עקרונות הפעולה של שיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי האף והפה, והשרירים השולטים בפתחים שבתחתית האגן. הנחת היסוד של שיטת פאולה היא שכל השרירים האלו פועלים יחד או מפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. תרגול מתאים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים. החזרת השרירים הטבעתיים שנחלשו לפעולה תקינה תעשה באמצעות הפעלה של השרירים הטבעתיים התקינים.
שיטת פאולה מטפלת בשיבושים ובעיות שליטה במערכת השתן ובמערכת העיכול, בכאבים אורטופדיים ובכאבי ראש לסוגיהם. הטיפול היחידני נעשה דרך תרגילים המפעילים את השרירים התקינים. באמצעות הפעלה של השרירים שמסביב לעיניים ושרירי הפה או האף יכול לחול שיפור בתפקוד לא תקין של שרירי השליטה במערכות השתן והעיכול.
בשיטת פאולה מזכירים לגוף את אשר שכח ולאחר תרגול במשך תקופה מסוימת, נוצרים בגוף הרגלים חדשים שמאפשרים עידוד קשרים טבעיים שנשכחו. עידוד הקשרים בין השרירים הטבעתיים נעשה על ידי תרגילים שהלומדים מתבקשים לנסות בעצמם בשיעורים ובין השיעורים. קשרי הגומלין בין השרירים הטבעתיים מחזקים את תפקודי הגוף גם לגבי מערכות פנימיות. לדוגמה: במעקב גניקולוגי ניתן לראות עלייה במיקומו של הרחם אם אובחנה צניחה לאחר טיפול בשיטה, או איכות ההתכווצות של מערכת העיכול משתנה ולכן נפתרות בעיות כמו עצירויות כרוניות.
ההיבט הפסיולוגי של השיטה הוא קל לתאור וניתן לקרוא עליו גם בספרה של פאולה :" סוד השרירים הטבעתיים" וגם בספרה של איה גולדהמר "שיטת פאולה". אך יש לשיטה גם הבטים תרפויטיים, אלו נעשים דרך החיבור שבין תרגול השיטה לתנועה חופשית הדומה במידת מה לתנועה האותנטית. כמו כן נעשית עבודה תרפויטית בשיטה בעבודה עם ילדים עם תסמונת דאון, אוטיזם לסוגיו ובעיות קשב וריכוז.

קבוצה חדשה לחיזוק רצפת האגן נפתחת בצור הדסה

קבוצת נשים לחיזוק רצפת האגן והגב תיפתח בצור הדסה ב23 באוקטובר
המפגשים יתקיימו בימי ה'בשעה 21.00
להרשמה ופרטים נוספים סמדר 0544893772

שימוש במניפולציות פיסיולוגיות בשיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת ברובה על עבודה מרחוק, כלומר הפעלה של הגוף דרך שרירים טבעתיים חזקים כדי לעורר פעולה ספונטנית או יכולת הפעלה ישירה של שרירים טבעתיים חלשים. מקצת מההפעלה מרחוק קשורה במגע בהשראת שיטת פאולה, זה לעולם לא יתרחש במקום הפגוע ובודאי שלא בסוגרים עצמם אלא בסביבתם או בשרירים הקשורים אליהם.
המושג "מניפולציות" במאמר זה מכוון לכמה סוגים שונים של הנחת ותנועת הגוף: המניפולציה הפיסיולוגית הבסיסית היא לעולם נקודת המוצא כלומר אופן החזקת הגוף שבו מומלץ להתחיל תנועה או תרגיל מתוך הנחה ששינויים הן בהחזקת הגוף והן בדרך ביצוע התרגיל יחולו בהמשך בצורות שונות הדרושות לפרט. הכוונת התלמיד לתנוחה שתקל על ביצוע עבודה מרחוק במסגרת תרגיל מסוים. הנחת הידיים על העיניים לפני תחילת התרגול, בין תרגיל לתרגיל ובסיום פרק הזמן הכללי של התרגול.

אחד התחומים המרכזיים בהבנת השיטה (הקשור גם להנאה ולעניין גופני) הוא התגובות הנלוות, כלומר גילוי עצמי של הקשרים בין שרירים טבעתיים שהופעלו מתוך כוונה ומחשבה לבין תגובות נלוות של שרירים אחרים או שינויים במצב התנוחה הכללי של הגוף שנובעים מתגובות ספונטניות של הגוף. עצם הפעולה של קשרים אלו במהלך התרגול מסב הנאה גם למתחילים וגם למנוסים בשיטה. עניין זה גם תואר בהרחבה באופן סיסטמתי במאמר המסביר את העיקרון הריפויי והמכני של השיטה, לטענתם של שלומית יום טוב (מורה לשיטת פאולה) וגולני, התרגול המונוטוני מעביר דרך עמוד השדרה תנודות שמופיעות במקום אחר בגוף בקשר הדומה לתנועת מטוטלת . מאחר שאחד העיקרים בשיטת פאולה הוא להביא להפעלה עקיפה של האיבר החלש או הפגוע תכוון המניפולציה לחיפוש הדרך הקלה ביותר למטופל להגיע לתגובות נלוות כפי שמתואר כאן. למרות שלפי עיקרי השיטה המניפולציה הראשונה בחשיבותה היא התמדה בתרגיל על פני משך זמן התפתחו עם הזמן מניפולציות הקשורות בצורות שונות של החזקת השלד.
אחת הדוגמאות לכך שאופן החזקת הגוף לצורך ארגון תנועה או תרגיל הם מניפולציה פיסיולוגית קשור בשינוי היכול לחול בגב ובכתפיים באמצעות צורת ההנחה של אצבעות הידיים. מיקום הכתפיים וצורת החזקתן משפיע רבות על מידת המתח של הכתפיים ועל היחסים בינן לבין העורף. לאצבעות הידיים יש השפעה על הרפיית הכתפיים ומיקומן. בעזרת מניפולציה פשוטה ניתן לשחרר את הכתפיים ולהרחיק את השכמות. דוגמה לתרגיל כזה הוא החזקה ממושכת של הזרת מעל לקמיצה כשגב היד פונה אל הרצפה. מי שמתקשה בכך יכול לקשור את שתי האצבעות בפלסתר. במצב זה כיווצים קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים התחתונים יאריכו את העורף וירחיקו את השכמות שו מזו. אופני הנחת הידיים והחזקת האצבעות הם המניפולציה העיקרית אך הוספת כיווצי העיניים מאפשרת גם תנועה דינמית בנוסף לתנוחה הסטטית, השילוב בין הסטטי לדינמי מאריך את השקע שבצואר ומרחיק את השכמות בו זמנית.

סוג אחר של מניפולציה קשור בהכוונת התלמיד לתנוחה שתקל על ביצוע עבודה מרחוק במסגרת תרגיל מסוים. לדוגמה בתרגיל שעיקרו הפעלת הספינקטר הקדמי והאחורי תוך כיווץ לסירוגין של שניהם ניתן להציע לתלמיד להניח את כפות הידיים כלפי הרצפה בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי ואת גב היד להפנות אל הרצפה בזמן כיווץ האחורי. שתי התנוחות מקלות על ההפרדה משום שהן מארגנות את השלד באופן המתאים להפרדת הכיווצים.
הנחת הידיים על העיניים לפני תחילת התרגול, בין תרגיל לתרגיל ובסיום פרק הזמן הכללי של התרגול. היא המניפולציה הבסיסית ביותר של שיטת פאולה. במצב שקדם ללידה גילתה פאולה כי הנחת הידיים על העיניים מזרזת את הופעת הצירים והורדתן מאיטה אותם. מהתנסות אישית זו נגזרה ההצעה לשים ידיים על העיניים בזמן שהמתרגל/ת חשים שאינם יכולים להמשיך בתרגול. ולעתים הפניית המורה לסיים כך תרגיל מכוונת למצב הנ"ל. הפעולה הזו מובנת לא פעם כמנוחה אך בעצם היא מייצרת בגוף המשכיות עצמית של התרגיל בין אם באופן דומה לתרגיל שהתקיים מתוך רצון ובין אם באופן אחר.











Yom-Tov, S, Golani, I. Oscillators in human body and circular muscle gymnastics. Med. Hyp. 1993 ;118-22

תנועה באמצעות שיטת פאולה

ההכוונה הראשונית שמקבלים תלמידים בשיטת פאולה לכיווצים ולעזיבה או לכיווצים והרפיות של השרירים הטבעתיים, הצורך להתרכז בתרגול והנעת הספינקטרים, העובדה שמדובר בשרירים שאנו ממעטים להפעיל שלא לצורך תפקודי מייצרים לא פעם דימוי מוטעה שמקשה לחשוב על שיטת פאולה כסוג של תנועה. אנשים רבים בין אם כאלו שחוו טיפול בטכניקות אחרות או מי שגופו נוטה לתגובות נוספות במהלך הביצוע של התרגילים הראשונים שהוצעו, מכירים את החוויה שבה תנועה קטנה מובילה לתנועה גדולה. בנוסף לכך הצטרפויות שמתעוררות בגוף באופן ספונטני בעקבות תרגילים מסוימים מזמנות תנועה בלתי מתוכננת. זו נובעת לעתים מהמצבים שבהם מתבקש המתרגל לשים ידיים על העיניים לאחר תרגיל מסוים, לעתים כתנועה בו זמנית שבה הגוף מצטרף בצורות שונות באזור גופני שונה מזה שבו התחיל התרגול או מתוך הצורך שהמתרגל חש לעזור בתנועות השלד לתנועות השרירים הטבעתיים. המאמר יתאר את סוגי התנועה המתאפשרים דרך תרגילי שיטת פאולה ויציע לקורא להתנסות בהם.
יש כמה דרכים לעודד את התלמיד להתנסות בחשיבה על פאולה כתנועה, לדוגמה: בפעילות עם נשים שחוו החלשות של רצפת האגן נעשית בשיעור הראשון השוואה בין שלוש צורות של הנחת הרגליים (רגליים ישרות, ברכיים עומדות ומופנות לתקרה או ברכיים מוחזקות אל הבטן בעזרת הידיים). זאת כדי להגיע לזיהוי התנוחה הנוחה והקלה ביותר להרגיש את הספינקטר הקדמי (מושג המגדיר את פתח הנרתיק ופתח השופכה גם יחד,)ולכווצו בנוחות ושלא מתוך מאמץ. כיווצים קלים של הספינקטר הקדמי גורמים להיצמדות והתרחקות לסרוגין של הגב התחתון אל המזרון, מגמישים ומאריכים את השקע בגב התחתון, דבר הנחוץ לנשים רבות. טיפול בהבדלים בין שני צדי הגב ע"י הפעלתם כרוטציה בין שני צדי הגוף דרוש במיוחד כתהליך ריפוי לסובלים מסקוליוזיס או מכאב שמקורו בבלט דיסק, פריצת דיסק או הבדלים באורך בין שני צדי הגב על רקע בעיות שלד שונות. וככל שנמשך פרק הזמן שבו אדם מתמיד בתרגיל כלשהוא נוספות בגופו תגובות, חלקן כיווציות וחלקן הנראות כהימתחות והארכה של השלד וכולן שלא מתוך תכנון או שליטה. במובן זה החשיבה על תנועה באמצעות שיטת פאולה פרושה לאפשר לגוף לפעול ללא התערבות בתגובותיו וללא תכנון להוציא את אלמנט ההתמדה בתרגיל המונוטוני שבו בחר/ה המתנסה.
המעוניינים להבין עניין זה ברמה המעשית מוזמנים לנסות מקצת מתרגילי השיטה, התרגילים הבאים מעודדים גם רוטציה בין צדי הגוף וגם צורות הפעלה שרובנו אינם רגילים לה:
• כיווץ עיניים צד צד, כך שכשעין אחת מתכווצת האחרת נפתחת ולסרוגין העיניים מתחלפות בתפקידים. אנשים רבים מתקשים בתרגיל בתחילה אך הולכים ועולים ביכולתם לעשותו ככל שהם מוצאיםדרכים עקיפות לעזור לעצמם, לדוגמה דחיפת העין המתכווצת בעזרת צידי הפה כלפי העפעף התחתון לסרוגין מלמדת את האפשרות להתחיל את התנועה ממקום אחר מהרגיל,
• כיווץ מחולק של הספינקטר הקדמי לשני צדדים מתאפשר ביתר קלות לאחר שלומדים שליטה מסוימת בכיווץ לסרוגין של העיניים. התרגיל מאפשר לכווץ את הספינקטר הקדמי כאילו גם לו יש שני צדדים, בין אם בעזרת חשיבה אודותיו כמו לגבי העיניים או בעזרת מניפולציות אחרות. אם הכיווץ המחולק של הספינקטר נעשה מתוך המשיכה הדמיונית של העיניים כאילו חוט דמיוני בין העין לספינקטר מושך אליו באותו הצד את כיווץ הספינקטר מתעוררת לעתים תנועה מצד לצד כדי לעזור לאגן לבצע את הקישור בקלות. כיווץ מחולק של הספינקטר הקדמי לשני צדדים יכול להעשות גם מתוך תנועה לסרוגין של כפות הרגליים, ע"י הרמת העקב ולחיצת הבהונות אל הרצפה בכל רגל בנפרד יכולה הירך להידחף כלפי האגן כך שכיווץ הספינקטר הקדמי בצדה של הרגל המתרוממת יהיה חזק יותר מכיווץ כלשהו שיתרחש בצד האחר. כמו כן ניתן לעזור לתרגיל זה בתנועות מכוונות של כל האגן פעם כלפי צד אחד ופעם כלפי האחר.
• אגרוף לסרוגין של כפות הידיים מכוון להרחקת האצבעות ביד שאינה מתאגרפת כמו לאגרוף. האצבעות נפשקות במתיחה חזקה ככל שאפשר והגב נצמד אל הרצפה בצדה של יד זו. תרגיל זה יכול גם לעזור למתקשים בכיווץ "צד צד" של העיניים, אם מניחים את הידיים לצדי הראש ומכווצים את העין בצדה של היד המתאגרפת תוך הטיה קלה של הראש.
• הצמדה והרחקה לסרוגין של אצבעות הידיים, תרגיל זה מתאים יותר להתחיל בשכיבה על הגב ברגליים ישרות, הצמדת האצבעות אלו לאלו בכל יד בנפרד מעודדת תגובה בספינקטר הקדמי ובגב התחתון אם היא נעשית כאשר כף היד מופנית אל הרצפה. הרחקת האצבעות תעשה במצב מנוגד כלומר כשגב היד מופנה אל הרצפה. התרגיל מזמן היצמדות של הגב העליון במצב האחרון אך חשובה תשומת הלב לשינוי מיקומם הזרועות שכן לעתים הפתיחה מעודדת הצמדות והארכה של הגב רק בגובה מסוים שבו מונחות הזרועות על גבי הרצפה.

תרגילים להארכת השקעים: רובנו מודעים לכאבי גב או אי נוחות הקשורה ב"קיצורים" של השקעים, מקצת מהתופעות הנ"ל קשורות בהרגלים כמו מתיחת הצואר לפנים בזמן נהיגה או ישיבה מול מחשב ואחרות בחוסר תשומת לב או במבנה מולד. תרגילים המזמנים הארכה של העורף הם:
• החזקת עיפרון בין השפה העליונה של הפה לבין האף, תרגיל שלאחר התנסות בו ניתן להניח לעיפרון ולעשותו כך שהשפה התחתונה תומכת בעליונה.
• העברת המבט מצד לצד ללא הנעה של הצואר או העורף לצדדים אלא רק מלמעלה למטה.
• הנעת העיניים בשלוש מאות ושישים מעלות תוך מתן האפשרות לראש כולו לנוע בעקבותיהן.

אלו הן כמובן רק דוגמאות לטעימה, מאמרים נוספים על שיטת פאולה באתר זה מרחיבים עניין גם במובן התאורטי וגם דרך תרגילים אחרים.

חיזוק שרירי רצפת האגן

נשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן, בעקבות לידות, תופעות גיל המעבר והמבנה האנטומי של גוף האישה. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן. הסמפטומים הם רבים ושונים: דליפת שתן במאמץ, תכיפות במתן שתן וקושי להתאפק. קשיים במתן שתן או כאבי גב תחתון הקשורים בצניחה של הרחם, השלפוחית או החלחולת ובהפרעה לחיי המין. לעתים אין האישה מרגישה בבעיה ורק בדיקה גניקולוגית מגלה זאת, יש נשים הסובלות ממספר בעיות גם יחד או שלא מקשרות בין ההפרעה לרקע שלה ולכן מתקשות לאתר את העזרה המתאימה.
הרקע הפיסיולוגי להחלשות שרירי רצפת האגן אינו רק לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו. לחץ על שרירי רצפת האגן המחליש בהדרגה את תפקודם נובע לעתים מחולשה תפקודית של אברים ומערכות אחרות. לדוגמה במצבי תפקוד לקוי של מערכת העיכול מופעל כוח על רצפת האגן והנרתיק באופן כמעט יום יומי. נשים שנוטות לקשיי נשימה שונים מפעילות לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן ולכן הן מרגישות את ביטויי החולשה של רצפת האגן בצחוק או שיעול. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות רצפת האגן ומתפתחת עם השנים בגלל הרגלי עמידה או עבודה לקויים. רוב הנשים אינן מטפלות בבעיה בשל בושה וממשיכות לחיות עמה עד להחמרתה. קיימות דרכי טיפול פשוטות ולא פולשניות להתמודדות עם הבעיה, אלא שהן דורשות מודעות של האישה לקיום הבעיה, חשיפתה לפני הרופא ופנייה לטיפול. שיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה כוללת שינויים גם בתפקוד המערכות הפנימיות כמו מערכת העיכול, הנשימה או צורת ההחזקה של הגב והארכת השקעים.
הטיפול בבעיות רצפת האגן אינו חביב על נשים רבות, מחקרים מדווחים על משך זמן ממוצע של 42 חודשים בין הופעת ההפרעות לפנייה לאבחון וטיפול אצל אורוגניקולוג. (זאת על פי מחקר שעשה ד"ר קריסי וצוטט במאמרו של איתי גל בynet )
החידוש שמכניסה שיטת פאולה בבואה לשקם את רצפת האגן או לטפל בה כחיזוק כללי, כהכנה ללידה ועוד הוא בתפיסה ההוליסטית של הגוף. כלומר חיזוק רצפת האגן ישולב בתרגילים לחיזוק הגב, להארכת ולהגמשת הפרקים. יכלול את שינוי צורת הנשימה כדי למנוע לחץ תוך בטני וישנה את החשיבה על דרכי כיווץ והרפיה. הבנת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים ומיקום הכתפיים ובין אלו למיקומו של האגן, או הבנת הקשר בין היציבה, השליטה בסוגרים, תנועת כפות הרגליים ועוד. כל אלו נותנים לאישה הכרות חדשה עם גופה גם במהלך השיקום של רצפת האגן וגם כקורס למניעה וחיזוק. חלק חשוב בחיזוק רצפת האגן מוקדש ללימוד ההפרדה בין הסוגרים. זאת משום שההפרדה מסייעת בשינוי הזוית של החזקת האגן.
שיטת פאולה מטפלת במכלול התפקודי של רצפת האגן על פני רצף שנע מחולשה וחוסר שליטה ועד לכיווץ יתר. כלומר החזרת האזור לכיווץ המיטבי לאישה יכול לכלול גם חיזוק ושיקום רצפת האגן אם חלה החלשות. טיפול במצבים בצד האחר של הרצף כוללים טיפול בכיווץ יתר ובכאבים הקשורים בכך, כמו קשיי תפקוד מיני, שיבושים במיקום האגן ובהשפעתו על תפקוד הגב. וכאבים לא מוסברים.
שני מחקרים כמותיים שהשוו בין יעילות שיטת פאולה לטיפול בדליפת שתן ליעילות הטיפול הפזיוטרפיסטי על בסיס תרגילי קגל נעשו בחסות ביה"ח הדסה .
מאמר זה מתייחס למחקר המקדים שבעקבותיו נעשה מחקר מקיף יותר שסוכם כעבודת דוקטורט.
הצעות לתרגול:
• • ש ארוך הוא שם שנתנה פאולה גרבורג עצמה לתרגיל, ההוראה החשובה ביותר היא לכווץ את הסוגרים הקדמיים בזמן נשיפת האויר והשמעת הצליל ש. (מי שמתקשה בהפרדה בין הסוגרים יכולה לכווץ את כולם), כאשר יש קושי לתאם בין משך הזמן שאישה יכולה לכווץ את הספינקטר הקדמי ומשך הזמן הדרוש להוצאת האויר מומלץ לא להתאמץ כדי להמשיך את הכיווץ אלא להרפות מעט ולחזקו שוב. התרגיל מלמד את המתרגלות להעזר בכיווץ הסוגרים במהלך הנשיפה ומקדם את ההרגל הבריא לשאוף בזמן כיווץ הספינקטר האחורי ולנשוף בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי.
• כיווצים קלים של העיניים הנעשים כשהעפעפיים עצומים מעודדים לעתים תגובות ספונטניות של הסוגר הקדמי ולכן נחשבים חלק מתהליך החיזוק של רצפת האגן. במצבים שנשים חשות בתהליך כיווצי העיניים את שני הספינקטרים הקדמי והאחורי אפשר "למנוע" את התערבות האחורי ע"י הצמדת האגודל בכל אחת מהידיים אל האצבע תוך לחץ קל, או לשלב הצמדה זו עם הצמדת בהונות הרגליים בכל רגל בנפרד אלו לאלו, תוך כדי הרמת העקבים באופן המזכיר עמידה על קצות האצבעות, (ראה הדגמה של לחיצת האצבעות בתמונה בעמוד הבא.)
• כיווץ הסוגרים הקדמיים ודחיפת כפות הידיים כלפי הרצפה.
• כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת קיר עם כפות הרגליים כאשר הרגלים מונחות בזוית של תשעים מעלות בין הקיר לישבן.
• הצמדת אגודל לאצבע ולחיצתן זו לזו בזמן כיווץ הסוגרים הקדמיים בכל יד בנפרד ובשתי הידיים באותו הזמן עוזרת להעלאת היכולת לחוש את המקום, לכווצו באופן קל ולהפרידו מהאחורי. התמונה הבאה מציגה את אחת מהדרכים להצמדת האצבעות, יש נשים המעדיפות להצמיד את האגודל אל האצבע והאמה גם יחד, כך שקשה להמליץ רק על דרך אחת לעניין.

הריון אקטיבי באמצעות שיטת פאולה

הריון אקטיבי באמצעות שיטת פאולה-פעילות גופנית תומכת הריון*
סמדר נבו

שיטת פאולה ,או בשמה האחר התעמלות השרירים הטבעתיים (עפעפיים , עיניים, שפתיים ועוד ), מבוססת על קשרי גומלין הקיימים בין השרירים הטבעתיים בגופנו ומעוררת את יכולת הריפוי העצמי הגלומה בכל אחד מאיתנו. באמצעות תרגילי השיטה ניתן להכין ללידה, לחזק את רצפת שרירי האגן, לטפל בכאבי גב ופרקים, בהפרעות במערכת העיכול והשתן (בריחת שתן ) ובצניחה של איברים פנימיים. השיטה יעילה גם בשיקום לאחר לידה.
חיזוק שרירי רצפת האגן כהכנה להריון ובמהלכו נחוצים לרוב הנשים. תרגול של השרירים הטבעתיים ברצפת האגן יגמיש וישחרר את יכולת ההפעלה של האזור החשוב ביותר להריון וללידה ויעלה את רמת הרגישות והשליטה בו. מקצת מיכולות השליטה של נשים ברצפת האגן נחלשות עקב ההריון וקשה להביאם לידי תפקוד נכון. תירגול בשיטת פאולה יסייע להפעלתם של שרירי רצפת האגן על ידי העזרות בשרירים טבעתיים באזורים נוספים בגוף כמו שרירי הפנים או הידיים. התרגול יעלה את איכות הכיווץ והשליטה באזור רצפת האגן על תפקודיו השונים. באופן דומה ניתן גם להקל על הלידה. השינויים העוברים על רצפת האגן: החלשות, התרופפות, התרחבות וצניחות מביאים לעתים לנזקים בלתי הפיכים, אלו יכולים להימנע על ידי תרגול בשיטת פאולה.
דוגמאות לתרגילים: כיווץ ושחרור של העפעפיים, הרמת גבות תוך שילוב הרחבת נחיריים ועזיבתם, הנחת ידיים על העיניים ללא לחץ כשכף היד שקערורית. הגיית ששש ממושכת תוך כדי כיווץ הספינקטר הקדמי בזמן נשיפת האויר, ללא הכוונה של צורת השאיפה. תרגילים שונים בשיטת פאולה אינם מומלצים בזמן הריון ועל כן מוטב שלא לנסות ללמוד מהספרים על השיטה בזמן הריון.
תרגול שיטת פאולה בזמן הריון יכול למנוע את נפילת האגן והבטן קדימה, להקל בכאבי גב הרווחים מאוד בהריון ולעזור בבעיות עיכול. ניתן לקרוא יותר על השיטה באתר:
http://qtsaver.blogspot.com/2005/12/paula-method.html

*תרגול בשיטת פאולה בזמן הריון מומלץ רק אחרי שבוע עשרים

מצבימוגבלות פיסית ויעילותה של שיטת פאולה לגביהם

מצבי מוגבלות פיסית ידועים כמשפיעים לרעה על מצבה של הנפש, האפשרות שלא להיכנס למעגל סגור שבו פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו תלויה בעיקר במודעות האדם ובאישיותו, העדר מודעות לחשיבות החוזק הנפשי מקשה על התמודדות גופנית אפילו בתוך המגבלות המוכרות. יחד עם זאת התמדה בפעילות גופנית גם במצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות. הדבר נשמע על פניו כעצה שקל לתת וקשה ליישם אך היכולת לפעילות גופנית תלויה גם בסוג הפעילות, בהתאמתה לאדם וביכולתו להפיק ממנה כוחות והנאה.
שיטת פאולה מתאימה למצב זה משום שתרגילים רבים מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ. כמו כן השיטה מבוססת על ההנחה שהפעלת שרירים חזקים שלא נפגעו יכולה להשפיע ולהניע שרירים חלשים או פגועים. אם לא המקום הפגוע הוא שצריך לפעול התרגול בכל מקום אחר מעלה את מצב האנרגיה הכללי של הגוף, מונע ניוון של האיברים הפגועים משום שפעולתם העקיפה מקבלת יותר זרימת דם מאשר במצב נטול תנועה כלל, וכמובן מגלה אזורי קיום בלתי מוכרים לגוף.
מצבי מוגבלות פיסית הם הגדרה כוללנית מדי להצעות יישומיות שאליהן מכוון מאמר זה, ניתן לחלק את ההגדרה לכמה קבוצות: מוגבלויות זמניות, מוגבלויות ארוכות טווח או נכויות. מחלות ניווניות או כרוניות.
בקבוצת המוגבלויות הזמניות נמצאים אנשים שתאונה או פגיעה אחרת גרמו לנטרול השימוש בגפיים, בין אם באחת מהן או יותר. וכן למגבלת תנועה בשלד. בקבוצת המוגבלויות ארוכות הטווח מדובר על שיקום מניתוחים קשים או במצבים שהעדר גפה או שיתוק מחייבים הקפדה על סוגים שונים של תנועה. בקבוצת המחלות הניווניות כלולים אנשים שייצוב מצבם ומניעת הידרדרות היא מטרה כשלעצמה וכן שחרור מספזם ולימוד הרפיה עצמית במצבי כאב ומתח גופני קבוע.
ההימצאות במינימום תנועה כפי שבדרך כלל מומלץ לקבוצה שהוגדרה כאן למעלה במושג-"קבוצת המוגבלויות הזמניות" שרובה סובלת מנטרול מכוון של השימוש בגפיים לצורך ריפוי ניתנת לטיפול דרך שיטת פאולה בסוגים שונים של תנועות קטנות. רצוי לחלק את התרגילים המתאימים לאנשים אלו לשלוש קבוצות: תרגילי הרפיה כלליים המייצרים תנועה קלה, תרגילים המכוונים לתנועת גפיים חלקית במסגרת המותר ותרגילים המעודדים זרימת דם, ניתנים לתרגול בישיבה ומעוררים את האדם במובן האנרגטי. תרגילי הרפיה כלליים מבוססים על מגע מכוון בשקעי כפות הידיים במקרה שהרגליים הם הגפיים המוגבלים, המגע בשקעים מייצר קשר עם מקום שרוב האנשים אינם נוטים בדר"כ להיות בקשר איתו, מטרת התרגיל היא לייצר בעזרת מגע חוזר כשאובדת התחושה במקום תנועה בלתי מתוכננת שיכולה להתבטא בכפות הידיים בלבד או בתנועה של היד כולה מתוך השקע. בשונה מתרגילי ידיים
שבדר"כ מפעילים כוח במפרקים ואינם מתאימים לכל ה

קשיים בתפקוד גופני של ילדים ויכולתה של שיטת פאולה לטפל בהם

שיטת פאולה או בשמה האחר התעמלות השרירים הטבעתיים יכולה לפתור קשיי תפקוד שונים הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים. השיטה מטפלת בכאבי גב ושלד, בחוסר יציבות של שלפוחית השתן (בריחות, פעילות יתר ודלקות חוזרות בשלפוחית) ובקשיי תפקוד של מערכת העיכול והנשימה. התרגול של השיטה ע"י מבוגרים נעשה בעזרת תרגילים מובנים ומוגדרים המיועדים לעבודה עצמית והמשכית ולתחזוקה. הטיפול בילדים באמצעות שיטת פאולה מיועד לגילאי שלוש עד עשר ובו משולבים משחקים, תרגילים מודעים ומגע "מרחוק" כמו כפות רגליים ומצח. בדר"כ ההורה מעורב בטיפול כדי שיוכל לתמוך בהמשכיות התרגול או המשחק ולהמשיך את עבודת הילד בין המפגשים.
גילוי עצמת הגוף באמצעות שיטת פאולה מאפשר שינויים גופניים שחלקם מתרחש דרך מודעות וחלקם דרך שינוי במידת הרגישות והקשב לגוף וליכולת לשלוט בו. התרגול מיועד לפיתוח השליטה הגופנית וליצירת הרגשת "מרכז" החשובה כל כך לגדילה והתפתחות בכלל.

דגמי העבודה והצעות ליישום:
• פעילות המשלבת משחק: משחקים מתוכננים הגורמים להפעלה עקיפה של מערכת הנשימה בשילוב עם הסוגרים כמו ניפוח בלונים והפרחת בועות סבון כאשר המבוגר במגעו בירכיים או בכפות הרגליים יכול להשפיע על כיווץ הסוגרים בזמן הנשיפה ועקב כך על צורת הנשימה. השילוב בין כיווץ הסוגרים לנשימה משנה את הלחץ התוך בטני הגורם לבעיות השליטה וממקד את תחושות הילד באזורים הרגישים. חלק מהמשחקים מוזמן הילד לפתח יחד עם המטפל תוך כדי מפגש שכן החיבור בין הנשימה לכיווץ הסוגרים הוא המטרה ולא ההקפדה על תרגילים מסוימים.
• תרגול מונוטוני הנעשה תוך הקשבה לסיפור תרגילים מובנים המשלבים את שרירי הפנים ורצפת האגן ללא מגע מוטב שייעשו כאשר הילד מקשיב לסיפור ומצרף את התרגיל כשמילה קבועה חוזרת בסיפור או באופן אחר שהוא בוחר בו במהלך ההקשבה. מוטב לבחור תרגילים פשוטים כמו כיווץ חוזר של העיניים, כיווצי פה בתנועה המזכירה נשיקה, החזקת עפרון בין השפה העליונה של הפה לבין האף מדגימה כיצד ניתן להרים ולעזוב את השפה העליונה בתנועה דמויית גלגול השפה. לחיצות עדינות של האגודל אל האצבע ועזיבתן או לסרוגין לחיצות האגודל אל האצבע ואל הזרת. אגרוף ומתיחה של כפות הידיים, בכל אלו כאשר ההורה מתרגל בעצמו פעם אחת הוא יכול להיות המדריך של ילדו. פיתוח היכולות האישיות של ההורה לתרגל בעצמו מסייעות לתרגול של ילדו בין אם הילד/ה הם משתתפים פעילים בטיפול או רק לומדים את התרגולים מההורה.
• מניפולציות במגע-עיסוי המכוון להפעיל בעקיפין את הסוגרים ללא מגע בסוגרים: עיסוי העקבים ושפשוף הצדדים החיצוניים של כפות הרגליים יכול לשחרר עצירויות כרוניות. הצמדה והרחקה של בהונות הרגליים בשכיבה מעודד את התחושה הכללית של מיקום הסוגרים ואת מידת התכווצותם והרפייתם.
• תנועה חופשית שמזמנת שחרור כללי והפעלה ספונטנית של השרירים הטבעתיים. בדגם זה בדר"כ יכול רק המטפל להשתמש, חשיבותו ביצירת הקשר בין התנועה הכללית בגוף לבין קידום המודעות להרגשת הסוגרים כחלק מכלל התחושות בגוף. לרוב ניתן לעבוד בדגם זה רק אחרי שנוצר קשר נוח בין המטפל לילד.
ניתן לשלב בין הדגמים על פי שלבי המפגש ובהתאמה להתפתחות הקשר בין הילד ההורה והמטפל