תרגול שיטת פאולה דורש ריכוז רב והתמקדות בתנועות קטנות ומונוטוניות, מאחר שגדולתה של השיטה בהפעלת הגוף בעקיפין כלומר דרך הקשרים הקיימים בין השרירים הטבעתיים נפוץ הנוהג לתרגל את השיטה בשכיבה על הגב או על הבטן. היתרון של מצב זה הוא בשיפור היכולת של המתרגל להיות מודע לתגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון ולאפשר להן להופיע בגוף בתפקיד הדומה ל"קול שני" במוסיקה. השכיבה מאפשרת לאדם המתרגל להיות פנוי משמירה על שיווי משקל או מוטרדות פיסית אחרת. חסרונו של נוהג זה הוא שמתרגלים רבים נוטים להמעיט בתנועה כללית של הגוף ואינם מחפשים אפשרויות לשינוי דרך ההנחה הראשוניתבין אם לצורך התרגיל או בעקבות הריכוז הרב. עניין זה יכול להשתנות אם יהיה שילוב של התרגילים בעמדות מוצא שונות משכיבה המותאמות כמובן לצרכי המטופל. מבין עמדות המוצא המעודדות תנועה חופשית וניתן לשלב בהן תרגילים מוכרים כמה סוגים: מצבי שכיבה המתאימים לצרכי גב ורצפת האגן ומעודדים תנועה נוספת כמו: ידיים מוטות לאחור ואוחזות במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים, הנחת ידיים על העיניים עזיבה וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים.
סוגים של ישיבה המזמנים עמדות מוצא לתנועה הם עמידת צפרדע וישיבה באופן המאפשר החזקת הקרסול על ידי אחת הידיים. מובן ששני התרגילים האחרונים לא יעודדו תנועה אם יעשו על כסא וכדאי לעשותם על גבי מזרון על הרצפה או על גבי מיטה רחבה ויציבה.
סוגים של מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה בשילוב תרגילי פאולה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים וכיווץ עיניים. עמידה ישר בעיננים עצומות ומעברים בין לכיווץ חזק של העיניים לעזיבת הכיווץ, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. שתי עמדות המוצא האחרונות מוטב שייעשו במצבי עמידה שמאפשרים תנועה במרחב.
שילוב התרגילים בעמדות מוצא שונות מעודד שילוב בין מצבי תנועה לפעילותם של השרירים הטבעתיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה