים הרקע לחולשת שרירי רצפת האגן אצל ילדים אינו קשור במבנה השלד אלא בתופעות אחרות כמו נשימה הדוחפת את שרירי רצפת האגן, קושי לחוש סימנים מקדימים במערכות העיכול והשתן ועוד.
חיזוק שרירי רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה נעשה הן על ידי תרגילים פשוטים ומובנים שהילד יכול לבצעם על בסיס הוראות מילוליות וללא מגע והן ע"י עידוד תנועה חופשית באמצעות מגע קל ברוח שיטת פאולה. עידוד תנועה חופשית מבוסס בחלקה על מגע בשקעי הגב, במרכז המותנית, בין השכמות ובצואר וכן בכפות הרגליים והידיים באופן המעודד הפעלה ספונטנית של השרירים הטבעתיים. התנועה החופשית ברוח שיטת פאולה מעשירה את העבודה בתחומי השליטה בסוגרים. חשיבותה ביצירת הקשר בין התנועה הכללית של הגוף לבין מודעות לסוגרים וכן בפיתוח יכולת ההקשבה לרצונו של הגוף. לרוב ניתן לעבוד בדגם זה רק אחרי שנוצר קשר נוח בין המטפל לילד.
גם לאחר הפעילות במגע וגם כאשר הילדים עצמאיים בתרגול ומבינים את הדרך לפעול עם התרגילים מעורבות ההורה היא חשובה ואפילו הכרחית. שכן יכולת הגוף לשינוי נבנית בעזרת רצף תרגול ולו גם לפרקי זמן קצרים ביותר (חמש עד עשר דקות). יש מצבים שבהם התרגול המשותף, המגע או פיתוח המשחקים המשותפים של ההורה והילד בונים פן חדש בקשר הורה ילד והוא שמקדם את התהליך בנוסף לשינויים הגופניים.
תרגילים:
• אגרוף ומתיחה של אצבעות הידיים, הן בו זמנית בשתי הידיים והן לסירוגין כשיד אחת נפתחת השנייה מתאגרפת. ניתן לבצע תרגיל זה בכל תנוחה שהיא, ישיבה, עמידה ושכיבה ואח"כ להוסיף לו את תרגול של כפות הרגליים באופן דומה. למרות שהתרגיל דומה לתרגילים אחרים מתחום החינוך הגופני מומלץ לתרגלו בקצב איטי ותוך תשומת לב להפעלת האצבעות והזרועות ללא כוח.
• השמעת הצליל ש באופן ממושך תוך כדי נשיפה וכיווץ הסוגרים במקביל.
• גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף וניסיון לאחוז עיפרון בין השניים ללא עזרת ידיים. אין צורך לחזור על התרגיל בעזרת העיפרון אלא לכוון לתנועה דומה לזו המאפשרת החזקת עיפרון.
• כיווץ הפה ועזיבתו כמו בתנועות נשיקה אך מתוך חזרות רבות, משך ההחזקה משתנה ואין יתרון לכיווץ ממושך על פני כיווץ קצר.
• כיווץ הפה כלפי פנים כדוגמת שתייה בקש.
• הצמדה ועזיבה של בהונות הרגליים.
• כיווצים קלים של העיניים, ניתן לעצום את העיניים במשך כל זמן התרגול או לפתוח בין הכיווצים.
• הרחקת הבהונות ועזיבתן שוב ושוב (תנועה המדמה את התנועה הקרויה פלקס בריקוד.)
• הרחקה והצמדה לסירוגין של בהונות הרגליים.
• כיווץ הסוגרים בקלות וללא מאמץ, תוך ניסיון להפריד בינהם. ניתן לכווץ לסירוגין פעם את הסוגר הקדמי ופעם את האחורי וניתן לחזור על כיווץ אחד מהם, ככל שהכיווץ קצר יותר כך ניתן למנוע את הצטרפות הסוגר שלא היה מכוון לכיווץ.
מגע מרחוק בהשראת השיטה:
עיסוי של הצדדים החיצוניים של כפות הרגליים או עידוד הילד לדחוף אותם כלפי הרצפה ולסירוגין עיסוי הצדדים הפנימיים של כפות הרגליים. ניתן לשלב את המגע בתרגיל המתאר את כיווץ הסוגרים.
רשימת המורים המוסמכים לשיטת פאולה מופיעה באתר עמותת המורים המוסמכים שכתובתו: http://paula.org.il/zope/home/1/people/?alef_bet=yes&lang=he
לייעוץ: nevosm@zahav.net.il
יום שני, 28 בספטמבר 2009
קבוצות לחיזוק רצפת האגן לנשים בלבד
בימים אלו נפתחות שלוש קבוצות לחיזוק רצפת האגן על פי שיטת פאולה:
במבשרת-ימי א בשעה 19.00-שיעור ראשון יתקיים ב11 באוקטובר,
בירושלים בשכונת רמות-ימי ה'בשעה 12.30שיעור פתיחה ב15 לאוקטובר
בצור הדסה ימי ה' בשעה 20.30 שיעור פתיחה ב29 לאוקטובר
למידע נוסף סמדר 0544893772
השיעורים מיועדים לנשים בלבד
במבשרת-ימי א בשעה 19.00-שיעור ראשון יתקיים ב11 באוקטובר,
בירושלים בשכונת רמות-ימי ה'בשעה 12.30שיעור פתיחה ב15 לאוקטובר
בצור הדסה ימי ה' בשעה 20.30 שיעור פתיחה ב29 לאוקטובר
למידע נוסף סמדר 0544893772
השיעורים מיועדים לנשים בלבד
נפתחת קבוצה לחיזוק רצפת האגן על פי שיטת פאולה
קבוצת נשים בלבד לחיזוק רצפת האגן על פי שיטת פאולה תיפתח במבשרת ב11 לאוקטובר בשעה 7.00 בקליניקת קורן.
למידע נוסף סמדר 0544893772
למידע נוסף סמדר 0544893772
יום שבת, 26 בספטמבר 2009
טיפול בבעיות גב על ידי חלוקת הגוף לשני צדדים ימין ושמאל ביחס לעמוד השדרה
החשיבה על עמוד השדרה כמרכז הגוף וההפרדה בין שני צדי הגב ימין ושמאל ביחס לעמוד השדרה יכולה לאפשר איזון בין הצדדים, ארגון של הגב, חיזוק של רצפת האגן ובתהליך ארוך טווח גם יצירת מעין עמוד שדרה קדמי, הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות. רוב התרגילים שיוצעו לשם כך יפעילו את הגוף באופן המעודד רוטציה בין הצדדים. אך לשם כניסה לתהליך עבודה יש צורך גם בכיווצים והרפיות של כלל הגוף ללא חלוקתו לשני צדדים. בשיטת פאולה יש כמה תרגילים מובילים שאינם שייכים להגדרה זו וכדאי להציגם תחילה כדי לכוון אל הקורא שלא קרא עד כה על השיטה. תרגילים אלו הם: ידיים מונחות על העיניים, תרגיל שבו מומלץ להניח את כפות הידיים ללא לחץ על העיניים ולשים לב לתגובות הגוף כולל התארגנות בהתאמה להרגשה הזו. תרגיל מוביל אחר על פי השיטה הוא כיווצים קלים של העיניים, אין הוראה קבועה לגבי מידת הכיווץ, זמן הכיווץ או פתיחת וסגירת העפעפיים אלא מומלץ לכל אדם לחפש את הפעולה הקלה והנעימה ביותר עבורו. תרגיל נוסף שיכול לסייע בהבנת התרגילים העוסקים בחלוקת הגוף הוא כיווץ הספינקטר הקדמי, אצל נשים הכוונה לשני הסוגרים הקדמיים ואצל גברים לסוגר הקדמי. גם כאן מומלץ לאסוף את הסספינקטר הקדמי במידה קלה פנימה ולעזבו.
התנסות קלה בתרגילים שיתוארו בהמשך כמו כיווץ לסרוגין של העיניים, כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החיך העליון ופעם כלפי השמאלי, ואפילו אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. כולם שמות של תרגילים המזמנים רוטציה בין שני צדי הגוף וסוג אחר של עבודה. למתקשים להסתפק בתאור המצוי כאן חשוב לציין שכוונת התאור היא להביא את הקורא ליתר הבנה של התהליך ולא לביצוע דרך הקריאה בלבד. כמו כן התרגול בשיטת פאולה מזמן שינוי בדרך החשיבה על הגוף במובנים רבים, אחד החשובים שבהם הוא האפשרות להעזר בחלקי הגוף האחרים הנוטים לעזור וקשורים דרך קרבתם הפיסית או הנוירולוגית לאיבר שאנו רוצים להפעיל. זאת בניגוד למקובל בשיטות רבות של חינוך גופני המעודדות הפרדה לשם חיזוק. הדוגמה הקלה לעניין זה היא בבואנו לכווץ את העיניים באופן המפריד בינהן בתרגיל הקרוי "כיווץ לסרוגין של העיניים", ניתן בתרגיל זה לדחוף את העין המתכווצת בעזרת הפה כדי להקל על הכיווץ. או לכווץ פעמיים בכל פעם כאשר הכיווץ הראשון מכוון להיות קצר והשני ארוך.
מנפולציות פיסיות המאפשרות הנחת הגוף כך שעצם דרך השכיבה או הפעולה המקדימה מקלים על ביצוע התרגיל גם היא חלק בלתי נפרד מתרגול שיטת פאולה. לדוגמה , כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, כך שבכל פעם צד אחד מכווץ יותר מהאחר ניתן לביצוע קל יותר בעזרת הנעה או הנחה מוקדמת של כפות הרגליים. ניתן להתחיל את התרגול מלחיצת הבהונות כלפי הרצפה והרמת העקב בצד שבו אנו מנסים לכווץ את הספינקטר באופן מחולק תוך שילוב תנועת הירך כלפי הספינקטר. כדי להעזר בתנועה אחרת של הירכיים וכפות הרגליים ניתן לאחוז את הברכיים בעזרת הידיים, להרחיק את הברכיים זו מזו ולקרב לסירוגין כל פעם כף רגל אחרת כלפי הספינקטר תוך העזרות בהובלת הבהונות את הרגל לכיוון הספינקטר. מיקום אחיזת הידיים יכול להשפיע רבות על מידת היכולת לחוש את הספינקטר באופן מחולק. קרוב הידיים לקרסוליים לעומת הברכיים יכולה להקל על הרגשת הכיווץ של הספינקטר. תרגיל אחר הקשור בעקיפין להעברת כיווץ הספינקטר מצד לצד הוא דחיפת ברכיים לסירוגין, אם שמאל יציבה לא נופלת ולא נדחפת כאשר ימין דוחפת אותה וימין יציבה ולא נופלת או נדחפת כאשר שמאל דוחפת, חלק מהפעילות של שרירי הירכיים ישפיע גם על כיווץ הספינקטר הקדמי. מומלץ להכין את הרגל הנדחפת ואח"כ להחליף בין הרגליים.
אגרוף יד אחת ומתיחת האצבעות באחרת לסירוגין גם הוא תרגיל המעביר את הגב מהיצמדות צד אחד לרצפה להיצמדות הצד האחר. חשוב לנסות להניח את הידיים במיקומים שונים, כלומר לעבור מהנחת הידיים לצדי הראש להנחתם לצדי הגוף. או לשנות את הכיוון בהנחת הידיים.
כאמור למעלה רוכזו במאמר זה תרגילים הנוגעים לצרכים של הפעלת הגב והשלד באופן מחולק. חשוב לדעת כי קצב התרגול בשיטת פאולה על אף שהוא אישי הוא שונה מרוב שיטות התרגול, כדאי לחפש את הדרך האיטית יחסית להרגל אם כי לכל אדם הקצב שלו.
התנסות קלה בתרגילים שיתוארו בהמשך כמו כיווץ לסרוגין של העיניים, כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החיך העליון ופעם כלפי השמאלי, ואפילו אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. כולם שמות של תרגילים המזמנים רוטציה בין שני צדי הגוף וסוג אחר של עבודה. למתקשים להסתפק בתאור המצוי כאן חשוב לציין שכוונת התאור היא להביא את הקורא ליתר הבנה של התהליך ולא לביצוע דרך הקריאה בלבד. כמו כן התרגול בשיטת פאולה מזמן שינוי בדרך החשיבה על הגוף במובנים רבים, אחד החשובים שבהם הוא האפשרות להעזר בחלקי הגוף האחרים הנוטים לעזור וקשורים דרך קרבתם הפיסית או הנוירולוגית לאיבר שאנו רוצים להפעיל. זאת בניגוד למקובל בשיטות רבות של חינוך גופני המעודדות הפרדה לשם חיזוק. הדוגמה הקלה לעניין זה היא בבואנו לכווץ את העיניים באופן המפריד בינהן בתרגיל הקרוי "כיווץ לסרוגין של העיניים", ניתן בתרגיל זה לדחוף את העין המתכווצת בעזרת הפה כדי להקל על הכיווץ. או לכווץ פעמיים בכל פעם כאשר הכיווץ הראשון מכוון להיות קצר והשני ארוך.
מנפולציות פיסיות המאפשרות הנחת הגוף כך שעצם דרך השכיבה או הפעולה המקדימה מקלים על ביצוע התרגיל גם היא חלק בלתי נפרד מתרגול שיטת פאולה. לדוגמה , כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, כך שבכל פעם צד אחד מכווץ יותר מהאחר ניתן לביצוע קל יותר בעזרת הנעה או הנחה מוקדמת של כפות הרגליים. ניתן להתחיל את התרגול מלחיצת הבהונות כלפי הרצפה והרמת העקב בצד שבו אנו מנסים לכווץ את הספינקטר באופן מחולק תוך שילוב תנועת הירך כלפי הספינקטר. כדי להעזר בתנועה אחרת של הירכיים וכפות הרגליים ניתן לאחוז את הברכיים בעזרת הידיים, להרחיק את הברכיים זו מזו ולקרב לסירוגין כל פעם כף רגל אחרת כלפי הספינקטר תוך העזרות בהובלת הבהונות את הרגל לכיוון הספינקטר. מיקום אחיזת הידיים יכול להשפיע רבות על מידת היכולת לחוש את הספינקטר באופן מחולק. קרוב הידיים לקרסוליים לעומת הברכיים יכולה להקל על הרגשת הכיווץ של הספינקטר. תרגיל אחר הקשור בעקיפין להעברת כיווץ הספינקטר מצד לצד הוא דחיפת ברכיים לסירוגין, אם שמאל יציבה לא נופלת ולא נדחפת כאשר ימין דוחפת אותה וימין יציבה ולא נופלת או נדחפת כאשר שמאל דוחפת, חלק מהפעילות של שרירי הירכיים ישפיע גם על כיווץ הספינקטר הקדמי. מומלץ להכין את הרגל הנדחפת ואח"כ להחליף בין הרגליים.
אגרוף יד אחת ומתיחת האצבעות באחרת לסירוגין גם הוא תרגיל המעביר את הגב מהיצמדות צד אחד לרצפה להיצמדות הצד האחר. חשוב לנסות להניח את הידיים במיקומים שונים, כלומר לעבור מהנחת הידיים לצדי הראש להנחתם לצדי הגוף. או לשנות את הכיוון בהנחת הידיים.
כאמור למעלה רוכזו במאמר זה תרגילים הנוגעים לצרכים של הפעלת הגב והשלד באופן מחולק. חשוב לדעת כי קצב התרגול בשיטת פאולה על אף שהוא אישי הוא שונה מרוב שיטות התרגול, כדאי לחפש את הדרך האיטית יחסית להרגל אם כי לכל אדם הקצב שלו.
יום שלישי, 22 בספטמבר 2009
שחרור מכאבי גב כרוניים
כאבי גב מאובחנים על רקע שיבושים שונים בעמוד השדרה כמו פריצות דיסק או בלט דיסק, הבדלים באורך צדי השלד, הטיה של עמוד השדרה או הבדלים באורכי הגפיים הם המקור הרווח לכאבי גב כרוניים. בנוסף לכאב שמקורו מאובחן סובלים אנשים רבים מהצטברויות של כיווצים נוספים למקור הכאב שנגרמים מהחזקת הגוף באופן שמנסה להימנע ממצב של כאב. לא פעם גורמת הימנעות זו להתרחבות הרגשת הכיווץ והכאב. בנוסף השקעים לאורך עמוד השדרה כמו העורף או הגב התחתון גורמים אצל אנשים רבים לכאב כרוני הנובע מהיותם מקור לקיצור התנועה באזור. מקור אחר הידוע כסיבה להתחדשות כאבים הוא מתח נפשי והעדר מודעות לקשר בין גוף לנפש.
שיטת פאולה נוסדה בישראל ע"י הגב. פאולה גרבורג בשנות הארבעים של המאה העשרים ומוכרת כעמותה מקצועית ע"י הלשכה למקצועות הבריאות המשלימים. השיטה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי הנחיריים והפה, והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן. בגוף בריא כל השרירים האלו פועלים יחד ומפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד משפיעה על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. זו יכולה להתרחב ולהניע שרירים נוספים באופן מפתיע שאיננו מושפע מההתניות התנועתיות הקבועות של האדם. בגוף שבריאותו השתבשה ניתן לחזק שריר טבעתי שנחלש ולהחזיר אותו בהדרגה לפעולה תקינה ע"י תנועה של שריר טבעתי תקין אחר או ע"י הפעלה ישירה של השריר החלש בשילוב מניפולציות תנועתיות שונות. כאבי גב, שלד ופרקים ניתנים להפגה ע"י שילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לארגון השלד והגב. ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי משמשת להפגת כאב כרוני מסוגים שונים, לבעיות גב ושלד, ועוד, במקרים האחרונים נעשים הטיפול והתרגול דרך שילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לצורת ההנחה , המתיחה או ההרפיה של השלד.
לצורך הארכת השקעים ניתן להעזר במניפולציות של השלד בעזרת מצבים סטטיים או-להפעיל את השרירים החלשים דרך השרירים החזקים. לדוגמה הצד הדומיננטי בגוף האדם שאצל רובנו הוא צד ימין נוטה להיות מכווץ יתר על המידה מעודף פעילות, בין אם זו נגרמת מהפעלת יתר של יד ימין או מהבדלים בחוזקם של הגפיים, ניתן על ידי דרך שכיבה מסוימת המניחה את הגפיים הימניות ישרות ומשלבת מבט לשחרר צד זה לשוב ולאזנו ביחס לצד שמאל.באותו הזמן יד שמאל אוחזת בקרסול שמאל ומנענעת את הגוף ע"י משיכת הקרסול אל הגב. באופן דומה ניתן לבצע את התרגיל גם בשכיבה על הגב ולאחוז ביד שמאל את ברך שמאל תוך ניסיון להסתכל לכיוון היד הימנית. התרגיל מתאים לביצוע כשצד שמאל ישר רק לשמאליים. הההנחה היא שאיזון הצדדים יתבצע ע"י הארכת הצד הדומיננטי שנוטה להתקצר מעודף פעילות. התרגיל מקל על כאבים הקשורים בפריצת דיסק, עקמת או הבדלים אחרים בין צדדים.
דוגמה אחרת למניפולציה גופנית היא הכיוון שבו מונחות כפות הידיים כלפי הרצפה. אזור ההשפעה של התרגיל על הגב מושפע מכיוון כף היד, לרוב כשגב היד מופנה לרצפה ההשפעה היא על הגב העליון וכשכף היד מופנת לרצפה ההשפעה היא על הגב התחתון.
הארכת השקעים יכולה להיעזר רבות בתרגילי עינים כאשר מדובר בעורף ובהפעלת הרגליים בתנועות לסרוגין כאשר מדובר בגב התחתון. דוגמה לתרגילי עיניים המאריכים את העורף הוא תרגיל שבו העיניים נעות מצד לצד בלי להזיז את הראש לצדדים אך עם תנועה חופשית לאורך הראש. המתרגל/ת מתבקש לאתר חפצים על הרצפה שאותם ינסה לראות כשמבטו נע מצד לצד.
תנועת רוטציה בין צדי הגב הנגרמת על יד תרגילים שמעבירים את פעילות צדי הגב מצד לצד משנה את מידת ההיצמדות של כל צד אל הרצפה. דוגמה נוחה לתאור היא תרגיל שבו קרוב לסרוגין של הברכיים אל הבטן בעזרת הידיים מצמידה כל פעם צד אחר של השלד כלפי הרצפה. חשוב לאחוז את הברכיים כך שכל ברך תוחזק ע"י יד אחת ללא שילוב האצבעות וללא תנועה של שתי הרגליים יחד. התנועה יכולה להיות לרוחב הגוף או לאורכו לפי תגובת הגב אך עדיף שתעורר הרגשת נעימות ושחרור.
כיווץ הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי יכול גם הוא להשפיע על מצב הגב התחתון ועומק השקע .זאת משום שכיווץ הספינקטר הקדמי מעודד היצמדות עדינה ועזיבה של הגב, פעולה זו קלה יותר למי ששולט בהפרדה בין הספינקטרים, אחת הדרכים להפרדה היא דרך הפעלת הבהונות, שכן הצמדתן זו לזו בזמן הכיווץ מסייעת לכווץ את הספינקטר הקדמי ללא התערבות הספינקטר האחורי.
שיטת פאולה נוסדה בישראל ע"י הגב. פאולה גרבורג בשנות הארבעים של המאה העשרים ומוכרת כעמותה מקצועית ע"י הלשכה למקצועות הבריאות המשלימים. השיטה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי הנחיריים והפה, והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן. בגוף בריא כל השרירים האלו פועלים יחד ומפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד משפיעה על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. זו יכולה להתרחב ולהניע שרירים נוספים באופן מפתיע שאיננו מושפע מההתניות התנועתיות הקבועות של האדם. בגוף שבריאותו השתבשה ניתן לחזק שריר טבעתי שנחלש ולהחזיר אותו בהדרגה לפעולה תקינה ע"י תנועה של שריר טבעתי תקין אחר או ע"י הפעלה ישירה של השריר החלש בשילוב מניפולציות תנועתיות שונות. כאבי גב, שלד ופרקים ניתנים להפגה ע"י שילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לארגון השלד והגב. ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי משמשת להפגת כאב כרוני מסוגים שונים, לבעיות גב ושלד, ועוד, במקרים האחרונים נעשים הטיפול והתרגול דרך שילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לצורת ההנחה , המתיחה או ההרפיה של השלד.
לצורך הארכת השקעים ניתן להעזר במניפולציות של השלד בעזרת מצבים סטטיים או-להפעיל את השרירים החלשים דרך השרירים החזקים. לדוגמה הצד הדומיננטי בגוף האדם שאצל רובנו הוא צד ימין נוטה להיות מכווץ יתר על המידה מעודף פעילות, בין אם זו נגרמת מהפעלת יתר של יד ימין או מהבדלים בחוזקם של הגפיים, ניתן על ידי דרך שכיבה מסוימת המניחה את הגפיים הימניות ישרות ומשלבת מבט לשחרר צד זה לשוב ולאזנו ביחס לצד שמאל.באותו הזמן יד שמאל אוחזת בקרסול שמאל ומנענעת את הגוף ע"י משיכת הקרסול אל הגב. באופן דומה ניתן לבצע את התרגיל גם בשכיבה על הגב ולאחוז ביד שמאל את ברך שמאל תוך ניסיון להסתכל לכיוון היד הימנית. התרגיל מתאים לביצוע כשצד שמאל ישר רק לשמאליים. הההנחה היא שאיזון הצדדים יתבצע ע"י הארכת הצד הדומיננטי שנוטה להתקצר מעודף פעילות. התרגיל מקל על כאבים הקשורים בפריצת דיסק, עקמת או הבדלים אחרים בין צדדים.
דוגמה אחרת למניפולציה גופנית היא הכיוון שבו מונחות כפות הידיים כלפי הרצפה. אזור ההשפעה של התרגיל על הגב מושפע מכיוון כף היד, לרוב כשגב היד מופנה לרצפה ההשפעה היא על הגב העליון וכשכף היד מופנת לרצפה ההשפעה היא על הגב התחתון.
הארכת השקעים יכולה להיעזר רבות בתרגילי עינים כאשר מדובר בעורף ובהפעלת הרגליים בתנועות לסרוגין כאשר מדובר בגב התחתון. דוגמה לתרגילי עיניים המאריכים את העורף הוא תרגיל שבו העיניים נעות מצד לצד בלי להזיז את הראש לצדדים אך עם תנועה חופשית לאורך הראש. המתרגל/ת מתבקש לאתר חפצים על הרצפה שאותם ינסה לראות כשמבטו נע מצד לצד.
תנועת רוטציה בין צדי הגב הנגרמת על יד תרגילים שמעבירים את פעילות צדי הגב מצד לצד משנה את מידת ההיצמדות של כל צד אל הרצפה. דוגמה נוחה לתאור היא תרגיל שבו קרוב לסרוגין של הברכיים אל הבטן בעזרת הידיים מצמידה כל פעם צד אחר של השלד כלפי הרצפה. חשוב לאחוז את הברכיים כך שכל ברך תוחזק ע"י יד אחת ללא שילוב האצבעות וללא תנועה של שתי הרגליים יחד. התנועה יכולה להיות לרוחב הגוף או לאורכו לפי תגובת הגב אך עדיף שתעורר הרגשת נעימות ושחרור.
כיווץ הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי יכול גם הוא להשפיע על מצב הגב התחתון ועומק השקע .זאת משום שכיווץ הספינקטר הקדמי מעודד היצמדות עדינה ועזיבה של הגב, פעולה זו קלה יותר למי ששולט בהפרדה בין הספינקטרים, אחת הדרכים להפרדה היא דרך הפעלת הבהונות, שכן הצמדתן זו לזו בזמן הכיווץ מסייעת לכווץ את הספינקטר הקדמי ללא התערבות הספינקטר האחורי.
יום שני, 21 בספטמבר 2009
שחרור מכאבי גב באמצעות תרגילי שיטת פאולה
הייחודי לשיטת פאולה בטיפול בכאבי גב הוא פיתוח היכולת של התלמיד לעזור לעצמו בשעת כאב. עניין זה יכול גם להעלות את איכות החיים של התלמידים וגם למנוע הצטברויות של כיווצים נוספים למקור הכאב. אוסף התרגילים שמתואר במאמר זה מניח כמה הנחות יסוד על הרקע הרווח לכאבי גב. לדוגמה השקעים לאורך עמוד השדרה כמו העורף או הגב התחתון מארגנים אצל אנשים רבים ריכוז של כאב הנובע מהיותם מקור לקיצור התנועה באזור. לצורך הארכת השקעים ניתן להעזר במניפולציות של השלד בעזרת מצבים סטטיים או-להפעיל את השרירים החלשים דרך השרירים החזקים. מקור אחר הידוע כסיבה להתחדשות כאבים הוא הבדלים באורך צדי השלד, הטיה של עמוד השדרה או הבדלים באורכי הגפיים יכולים להיות הסיבה לעניין זה. לעתים הרקע לכאב הוא מיעוט תנועה או תנועה שמשבשת את היחסים בין חלקי הגוף. הייחודי לפעילות הגופנית בשיטת פאולה הוא היכולת לעורר בגוף תנועה עדינה החוזרת על עצמה במקום הזקוק לטיפול, לעתים באופן ישיר ולעתים באופן עקיף ממקומות שונים בגוף ורחוקים לעיתים מאזור הכאב.
סדרת תרגילים המיועדת להקלת כאבי גב מתוארת לרוב במצב של שכיבה על הגב אך לא פעם ביצוע תרגיל מסוים בשכיבה על הצד, בעמידה ובישיבה מאפשרים למתרגל להגיע למקומות שבשכיבה על הגב לא יגיע אליהם, בכל פרק זמן של התחלת תרגול מומלץ להניח את הידיים על העיניים כך שאצבעות הידיים תהינה על המצח וכף היד תיצור שקערורית על העיניים. זו ההזדמנות לשים לב איזה חלק מחלקי הגב קרוב יותר לרצפה, לנסות אם העמדת הברכיים תקל על מיקום והרגשת הגב התחתון או לחפש מקום שבו הנחת הידיים יכולה לשחרר כאב בגב העליון.
הטיפול בגב העליון קל יותר כאשר גב היד מופנה אל הרצפה לכן מומלץ במצבי כאב בגב העליון להניח את הידיים לצדי הגוף כך שגב היד פונה לרצפה. אחד התרגילים היעילים ביותר לגב העליון הוא אגרוף ומתיחה לסירוגין של כפות הידיים. כאשר מאגרפים יד אחת, ומרחיקים את האצבעות ביד האחרת מגיעה תנועת הידיים לכתפיים ומשם לשכמות. נוצרת תנועת רוטציה בין צדי הגב גם במידת ההיצמדות של כל צד אל הרצפה וגם במעבר מצד לצד. ערנות לתחושות אלו מאפשרת למתרגל/ת לחפש את המיקום שמסייע לגב להיצמד אל הרצפה באופן מלא וקל יותר. מובן שגם מידת הכיפוף של האגרופים או מתיחת היד לכל אורכה משפיעים. קיפול המרפקים כך שמיקומם מאפשר גם ליד אחת להישאר גבוהה יותר מהאחרת מאפשר למתרגל/ת להכיר את ההבדלים בין צדי הגב ולפעול לפי הצורך של הבדלים אלו. תשומת הלב להשפעת התרגיל על הרוטציה בין צדי הגב וההיצמדות השונה של שני צדי עמוד השדרה חשובה לא פחות מביצוע התרגיל משום שהיא מאפשרת להתאים את מידת האגרוף והפתיחה של האצבעות לתגובות הגב. כפי שתואר קודם לכן הכיוון של כפות הידיים כלפי הרצפה משפיע על אזור השפעה של התרגיל על הגב, לרוב כשגב היד מופנה לרצפה ההשפעה היא על הגב העליון וכשכף היד מופנת לרצפה ההשפעה היא על הגב התחתון. בכל זאת כדאי לכל אדם לבדוק כיצד הדברים פועלים לגביו. תרגיל דומה ניתן לעשות גם עם כפות הרגליים.
אגרוף לסירוגין של כפות הרגליים כדאי להתחיל את ביצוע התרגיל בשכיבה על הגב ברגליים ישרות ובהמשך לנסות לקפל את הברכיים ולהעמיד אותן ולראות באילו מהצורות של החזקת הרגלים ביצוע התרגיל קל יותר. את כפות הרגליים בלתי אפשרי ממש לאגרף, הרחקת אצבעות הרגליים נעשית ע"י הרחקת האצבעות הקיצוניות משני הצדדים ברגל אחת בעוד הרגל האחרת נסגרת בתנועה דמוית "פוינט" בריקוד או במעין הרגשת אגרוף.
הצמדת בהונות הרגליים ועזיבתן נעשית בו זמנית בשתי הרגליים-בשונה מהתרגיל הקודם תנועת האצבעות אינה צריכה לכלול כיווץ אלא רק קרוב והצמדה. התרגיל מסייע לכיווץ הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי כאשר יש צורך לפתח שליטה בספינקטר הקדמי. מצב הגב התחתוןנמצא במרכז תשומת הלב משום שכיווץ הספינקטר הקדמי מעודד היצמדות עדינה ועזיבה של הגב דרך הפעלת הבהונות והספינקטר הקדמי.
יד בתוך יד- בתנוחה המזכירה צדף יש להניח את אצבעות יד ימין כשהן צמודות אלו לאלו בשקע יד שמאל בעוד אצבעות יד שמאל מונחות בשקע יד ימין. החזקת הידיים יחד מבוססת על לחיצה קלה ומתמשכת של שקע יד אחת בשקע היד האחרת. מומלץ להניע את הידיים כשהן אחוזות זו בזו למקומות שונים ולחפש את המקום שדורש מתיחת יתר. עברו בין מצבים שוהים של הנחת הידיים, הישארו כמה דקות בכל מקום שנוח לכם וחפשו היכן נוצרת מתיחה טובה והיכן מוגזמת, ניתן כמובן לקחת את הידיים אל מעל לראש, לצידי הראש, להרים באויר ולנוע בתנועות מעגליות או להניח על הבטן ולמתוח כלפי הירכיים או כלפי החזה.
החזקת הברכיים אל הבטן בעזרת הידיים-תרגיל המיועד בעיקר לשחרור הגב והאגן, חשוב לאחוז את הברכיים כך שכל ברך תוחזק ע"י יד אחת ללא שילוב האצבעות ותנועה של שתי הרגליים יחד. התנועה יכולה להיות לרוחב הגוף או לאורכו לפי תגובת הגב אך עדיף שתעורר הרגשת נעימות ושחרור.
ברכיים מוחזקות ע"י הידיים תוך הרחקת הברכיים זו מזו, לסירוגין לגלגל את האגן ע"י ברך אחת שמובילה את הצד כולו כולל מיקום הראש עד הרצפה כשהאחרת מעכבת את הגלגול ע"י העזרות בספינקטר בצד הנגדי, רצוי להחליף את כיוון התנועה לצד האחר ולשתף בהדרגה את הגב.
שחרור הצד הדומיננטי בשכיבה על הצד הדומיננטי לימניים-יד ימין ורגל ימין מונחות ישרות, הראש נשען על היד, יד שמאל אוחזת בקרסול שמאל ומנענעת את הגוף ע"י משיכת הקרסול אל הגב. באופן דומה ניתן לבצע את התרגיל גם בשכיבה על הגב ולאחוז ביד שמאל את ברך שמאל תוך ניסיון להסתכל לכיוון היד הימנית. התרגיל מתאים לביצוע כשצד שמאל ישר רק לשמאליים. הההנחה היא שאיזון הצדדים יתבצע ע"י הארכת הצד הדומיננטי שנוטה להתקצר מעודף פעילות. התרגיל מקל על כאבים הקשורים בפריצת דיסק, עקמת או הבדלים אחרים בין צדדים.
יד ימין פתוחה-עיקר כוונתו של תרגיל זה לשחרר מתח ביד הדומיננטית ובכתף של אותו הצד. ההנחה שברקע תרגיל זה היא היכולת להשפיע על מיקום הכתף דרך מיקום וצורת התנועה של אצבעות הידיים. חשוב לשנות גם את המיקום הכללי של כף היד ביחס לכתף וגם את מידת הפתיחה של האצבעות. ולחפש את מידת הפתיחה וצורת ההנחה שמביאים לירידה של הכתף כלפי הרצפה משום שאחד המקורות החוזרים לכאב בכתף הוא החזקת יתר מתמשכת שאין האדם מודע לה.
כיווץ לסירוגין של העיניים תוך כדי החזקת הברכיים אל הבטן בעזרת הידיים וקרוב הברכיים לסרוגין בהתאמה לכיווצי העיניים. כאשר עין ימין מתכווצת ברך ימין תקורב בעזרת יד ימין אל הבטן קרוב ככל שניתן וכאשר עין שמאל מתכווצת ברך שמאל תקורב בעזרת יד שמאל אל הבטן. הרגל שלא פעילה תמשיך להיות מוחזקת במקום נוח. אם יש מאמץ בעצם החזקת הידיים זמן ממושך ניתן לעזוב את היד שאינה מקרבת ולהניחה על הרגל רק לצורך הקרוב.
גלגול לסרוגין של הגב מצד לצד בעזרת תנועה משולבת של הידיים המחזיקות בברכיים. בהטיה לצד ימין יגולגל הגב יחד עם היד והרגל של צד ימין כלפי צד ימין בעוד רגל שמאל מנסה להאט את הגלגול ע"י עיכובו והעזרות בכיווץ צד שמאל של הספינקטר, בגלגול לצד שמאל, יד שמאל אוחזת בברך שמאל ומתגלגלת כלפי צד שמאל ואילו יד ימין מנסה לעכב את הצטרפותו של צד ימין בעזרת כיווץ הספינקטר באותו צד.
אין צורך לבצע את כל התרגילים המובאים בזאת אלא ניתן לבחור מתוך ניסיונות התרגול את אלו שמפיגים כאב או את אלו שמעודדים שחרור של הגב באופן מתמשך.
סדרת תרגילים המיועדת להקלת כאבי גב מתוארת לרוב במצב של שכיבה על הגב אך לא פעם ביצוע תרגיל מסוים בשכיבה על הצד, בעמידה ובישיבה מאפשרים למתרגל להגיע למקומות שבשכיבה על הגב לא יגיע אליהם, בכל פרק זמן של התחלת תרגול מומלץ להניח את הידיים על העיניים כך שאצבעות הידיים תהינה על המצח וכף היד תיצור שקערורית על העיניים. זו ההזדמנות לשים לב איזה חלק מחלקי הגב קרוב יותר לרצפה, לנסות אם העמדת הברכיים תקל על מיקום והרגשת הגב התחתון או לחפש מקום שבו הנחת הידיים יכולה לשחרר כאב בגב העליון.
הטיפול בגב העליון קל יותר כאשר גב היד מופנה אל הרצפה לכן מומלץ במצבי כאב בגב העליון להניח את הידיים לצדי הגוף כך שגב היד פונה לרצפה. אחד התרגילים היעילים ביותר לגב העליון הוא אגרוף ומתיחה לסירוגין של כפות הידיים. כאשר מאגרפים יד אחת, ומרחיקים את האצבעות ביד האחרת מגיעה תנועת הידיים לכתפיים ומשם לשכמות. נוצרת תנועת רוטציה בין צדי הגב גם במידת ההיצמדות של כל צד אל הרצפה וגם במעבר מצד לצד. ערנות לתחושות אלו מאפשרת למתרגל/ת לחפש את המיקום שמסייע לגב להיצמד אל הרצפה באופן מלא וקל יותר. מובן שגם מידת הכיפוף של האגרופים או מתיחת היד לכל אורכה משפיעים. קיפול המרפקים כך שמיקומם מאפשר גם ליד אחת להישאר גבוהה יותר מהאחרת מאפשר למתרגל/ת להכיר את ההבדלים בין צדי הגב ולפעול לפי הצורך של הבדלים אלו. תשומת הלב להשפעת התרגיל על הרוטציה בין צדי הגב וההיצמדות השונה של שני צדי עמוד השדרה חשובה לא פחות מביצוע התרגיל משום שהיא מאפשרת להתאים את מידת האגרוף והפתיחה של האצבעות לתגובות הגב. כפי שתואר קודם לכן הכיוון של כפות הידיים כלפי הרצפה משפיע על אזור השפעה של התרגיל על הגב, לרוב כשגב היד מופנה לרצפה ההשפעה היא על הגב העליון וכשכף היד מופנת לרצפה ההשפעה היא על הגב התחתון. בכל זאת כדאי לכל אדם לבדוק כיצד הדברים פועלים לגביו. תרגיל דומה ניתן לעשות גם עם כפות הרגליים.
אגרוף לסירוגין של כפות הרגליים כדאי להתחיל את ביצוע התרגיל בשכיבה על הגב ברגליים ישרות ובהמשך לנסות לקפל את הברכיים ולהעמיד אותן ולראות באילו מהצורות של החזקת הרגלים ביצוע התרגיל קל יותר. את כפות הרגליים בלתי אפשרי ממש לאגרף, הרחקת אצבעות הרגליים נעשית ע"י הרחקת האצבעות הקיצוניות משני הצדדים ברגל אחת בעוד הרגל האחרת נסגרת בתנועה דמוית "פוינט" בריקוד או במעין הרגשת אגרוף.
הצמדת בהונות הרגליים ועזיבתן נעשית בו זמנית בשתי הרגליים-בשונה מהתרגיל הקודם תנועת האצבעות אינה צריכה לכלול כיווץ אלא רק קרוב והצמדה. התרגיל מסייע לכיווץ הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי כאשר יש צורך לפתח שליטה בספינקטר הקדמי. מצב הגב התחתוןנמצא במרכז תשומת הלב משום שכיווץ הספינקטר הקדמי מעודד היצמדות עדינה ועזיבה של הגב דרך הפעלת הבהונות והספינקטר הקדמי.
יד בתוך יד- בתנוחה המזכירה צדף יש להניח את אצבעות יד ימין כשהן צמודות אלו לאלו בשקע יד שמאל בעוד אצבעות יד שמאל מונחות בשקע יד ימין. החזקת הידיים יחד מבוססת על לחיצה קלה ומתמשכת של שקע יד אחת בשקע היד האחרת. מומלץ להניע את הידיים כשהן אחוזות זו בזו למקומות שונים ולחפש את המקום שדורש מתיחת יתר. עברו בין מצבים שוהים של הנחת הידיים, הישארו כמה דקות בכל מקום שנוח לכם וחפשו היכן נוצרת מתיחה טובה והיכן מוגזמת, ניתן כמובן לקחת את הידיים אל מעל לראש, לצידי הראש, להרים באויר ולנוע בתנועות מעגליות או להניח על הבטן ולמתוח כלפי הירכיים או כלפי החזה.
החזקת הברכיים אל הבטן בעזרת הידיים-תרגיל המיועד בעיקר לשחרור הגב והאגן, חשוב לאחוז את הברכיים כך שכל ברך תוחזק ע"י יד אחת ללא שילוב האצבעות ותנועה של שתי הרגליים יחד. התנועה יכולה להיות לרוחב הגוף או לאורכו לפי תגובת הגב אך עדיף שתעורר הרגשת נעימות ושחרור.
ברכיים מוחזקות ע"י הידיים תוך הרחקת הברכיים זו מזו, לסירוגין לגלגל את האגן ע"י ברך אחת שמובילה את הצד כולו כולל מיקום הראש עד הרצפה כשהאחרת מעכבת את הגלגול ע"י העזרות בספינקטר בצד הנגדי, רצוי להחליף את כיוון התנועה לצד האחר ולשתף בהדרגה את הגב.
שחרור הצד הדומיננטי בשכיבה על הצד הדומיננטי לימניים-יד ימין ורגל ימין מונחות ישרות, הראש נשען על היד, יד שמאל אוחזת בקרסול שמאל ומנענעת את הגוף ע"י משיכת הקרסול אל הגב. באופן דומה ניתן לבצע את התרגיל גם בשכיבה על הגב ולאחוז ביד שמאל את ברך שמאל תוך ניסיון להסתכל לכיוון היד הימנית. התרגיל מתאים לביצוע כשצד שמאל ישר רק לשמאליים. הההנחה היא שאיזון הצדדים יתבצע ע"י הארכת הצד הדומיננטי שנוטה להתקצר מעודף פעילות. התרגיל מקל על כאבים הקשורים בפריצת דיסק, עקמת או הבדלים אחרים בין צדדים.
יד ימין פתוחה-עיקר כוונתו של תרגיל זה לשחרר מתח ביד הדומיננטית ובכתף של אותו הצד. ההנחה שברקע תרגיל זה היא היכולת להשפיע על מיקום הכתף דרך מיקום וצורת התנועה של אצבעות הידיים. חשוב לשנות גם את המיקום הכללי של כף היד ביחס לכתף וגם את מידת הפתיחה של האצבעות. ולחפש את מידת הפתיחה וצורת ההנחה שמביאים לירידה של הכתף כלפי הרצפה משום שאחד המקורות החוזרים לכאב בכתף הוא החזקת יתר מתמשכת שאין האדם מודע לה.
כיווץ לסירוגין של העיניים תוך כדי החזקת הברכיים אל הבטן בעזרת הידיים וקרוב הברכיים לסרוגין בהתאמה לכיווצי העיניים. כאשר עין ימין מתכווצת ברך ימין תקורב בעזרת יד ימין אל הבטן קרוב ככל שניתן וכאשר עין שמאל מתכווצת ברך שמאל תקורב בעזרת יד שמאל אל הבטן. הרגל שלא פעילה תמשיך להיות מוחזקת במקום נוח. אם יש מאמץ בעצם החזקת הידיים זמן ממושך ניתן לעזוב את היד שאינה מקרבת ולהניחה על הרגל רק לצורך הקרוב.
גלגול לסרוגין של הגב מצד לצד בעזרת תנועה משולבת של הידיים המחזיקות בברכיים. בהטיה לצד ימין יגולגל הגב יחד עם היד והרגל של צד ימין כלפי צד ימין בעוד רגל שמאל מנסה להאט את הגלגול ע"י עיכובו והעזרות בכיווץ צד שמאל של הספינקטר, בגלגול לצד שמאל, יד שמאל אוחזת בברך שמאל ומתגלגלת כלפי צד שמאל ואילו יד ימין מנסה לעכב את הצטרפותו של צד ימין בעזרת כיווץ הספינקטר באותו צד.
אין צורך לבצע את כל התרגילים המובאים בזאת אלא ניתן לבחור מתוך ניסיונות התרגול את אלו שמפיגים כאב או את אלו שמעודדים שחרור של הגב באופן מתמשך.
יום ראשון, 20 בספטמבר 2009
עשרים טיפים לטיפול בכאבי גב על פי שיטת פאולה
עשרים טיפים לטיפול בכאבי גב על פי שיטת פאולה
1. בזמן נהיגה או ישיבה ממושכת חפש/י כיצד לשחרר את צוארך גם אם אינך מרגיש שהוא תפוס.
2. גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו יש לאחוז עיפרון בין שניהם הוא דרך שמאפשרת שחרור הצוואר בזמן נהיגה.
3. אם אתה ישן על מזרון רך החלף אותו במזרון קשה יותר
4. שחרור הצואר בצבי ישיבה יכול להיעשות ע"י הנעת העיניים לפני הצואר בקלות מלמעלה למטה ובחזרה כאשר הצואר והראש נעים בעקבות העיניים.
5. כיווצים קלים של הספינקטר האחורי בזמן נהיגה או ישיבה על כיסא עם תמיכה טובה מצמידים את הגב אל המשענת ומונעים מאמץ מתמשך.
6. הרחקת אצבעות הידיים באופן מתמשך בכל יד בנפרד מותחת את הידיים ואת הכתפיים. ניתן לבצע הן בישיבה והן בשכיבה ובודאי שבעמידה.
7. כדי להרחיק את השכמות זו מזו דבר המביא לשחרור סוגים שונים של כאבי גב מומלץ להניח את הזרת על גבי הקמיצה כאשר גב היד פונה כלפי הרצפה.
8. הרמת הגבות ועזיבתן בתנועת פליאה תוך שיתוף העיניים מקלה על תנועות קלות של הצואר והעורף ומביאה לשחרור שניהם.
9. לאנשים העובדים בישיבה שעות ממושכות מומלץ לחפש סיבות לקום או להתפנות לתרגילים המוזכרים למעלה תוך כדי ישיבה.
10. הנעת כפות הרגליים מצד לצד בתנועת גלגול משחררת את הגב התחתון מכאב אם המתנסה בתרגיל שוכב ומאפשר לאגן להצטרף לפי הצורך.
11. ניתן במהלך ישיבה להעמיד את כפות הרגליים לסירוגין כך שיעברו מלחיצת הבהונות ללחיצת העקבים תגובת הגב הצפויה היא תנועות בגב התחתון הנחוצות לרבים
12. לאנשים הנמצאים בעמידה שעות רבות מומלץ לנסות לשחרר את הגב תוך עמידה ע"י העברת משקל מרגל לרגל או ע"י שחרור הברכיים תוך כדי הורדת המשקל כלפי מטה.
13. הרמת משקל כלשהו אינה מקלה על הסובלים מכאבי גב ומומלץ לנסות לחלק את המשקל או לכווץ את רצפת האגן בזמן ההרמה.
14. השקעים הנמצאים בעורף ובגב התחתון הם הרקע הדומיננטי לכאבים. הטיפול להארכת השקעים יכול להיעשות ע"י תרגילים כמו כיווצי ספינקטר קדמי במקרה של הגב התחתון ותרגילים להארכת הצואר שתוארו קודם לכן.
15. קבוצה אחרת של כאבים קשורה בנטייה של עמוד השדרה לצד אחד באופן המקצר את השרירים בצד מסוים. במקרים כאלו ההכרות עם הצד המקוצר והתאמת התרגילים אליו יכולה לשחרר מכאב אם המתרגל עובד יותר זמן כלפי הצד המקוצר.
16. אחיזת כף יד אחת באחרת כך שהאצבעות אינן נכנסות אלו מתחת לאלו אלא לוחצות על מרכז כף היד והנעת שתי הידיים יחד משחררת גב כואב אם תנועת הידיים מנסה להשתנות בהתאם לתחושות הגב המשתנות.
17. התבוננות בראי לפני ואחרי תרגול או ניסיון להשוות בין מידת המונחות של שני צדי הגב על גבי הרצפה מלמדת את המתרגל להכיר את גופו.
18. אחיזת הברכיים בעזרת הידיים כלפי הבטן תוך כדי שכיבה על הגב והנעת הגוף לכיוונים שונים משחררת כאבי גב תחתון
19. פתיחה גדולה של הפה בסגנון שאינו מנומס אך שואף להגדלה מתמשת של חלל הפה יכול לאפשר שחרור של העורף.
20. הנחת הגוף על גבי המרפקים בברכיים מקופלות כשהראש מורכן משחררת את העורף והגב.
1. בזמן נהיגה או ישיבה ממושכת חפש/י כיצד לשחרר את צוארך גם אם אינך מרגיש שהוא תפוס.
2. גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף כאילו יש לאחוז עיפרון בין שניהם הוא דרך שמאפשרת שחרור הצוואר בזמן נהיגה.
3. אם אתה ישן על מזרון רך החלף אותו במזרון קשה יותר
4. שחרור הצואר בצבי ישיבה יכול להיעשות ע"י הנעת העיניים לפני הצואר בקלות מלמעלה למטה ובחזרה כאשר הצואר והראש נעים בעקבות העיניים.
5. כיווצים קלים של הספינקטר האחורי בזמן נהיגה או ישיבה על כיסא עם תמיכה טובה מצמידים את הגב אל המשענת ומונעים מאמץ מתמשך.
6. הרחקת אצבעות הידיים באופן מתמשך בכל יד בנפרד מותחת את הידיים ואת הכתפיים. ניתן לבצע הן בישיבה והן בשכיבה ובודאי שבעמידה.
7. כדי להרחיק את השכמות זו מזו דבר המביא לשחרור סוגים שונים של כאבי גב מומלץ להניח את הזרת על גבי הקמיצה כאשר גב היד פונה כלפי הרצפה.
8. הרמת הגבות ועזיבתן בתנועת פליאה תוך שיתוף העיניים מקלה על תנועות קלות של הצואר והעורף ומביאה לשחרור שניהם.
9. לאנשים העובדים בישיבה שעות ממושכות מומלץ לחפש סיבות לקום או להתפנות לתרגילים המוזכרים למעלה תוך כדי ישיבה.
10. הנעת כפות הרגליים מצד לצד בתנועת גלגול משחררת את הגב התחתון מכאב אם המתנסה בתרגיל שוכב ומאפשר לאגן להצטרף לפי הצורך.
11. ניתן במהלך ישיבה להעמיד את כפות הרגליים לסירוגין כך שיעברו מלחיצת הבהונות ללחיצת העקבים תגובת הגב הצפויה היא תנועות בגב התחתון הנחוצות לרבים
12. לאנשים הנמצאים בעמידה שעות רבות מומלץ לנסות לשחרר את הגב תוך עמידה ע"י העברת משקל מרגל לרגל או ע"י שחרור הברכיים תוך כדי הורדת המשקל כלפי מטה.
13. הרמת משקל כלשהו אינה מקלה על הסובלים מכאבי גב ומומלץ לנסות לחלק את המשקל או לכווץ את רצפת האגן בזמן ההרמה.
14. השקעים הנמצאים בעורף ובגב התחתון הם הרקע הדומיננטי לכאבים. הטיפול להארכת השקעים יכול להיעשות ע"י תרגילים כמו כיווצי ספינקטר קדמי במקרה של הגב התחתון ותרגילים להארכת הצואר שתוארו קודם לכן.
15. קבוצה אחרת של כאבים קשורה בנטייה של עמוד השדרה לצד אחד באופן המקצר את השרירים בצד מסוים. במקרים כאלו ההכרות עם הצד המקוצר והתאמת התרגילים אליו יכולה לשחרר מכאב אם המתרגל עובד יותר זמן כלפי הצד המקוצר.
16. אחיזת כף יד אחת באחרת כך שהאצבעות אינן נכנסות אלו מתחת לאלו אלא לוחצות על מרכז כף היד והנעת שתי הידיים יחד משחררת גב כואב אם תנועת הידיים מנסה להשתנות בהתאם לתחושות הגב המשתנות.
17. התבוננות בראי לפני ואחרי תרגול או ניסיון להשוות בין מידת המונחות של שני צדי הגב על גבי הרצפה מלמדת את המתרגל להכיר את גופו.
18. אחיזת הברכיים בעזרת הידיים כלפי הבטן תוך כדי שכיבה על הגב והנעת הגוף לכיוונים שונים משחררת כאבי גב תחתון
19. פתיחה גדולה של הפה בסגנון שאינו מנומס אך שואף להגדלה מתמשת של חלל הפה יכול לאפשר שחרור של העורף.
20. הנחת הגוף על גבי המרפקים בברכיים מקופלות כשהראש מורכן משחררת את העורף והגב.
יום חמישי, 17 בספטמבר 2009
תקציר המחקר:התעמלות השרירים הטבעתיים (שיטת פאולהבנשים:) לעומת תרגול שרירי האגן כטיפול בדליפת שתן במאמץ
ליברגל וישניצר מיכל1, הוכנר צלניקר דרורית2, לביא יובל2, מנור אורלי3, שוויקי דויד2 ופלטיאל אורה3
1 בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית
2 מחלקת נשים ויולדות הדסה עין כרם והר הצופים
3 בית הספר לבריאות הציבור ורפואה חברתית ע"ש בראון של הדסה והאוניברסיטה העברית
נושא המחקר: דליפת שתן במאמץ
, SI ( (Stress incontinence = SIדליפת שתן מוגדרת כאיבוד שתן לא רצוני, המופיע בעקבות עליה בלחץ תוך בטני, הניתן למדידה אובייקטיבית. לדליפת השתן תתכן השפעה משמעותית על חיי האישה. תגובה לדליפה ולהשלכותיה (גירוד, קושי בשינה, הגבלה בשתייה) עלולה להתבטא בדיכאון, בושה, אשמה, הכחשה, עצבנות ועוד. כל יציאה לפעילות דורשת הימצאות שירותים בקרבת מקום והתרוקנות לעיתים תכופות, כך שיכולה להכביד מבחינה חברתית. תתכן גם פגיעה בשגרת העבודה והשפעה על קשרים חברתיים. החשש מריח השתן עלול לגרום להימנעות מפעילות ולבידוד חברתי. הדליפה עלולה להפריע גם לתפקוד המיני כולל דליפת השתן בזמן קיום יחסי מין.
בניסוי קליני רנדומלי נבדקו שתי שיטות לטיפול בדליפת שתן במאמץ:
1) שיטת פאולה, המפעילה שרירים טבעתיים בגוף כאשר תרגול שרירים באזור מסוים מפעיל גם שרירים מרוחקים (שיטה ניסיונית שטרם הוכחה כיעילה בטיפול ב- SI באוכלוסיה הכללית(.
2) תרגול שרירי רצפת האגן ,(Pelvic Floor Muscle Training =PFMT) שיטה בעלת יעילות מוכחת לטיפול ב-SI, המפעילה את שרירי רצפת האגן, תוך בידוד שרירים אלה משרירים אחרים.
מטרת המחקר: לבדוק האם יעילות הטיפול ע"י שיטת פאולה (על פי מבחן פד), דומה (דמיון המכונה Equivalence) ליעילות הטיפול הניתן לבעיה ע"י PFMT, באוכלוסיית נשים בקהילה הסובלות מ-SI.
שיטות: בדיקת פד, בדיקה גניקולוגית,שאלוני בריאות כללית ודליפת שתן, איכות חיים (I-QOL) ותפקוד מיני (PISQ-12). ההתערבות: נמשכה 12 שבועות, תוך עידוד לאימון ביתי יום יומי. בשיטת פאולה ניתנו 12 שיעורים אישיים ע"י מורות מוסמכות ללימוד השיטה, ב- PFMT ניתנו 6 שיעורים קבוצתיים ע"י פיזיותרפיסטיות. גודל המדגם תוכנן ל 200 נשים לפי התוצא העיקרי.
ממצאים: 245 נשים הוקצו רנדומלית עפ"י ריבוד גיל, לאחת משתי שיטות הטיפול. בתוך כל אחת מהקבוצות, חל שיפור מובהק בממוצע דליפת השתן בעקבות ההתערבות, עפ"י מבחן הפד: בפאולה חלה ירידה ממוצעת של 7.9gr [SD 12.09] וב- PFMT 8.9gr [SD 18.2].
בהשוואת היעילות בין קבוצות הטיפול לא הושג .Equivalence אחוז המחלימות בשיטת פאולה היה גבוה, ב- 15.2% לעומת אחוז המחלימות ב-(p=0.04 ) PFMT. בתוך כל אחת מהקבוצות חל שיפור מובהק באיכות החיים ובתפקוד המיני. בקבוצת הפאולה הושג שיפור בכאבי הגב בקרב המשתתפות שסבלו מכאבי גב לפני ההתערבות ב - 56.7% לעומת שיפור של 8.3% בקרב המשתתפות שסבלו מכאבי גב לפני ההתערבות בקבוצת ה- PFMT (RR 6.8, 90% CI 2.17–21.35, p<0.001).
נשים בקבוצת ה- PFMT שהיו עם סטטוס הורמונלי חיובי (ללא מחזור ווסת או טיפול הורמונלי) , הראו שיפור גדול יותר בכמות הדליפה (על פי מבחן הפד) לעומת נשים בסטטוס זה בקבוצת הפאולה. נשים עם סטטוס הורמונלי שלילי (ללא מחזור וסת או טיפול הורמונלי) בקבוצת הפאולה הראו שיפור גדול יותר בכמות הדליפה (על פי מבחן הפד) לעומת נשים בסטטוס זה בקבוצת ה- PFMT .
דיון: ממצאי עבודה זו, נותנים לגיטימציה לשיטת פאולה כשיטת טיפול יעילה ב-SI.
1 בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית
2 מחלקת נשים ויולדות הדסה עין כרם והר הצופים
3 בית הספר לבריאות הציבור ורפואה חברתית ע"ש בראון של הדסה והאוניברסיטה העברית
נושא המחקר: דליפת שתן במאמץ
, SI ( (Stress incontinence = SIדליפת שתן מוגדרת כאיבוד שתן לא רצוני, המופיע בעקבות עליה בלחץ תוך בטני, הניתן למדידה אובייקטיבית. לדליפת השתן תתכן השפעה משמעותית על חיי האישה. תגובה לדליפה ולהשלכותיה (גירוד, קושי בשינה, הגבלה בשתייה) עלולה להתבטא בדיכאון, בושה, אשמה, הכחשה, עצבנות ועוד. כל יציאה לפעילות דורשת הימצאות שירותים בקרבת מקום והתרוקנות לעיתים תכופות, כך שיכולה להכביד מבחינה חברתית. תתכן גם פגיעה בשגרת העבודה והשפעה על קשרים חברתיים. החשש מריח השתן עלול לגרום להימנעות מפעילות ולבידוד חברתי. הדליפה עלולה להפריע גם לתפקוד המיני כולל דליפת השתן בזמן קיום יחסי מין.
בניסוי קליני רנדומלי נבדקו שתי שיטות לטיפול בדליפת שתן במאמץ:
1) שיטת פאולה, המפעילה שרירים טבעתיים בגוף כאשר תרגול שרירים באזור מסוים מפעיל גם שרירים מרוחקים (שיטה ניסיונית שטרם הוכחה כיעילה בטיפול ב- SI באוכלוסיה הכללית(.
2) תרגול שרירי רצפת האגן ,(Pelvic Floor Muscle Training =PFMT) שיטה בעלת יעילות מוכחת לטיפול ב-SI, המפעילה את שרירי רצפת האגן, תוך בידוד שרירים אלה משרירים אחרים.
מטרת המחקר: לבדוק האם יעילות הטיפול ע"י שיטת פאולה (על פי מבחן פד), דומה (דמיון המכונה Equivalence) ליעילות הטיפול הניתן לבעיה ע"י PFMT, באוכלוסיית נשים בקהילה הסובלות מ-SI.
שיטות: בדיקת פד, בדיקה גניקולוגית,שאלוני בריאות כללית ודליפת שתן, איכות חיים (I-QOL) ותפקוד מיני (PISQ-12). ההתערבות: נמשכה 12 שבועות, תוך עידוד לאימון ביתי יום יומי. בשיטת פאולה ניתנו 12 שיעורים אישיים ע"י מורות מוסמכות ללימוד השיטה, ב- PFMT ניתנו 6 שיעורים קבוצתיים ע"י פיזיותרפיסטיות. גודל המדגם תוכנן ל 200 נשים לפי התוצא העיקרי.
ממצאים: 245 נשים הוקצו רנדומלית עפ"י ריבוד גיל, לאחת משתי שיטות הטיפול. בתוך כל אחת מהקבוצות, חל שיפור מובהק בממוצע דליפת השתן בעקבות ההתערבות, עפ"י מבחן הפד: בפאולה חלה ירידה ממוצעת של 7.9gr [SD 12.09] וב- PFMT 8.9gr [SD 18.2].
בהשוואת היעילות בין קבוצות הטיפול לא הושג .Equivalence אחוז המחלימות בשיטת פאולה היה גבוה, ב- 15.2% לעומת אחוז המחלימות ב-(p=0.04 ) PFMT. בתוך כל אחת מהקבוצות חל שיפור מובהק באיכות החיים ובתפקוד המיני. בקבוצת הפאולה הושג שיפור בכאבי הגב בקרב המשתתפות שסבלו מכאבי גב לפני ההתערבות ב - 56.7% לעומת שיפור של 8.3% בקרב המשתתפות שסבלו מכאבי גב לפני ההתערבות בקבוצת ה- PFMT (RR 6.8, 90% CI 2.17–21.35, p<0.001).
נשים בקבוצת ה- PFMT שהיו עם סטטוס הורמונלי חיובי (ללא מחזור ווסת או טיפול הורמונלי) , הראו שיפור גדול יותר בכמות הדליפה (על פי מבחן הפד) לעומת נשים בסטטוס זה בקבוצת הפאולה. נשים עם סטטוס הורמונלי שלילי (ללא מחזור וסת או טיפול הורמונלי) בקבוצת הפאולה הראו שיפור גדול יותר בכמות הדליפה (על פי מבחן הפד) לעומת נשים בסטטוס זה בקבוצת ה- PFMT .
דיון: ממצאי עבודה זו, נותנים לגיטימציה לשיטת פאולה כשיטת טיפול יעילה ב-SI.
יום רביעי, 16 בספטמבר 2009
טיפול בבלוטת הערמונית בעזרת שיטת פאולה
הפרעות הנגרמות בבריאות הגבר ותפקודו בעקבות הגדלה בבלוטת הערמונית:
חסימת שתן והפרעות בנתינה – ירידה בעוצמתו של זרם השתן, קושי בהתחלת מתן שתן, טפטוף ותחושה של שלפוחית מלאה מיד לאחר סיום הטלת שתן, כאבים בעת מתן שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן.
התעוררות תכופה במהלך הלילה כתוצאה מצורך לרוקן את השלפוחית
הפרעות בתפקוד מיני-ירידה של 36%-53% בקיום יחסי מין.
התפתחות זיהומים בדרכי השתן ודלקות,
צמיחה מוגברת של תאים עלולה להביא להתפתחות גידול סרטני בערמונית.
בחלק מהמקרים הפרעות אלו ממשיכות ומופיעות גם לאחר ניתוחים, אם בשל שיבושי מערכת השתן שהגוף מתקשה לשנות או מסיבות לא ידועות. לכן יכולה שיטת פאולה לעזור בקיצור משך ההחלמה לאחר ניתוחים, רצוי על בסיס הכנה טרום הניתוח.
יעילות שיטת פאולה בטיפול בהפרעות הגדלת הערמונית יכולה להתבטא במספר רמות:
העלאת רמת הרגישות של המטופל לתחושות במערכת השתן,
שיפור יכולת ההתכווצות של השלפוחית והסוגר
שיפור מידת ההתרוקנות של השלפוחית
שינוי רמת הטונוס של השרירים והסוגרים
להטבת מצבו של המטופל הבודד דרוש לעתים שינוי באחת מהרמות המוזכרות כאן ולעתים בכולן יחד, בנוסף יכולה שיטת פאולה להיטיב את מצב המטופל עקב השפעתה על בעיות נוספות כמו עצירות כרונית שלעתים מוסיפה לחץ משלה על בלוטת הערמונית.
יעילות השיטה כשיקום לאחר ניתוחים נחוצה בעיקר במקרים של איבוד שליטה במערכת השתן ברמה שמפריעה לתקינות החיים אפילו יותר מאשר בתקופה הקודמת לניתוח. המטרה של שילוב שיטת פאולה קודם לניתוח ומייד לאחריו במסגרת פרויקט זה תהיה קיצור שלב ההחלמה עד שליטה מלאה במערכת השתן.
הטיפול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף ללא מגע ומשפיע מרחוק גם על חלקי הגוף שלא הופעלו ושאינם נמנים עם שרירי רצפת האגן. לדוגמא-הפעלת העיניים ואצבעות הרגליים תהיה חלק מרכזי מריפוי התפקוד של חולי פרוסטטה משום שלשרירים אלו יש השפעה על הסוגר הקדמי ועל העלאת רמת הכיווץ שלו. שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים שבגופנו כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן ועל העקרון שכל השרירים הטבעתיים עובדים בו זמנית. מאחר שכל השרירים הטבעתיים פועלים יחד או מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. אפקט המטוטלת שיווצר יוכל לעורר שרירים נוספים ולהשפיע על מערכות אחרות הקשורות להפרעות הפרוסטטה כמו עצירות.
חסימת שתן והפרעות בנתינה – ירידה בעוצמתו של זרם השתן, קושי בהתחלת מתן שתן, טפטוף ותחושה של שלפוחית מלאה מיד לאחר סיום הטלת שתן, כאבים בעת מתן שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן.
התעוררות תכופה במהלך הלילה כתוצאה מצורך לרוקן את השלפוחית
הפרעות בתפקוד מיני-ירידה של 36%-53% בקיום יחסי מין.
התפתחות זיהומים בדרכי השתן ודלקות,
צמיחה מוגברת של תאים עלולה להביא להתפתחות גידול סרטני בערמונית.
בחלק מהמקרים הפרעות אלו ממשיכות ומופיעות גם לאחר ניתוחים, אם בשל שיבושי מערכת השתן שהגוף מתקשה לשנות או מסיבות לא ידועות. לכן יכולה שיטת פאולה לעזור בקיצור משך ההחלמה לאחר ניתוחים, רצוי על בסיס הכנה טרום הניתוח.
יעילות שיטת פאולה בטיפול בהפרעות הגדלת הערמונית יכולה להתבטא במספר רמות:
העלאת רמת הרגישות של המטופל לתחושות במערכת השתן,
שיפור יכולת ההתכווצות של השלפוחית והסוגר
שיפור מידת ההתרוקנות של השלפוחית
שינוי רמת הטונוס של השרירים והסוגרים
להטבת מצבו של המטופל הבודד דרוש לעתים שינוי באחת מהרמות המוזכרות כאן ולעתים בכולן יחד, בנוסף יכולה שיטת פאולה להיטיב את מצב המטופל עקב השפעתה על בעיות נוספות כמו עצירות כרונית שלעתים מוסיפה לחץ משלה על בלוטת הערמונית.
יעילות השיטה כשיקום לאחר ניתוחים נחוצה בעיקר במקרים של איבוד שליטה במערכת השתן ברמה שמפריעה לתקינות החיים אפילו יותר מאשר בתקופה הקודמת לניתוח. המטרה של שילוב שיטת פאולה קודם לניתוח ומייד לאחריו במסגרת פרויקט זה תהיה קיצור שלב ההחלמה עד שליטה מלאה במערכת השתן.
הטיפול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף ללא מגע ומשפיע מרחוק גם על חלקי הגוף שלא הופעלו ושאינם נמנים עם שרירי רצפת האגן. לדוגמא-הפעלת העיניים ואצבעות הרגליים תהיה חלק מרכזי מריפוי התפקוד של חולי פרוסטטה משום שלשרירים אלו יש השפעה על הסוגר הקדמי ועל העלאת רמת הכיווץ שלו. שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים שבגופנו כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן ועל העקרון שכל השרירים הטבעתיים עובדים בו זמנית. מאחר שכל השרירים הטבעתיים פועלים יחד או מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. אפקט המטוטלת שיווצר יוכל לעורר שרירים נוספים ולהשפיע על מערכות אחרות הקשורות להפרעות הפרוסטטה כמו עצירות.
הירשם ל-
רשומות (Atom)