הריון ולידה בעזרת שיטת פאולה

התרגול של שיטת פאולה אצל כל אדם יכול לארגן פעילות הממוקדת באזור שאליו מיועד התרגיל ויכול גם לעודד תנועה כללית חסרת מעצורים. אחד המושגים המקובלים לתאור התנועה הכוללת נקרא "תגובות לואי". תגובות אלו והשפעתן על גוף האדם המתרגל קשורות לאישיות המתרגל, למצב הגופני של המתרגל. ובעיקר לנכונות פנימית לשחרור. הריון ולידה מעצם טבעם מזמנים שחרור תנועתי המסייע לצרכי הגוף בשני המצבים, הן במהלך ההריון והן במהלך הלידה. השינויים העוברים על הגוף הנשי בהריון והתנועתיות הפנימית המתרחשת במהלך ההריון והלידה מזמנים שימוש בתרגילים כנקודת פתיחה לתנועה ספונטנית, כוללת ומשחררת. בנוסף מסייעים התרגילים לייצב את הנשימה, למנוע דחיפות המזיקות מאוחר יותר לרצפת האגן של האישה ולהפגת כאבים. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.
נשים היולדות לאחר שתרגלו את שיטת פאולה כהכנה ללידה יכולות במהלך הלידה לעזור לעצמן לעודד את התכווצויות הסוגרים ואת היפתחות תעלת הלידה הן בעזרת תרגילים הפועלים ממקומות שונים כמו עיניים, פה, ידיים. והן על ידי הפעלה מיוחדת וישירה של אזור האגן. השתתפותה הפעילה של היולדת בכיווצים מונוטוניים של הסוגרים, העיניים והפה יכולים לעודד את הצורך הספונטני של הגוף לקדם את קצב הצירים ואת התכווצויות הרחם. כל זה תלוי גם ביכולתה של היולדת להיכנס למצבים שהשליטה העצמית רחוקה מהם.
השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתבטא הן בארגון תנאים לתנועה חופשית המשחררת את הגוף ומעודדת תנועתיות, זאת במיוחד אם היולדת תרגלה את שיטת פאולה באופן כוללני במהלך ההריון. ההשפעה המשולבת שיש לתרגילי השיטה על הפגת כאבים ואיכות הנשימה של היולדת יכולים מקדם את קצב הלידה. תרגילים שאינם דורשים מאמץ פיסי ומפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם מעלים את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים מעלה את יכולתה ותשומת ליבה לתחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן.
כמה תרגילים הם חשובים ובסיסיים בשימוש בשיטת פאולה בהריון, הראשון בהם הוא לשים ידיים על העיניים בשכיבה על הגב או על הצד תוך תשומת לב לתחושות המתעוררות ולמצבו הכללי של הגוף. חשוב לא ללחוץ את כפות הידיים אל העיניים אלא ליצור שקערורית שתזמן פעילות של העיניים בזמן שהידיים מונחות עליהן. במקרים רבים ההנחה הממושכת של הידיים על העיניים גורמת לתנועות ספונטניות. מאחר שתגובות אלו מסמנות את הדרוש לגוף מומלץ להניח להן להתרחש ולא להפריע למהלך זה עד כמה שניתן. תרגיל שני בחשיבותו-לשכב עם כף יד ימין פתוחה באצבעות פשוקות ולהרפות את הכתף ע"י תשומת לב לקשר בין הכתף לבין אצבעות כף היד. המטרה בתרגיל זה היא לשחרר את הגב ללא כל אפשרות של השפעה על מצב ההריון וערור תגובות פנימיות לא צפויות. תרגיל שלישי: כיווצים קלים של העיניים, העיניים יכולות להיות עצומות או פקוחות לפי העדפת המתרגלת, הכיווצים יכולים להעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או ניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין, תרגיל זה יכול לזמן תגובות נוספות בפנים ובאזור הנרתיק. עדיף להמשיך ולהתרכז בכיווצי העיניים ולאפשר לתגובות הנוספות להתרחש באופן ספונטני בגוף כעניין משני. לצורך חיזוק רצפת האגן הנוטה להיחלש במהלך ההריון מומלץ לכווץ את הספינקטר הקדמי בקלות פעמים רבות ככל שניתן, אם דרושה הפסקה מוטב להניח את הידיים על העיניים ולחזור לכיווצים קלים במקום לשנות לתרגיל אחר, זאת משום שכך מתאפשר תרגול על פני זמן ממושך יותר. התרגיל המכונה ש ממושכת דרוש הן במהלך ההריון והן בזמן הלידה, חשוב לשים לב לשתי הצורות השונות של השימוש בו במצבים אלו, בתרגול במהלך ההריון שואפים אויר באופן רגיל ונושפים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש וכיווץ ממושך של הספינקטר הקדמי. בכל המצבים להוציא לידה ופעולת מעיים חשוב לאפשר לספינקטר להיות מכווץ כל זמן הוצאת האויר והשמעת השששש, אם יש קושי בכיווץ ממושך אפשר לעזוב ולכווץ שוב.
במהלך לידות יכולה היולדת שהתנסתה בשיטת פאולה להקל על כאביה ממקומות שונים ורחוקים כמו עיניים, פה, ידיים ולשלב ביניהם לצורך הרפיה כללית החשובה ללידה ולשחרור מקצת מהכאבים. כמו כן נעשה שימוש בתרגילי נשימה ליציבות צורת הנשימה של היולדת. אחד מתרגילי הנשימה שהוזכר לצורך חיזוק רצפת האגן במשך ההריון ונקרא שממושכת מתאים גם לצורכי הלידה אך באופן שונה, בשעת לידה אין צורך לבצע את התרגיל כמתואר קודם (עם כיווץ הספינקטר הקדמי) אלא לנשוף בלבד תוך כדי השמעת הש ש ש בזמן הנשיפה, הנשיפה גורמת לפתיחה של תעלת הלידה ולירידה של העובר כלפי מטה.

יתרונות השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתקיימים אם כן במספר רמות: ההשפעה המשולבת שיש לשיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל יכולתה ליצור תנועה גם במצבי שכיבה וכאב, הקלה על כאבים וקידום קצב הלידה. האפשרות להשתמש בתרגילים עדינים המפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם במכוון, כל אלו מעלים את הרגשת הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. אחד התרגילים המופיעים בהקשרים שונים בספר זה הוזכר על ידי נשים שילדו לפי שיטת פאולה כתרגיל מרכזי בהפגת כאבים. התרגיל הוא: הפעלת כפות הידיים לסרוגין כך שכאשר יד אחת מתאגרפת האחרת נמתחת והאצבעות מתרחקות תרגילים נוספים היעילים לצורך הפגת כאבים הם כיווצים של העיניים והפה: כיווצים קלים של העיניים נעשים גם כשהעיניים עצומות וגם בעיניים פקוחות.לפי העדפת המתרגלת, הכיווצים יכולים להעשות בקלילות כאילו מדובר ברצף של קריצות או ניסיון חוזר של העפעפיים לגעת במרכז העין, או להיות חזקים וממושכים. ניתן לכווץ את העיניים במשולב עם הפה או להתחיל מכל אחד מהם בנפרד ולאפשר לאחר להצטרף. שני תרגילים נוספים להפגת כאבים הם: פתיחה גדולה של הפה לזמן ממושך. השמעת קולות נמוכים וחלשים הנובעים באופן ספונטאני מפתיחת הפה.
הלידה בעזרת תרגילי שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה.





חיזוק ושיקום רצפת האגן לאחר לידות

נשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן, בעקבות לידות, תופעות גיל המעבר והמבנה האנטומי של גוף האישה. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן. הסמפטומים הם רבים ושונים: דליפת שתן במאמץ, תכיפות במתן שתן וקושי להתאפק. קשיים במתן שתן או כאבי גב תחתון הקשורים בצניחה של הרחם, השלפוחית או החלחולת ובהפרעה לחיי המין. לעתים אין האישה מרגישה בבעיה ורק בדיקה גניקולוגית מגלה זאת, יש נשים הסובלות ממספר בעיות גם יחד או שלא מקשרות בין ההפרעה לרקע שלה ולכן מתקשות לאתר את העזרה המתאימה.
הרקע הפיסיולוגי להחלשות שרירי רצפת האגן אינו רק לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו. לחץ על שרירי רצפת האגן המחליש בהדרגה את תפקודם נובע לעתים מחולשה תפקודית של אברים ומערכות אחרות. לדוגמה במצבי תפקוד לקוי של מערכת העיכול מופעל כוח על רצפת האגן והנרתיק באופן כמעט יום יומי. נשים שנוטות לקשיי נשימה שונים מפעילות לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן ולכן הן מרגישות את ביטויי החולשה של רצפת האגן בצחוק או שיעול. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות רצפת האגן ומתפתחת עם השנים בגלל הרגלי עמידה או עבודה לקויים. רוב הנשים אינן מטפלות בבעיה בשל בושה וממשיכות לחיות עמה עד להחמרתה. קיימות דרכי טיפול פשוטות ולא פולשניות להתמודדות עם הבעיה, אלא שהן דורשות מודעות של האישה לקיום הבעיה, חשיפתה לפני הרופא ופנייה לטיפול. שיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה כוללת שינויים גם בתפקוד המערכות הפנימיות כמו מערכת העיכול, הנשימה או צורת ההחזקה של הגב והארכת השקעים.
הטיפול בבעיות רצפת האגן אינו חביב על נשים רבות, מחקרים מדווחים על משך זמן ממוצע של 42 חודשים בין הופעת ההפרעות לפנייה לאבחון וטיפול אצל אורוגניקולוג. החידוש שמכניסה שיטת פאולה בבואה לשקם את רצפת האגן או לטפל בה כחיזוק כללי, כהכנה ללידה ועוד הוא בתפיסה ההוליסטית של הגוף. כלומר חיזוק רצפת האגן ישולב בתרגילים לחיזוק הגב, להארכת ולהגמשת הפרקים. יכלול את שינוי צורת הנשימה כדי למנוע לחץ תוך בטני וישנה את החשיבה על דרכי כיווץ והרפיה. הבנת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים ומיקום הכתפיים ובין אלו למיקומו של האגן, או הבנת הקשר בין היציבה, השליטה בסוגרים, תנועת כפות הרגליים ועוד. כל אלו נותנים לאישה הכרות חדשה עם גופה גם במהלך השיקום של רצפת האגן וגם כקורס למניעה וחיזוק. חלק חשוב בחיזוק רצפת האגן מוקדש ללימוד ההפרדה בין הספינקטרים. זאת משום שההפרדה מסייעת בשינוי הזוית של החזקת האגן.
שני מחקרים כמותיים שהשוו בין יעילות שיטת פאולה לטיפול בדליפת שתן ליעילות הטיפול הפזיוטרפיסטי על בסיס תרגילי קגל נעשו בחסות ביה"ח הדסה .
מראה המקום למאמר מתייחס למחקר המקדים שבעקבותיו נעשה מחקר מקיף יותר שסוכם כעבודת דוקטורט.
הצעות לתרגול:
• ש ארוך הוא תרגיל חשוב ביותר בחיזוק רצפת האגן, התרגיל תואר בפרוט קודם לכן בפרק הקרוי קיצור משכי לידה. אופן הפעלתו יכול להשתנות גם לפי הצורך שלמענו ניתן. במקרה של חיזוק רצפת האגן ההוראה החשובה ביותר היא לכווץ את הספינקטר הקדמי בזמן נשיפת האויר תוך כדי השמעת הצליל ש. כאשר יש קושי לתאם בין משך הזמן שאישה יכולה לכווץ את הספינקטר הקדמי ומשך הזמן הדרוש להוצאת האויר מומלץ לא להתאמץ כדי להמשיך את הכיווץ אלא להרפות מעט ולחזקו שוב. התרגיל מלמד את המתרגלות להיעזר בכיווץ הסוגרים במהלך הנשיפה ומקדם את ההרגל הבריא לשאוף בזמן כיווץ הספינקטר האחורי ולנשוף בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי. יש נשים שלמרות חולשת רצפת האגן חשות באופן אוטומטי צורך לכווץ את הספינקטר הקדמי כשהן נושפות, זהו מצב רצוי וכדאי לבדוק בכל פעם שמתחילים בתרגול אם הספינקטר מצטרף מעצמו עקב הנשיפה. לצורך בדיקה זו כדאי להתחיל בנשיפה ולכווץ בהתאמה להצטרפות האוטומטית של הספינקטר ולא לכווץ מראש. אם לא מתרחשת התכווצות אוטומטית כדאי לתרגל כך שמתחילים לכווץ לפני נשיפת האויר ומחזיקים את הכיווץ במשך כל זמן הנשיפה. חשוב לנסות ולחזק את הכיווץ בהדרגה משום שככל שהבטן הולכת ומתרוקנת מאויר עולה היכולת לחזק את מידת הכיווץ. במצב כזה הצטרפות אוטומטית של הספינקטר האחורי אינה צריכה להפריע ואין סיבה למנוע אותה.
• כיווצים קלים של העיניים הנעשים כשהעפעפיים עצומים מעודדים לעתים תגובות ספונטניות של הספינקטר הקדמי ולכן נחשבים חלק מתהליך החיזוק של רצפת האגן. במצבים שנשים חשות בתהליך כיווצי העיניים את שני הספינקטרים הקדמי והאחורי אפשר "למנוע" את התערבות האחורי ע"י הצמדת האגודל בכל אחת מהידיים אל האצבע תוך לחץ קל, או לשלב הצמדה זו עם הצמדת בהונות הרגליים בכל רגל בנפרד אלו לאלו, תוך כדי הרמת העקבים באופן המזכיר עמידה על קצות האצבעות, (ראה הדגמה של לחיצת האצבעות בתמונה בעמוד הבא.)
• כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת כפות הידיים כלפי הרצפה.
• כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת קיר עם כפות הרגליים כאשר הרגלים מונחות בזוית של תשעים מעלות בין הקיר לישבן.
• הצמדת אגודל לאצבע ולחיצתן זו לזו בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי בכל יד בנפרד ובשתי הידיים באותו הזמן עוזרת להעלאת היכולת לחוש את הספינקטר הקדמי, לכווצו באופן קל ולהפרידו מהאחורי. התמונה הבאה מציגה את אחת הדרכים להצמדת האצבעות. יש נשים החשות ביתר קלות את הספינקטר הקדמי כאשר הן מצמידות את האגודל אל האצבע והאמה גם יחד, כך שקשה להמליץ רק על דרך אחת המעודדת את ההפרדה בין הספינקטרים.