ארגון הגוף לשינוי בתנועה באמצעות הלשון ותרגילי שיטת פאולה

יכולתה של הלשון להשפיע על תנועתם של אברים אחרים כגון: מערכת הנשימה, מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים ניכרת למתנסים בתרגול שיטת פאולה. הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון צדי הגוף.ההגדרה המופיעה באינציקלופדיה ויקיפדיה למושג לשון כאיבר בגוף האדם מתארת את הלשון כאיבר שרירי, היחיד בגוף האדם שמחובר רק בקצה אחד, כמו כן מוזכרים תפקידיה כאיבר טעם כלומר כאיבר המעביר למוח את המידע על טעם המזון, כאיבר המשתתף ביחסי מין, וכגורם המפיק את צלילי הדיבור. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים המתחילים בהפעלת הלשון, רובם מכוונים לאפשר לאדם המתרגל להעזר בלשון במצבי כאב, קושי בתנועה וקשיי תרגול. לדוגמה: התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", תרגיל מיועד לגרום להפלת הלשון כלפי שורש הלשון ולהרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו מעוררים בגוף נוכחות המורגשת במעברים בין הספינקטרים. תרגיל אחר מציע למקם את הלשון בין השפתיים לשיניים ולהניע אותה במעגלים רצופים תוך הפעלת לחץ קל ושינוי כיוון התנועה כשיש צורך בכך. במסגרת קבוצת תרגילים המחלקת את הגוף לשני צדדים מוצע להניע את הלשון מצד לצד לסירוגין וללחוץ אותה בכל צד אל השן האחרונה של החיך העליון או מאחוריה. ניתן גם לנסות תנועה ללא לחץ והשתהות בין צדי הפה. תרגילים אלו משפיעים על העברת משקל הגוף מצד לצד במצבי עמידה, מסייעים לכיווצים לסירוגין של שרירים טבעתיים אחרים ומעלים את המודעות לאבר שלרוב משמש רק לצרכים תפקודיים כאבר המשפיע על תנועה. הלשון מעורת בגוף קשרים עם שרירים טבעתיים אחרים ומפעילה את הגוף בעקיפין.

הפעלת הסוגרים מרחוק באמצעות שיטת פאולה

על פי תיאורית השיטה, שימוש בשרירים טבעתיים (מסביב לפה, לעיניים, לשופכה) באזור מסוים, גורם לחיזוק שרירים טבעתיים גם באזורים אחרים. העקרון העומד בבסיס שיטת פאולה, שכל הסוגרים בגוף עובדים בו זמנית, ומשפיעים זה על זה יכול לסייע לנשים שאינן מסוגלות להפעיל את הסוגרים באזור האגן, אך מסוגלות להפעיל שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו בעיניים ובפה אשר קל יותר להפעילם. שרירים אלה מגרים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד

תרגילים להגמשת הגב ולהפגת כאבים המתאימים לכל אדם ולנשים בהריון

• הצמדת בהונות ועקבים לסרוגין, בשכיבה על הגב לקפל את הברכיים או לתת לברכיים להיות מונחות על גבי כריות כדי שלא יהיה מאמץ בירכיים. חשוב שכפות הרגליים תוכלנה לנוע בחופשיות על גבי הרצפה. התנועה המרכזית היא מעבר בין שני מצבים במצב אחד העקבים דוחפים זה את זה ובמצב אחר בהונות הרגליים או הבוהן הגדולה דוחפת את הבוהן ברגל האחרת. ניתן להניח את כל כף הרגל על הרצפה ולדחוף רק את צדיה הפנימיים או להשעין את כפות הרגליים על הצדדים החיצוניים ולדחוף עם כמה אצבעות וחלק ניכר מהעקבים.
• עיניים מסתכלות בתנועה סיבובית מלאה סביב עצמן והצואר מצטרף

• שפה אל האף-להחזיק עיפרון בין השפה העליונה של הפה לבין האף, אחר כך לנסות את התנועה ללא עיפרון
• לאגרף ולפשק לסרוגין את כפות הידיים, ניתן להוסיף גם את כפות הרגליים
• הרחקת אצבעות והצמדתן- ההרחקה מתבצעת כשגב היד פונה לרצפה וההצמדה כשכף היד פונה לרצפה. בזמן ההרחקה של האצבעות מומלץ להניע את היד כולה לזוית רחוקה מהגוף. בזמן ההצמדה הידיים יכולות להישאר קרובות לגוף.
• לסירוגין גבות מתרוממות ויורדות תוך ניסיון לקרב אותן זו לזו. לצרף את תנועת הצואר והעורף המתבקשות כדי לסייע לתנועה נוחה של הגבות.
• לסירוגין מעברים בין לחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הפנימיים.

• דחיפת הרגליים אל הקיר בזוית של תשעים מעלות תוך כדי כיווץ הסוגרים.
• הצמדת דפנות הטבור בעזרת שתי אצבעות ומשיכת הספינקטר הקדמי אליו בעזרת הדמיון.
• נשיפת האויר תוך כדי השמעת ש ממושכת וכיווץ הסוגרים. שאיפת אויר בדרך הרגילה.
• עיניים מסתכלות מלמעלה למטה תוך צרוף התנועה של הצואר בעקבות המבט

תנועה חופשית של רצפת האגן לחיזוק והגמשה

העקרון העומד בבסיס שיטת פאולה לפיו כל השרירים הטבעתיים בגוף פועלים בו זמנית ומשפיעים זה על זה יכול לסייע לנשים שמתקשות להפעיל את הסוגרים באזור האגן. הפעלת שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה דרושה לנשים בריאות וצעירות כאמצעי לחיזוק הנשיות ולנשים בוגרות יותר לצורך הכנה לגיל המעבר ולטיפול בהחלשות העולה עם הגיל. מחקרים מראים כי נשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הנובעות מהחלשות שרירי רצפת האגן. המספרים נעים בין כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים ועד כמחצית מכלל הנשים מעל גיל חמישים. יעילות שיטת פאולה הוכחה כגבוהה בטיפול בתופעות אלו (במחקרים ובניסיון מצטבר של קבוצות עמיתות.) הייחודי לשיטה במצבי חולשה הוא ההתייחסות לתופעות כגון כאבי גב, בעיות עיכול. נשימה ועוד כחלק בלתי נפרד מתנועת רצפת האגן

תנועה בלתי מתוכננת באמצעות תרגילים סטטיים בשיטת פאולה

שיטת פאולה כוללת קבוצה של תרגילים המכונה בין יודעי השיטה "תרגילים סטטיים" הכוונה לתרגילים שעיקר השפעתם על הגוף במניפולציה החדשה שהגוף נחשף אליה או בעצם הימצאותו של הגוף במצב מסוים להבדיל מתנועה מסוימת. דוגמאות לתרגילים כאלו הן: הנחת כפות הידיים על העיניים, מבט של שתי העיניים לצד שמאל, שכיבה על הצד הדומיננטי והחזקת הקרסול הלא דומיננטי בעזרת היד הלא דומיננטית, פתיחה של הפה, ועוד. כל אחד מהתרגילים המוזכרים כאן יכול להעשות באופן שהמתרגל מוסיף לו תנועה אחרת, משחרר את המנח הסטטי וחוזר לארגנו מחדש או באופן שממעיט בתנועה ובכל מקרה אין כוונת ההגדרה "תרגיל סטטי" לעצור תנועה. הכוונה העיקרית היא לסייע למתרגל לארגן שינוי בגופו מתוך הימצאות הגוף במצב בלתי רגיל. המצבים הבלתי רגילים שהוזכרו למעלה כמו הנחת הידיים על העיניים או פתיחה של הפה נותנים מענה לצרכי תנועה הטמונים בגוף ואינם מקבלים מענה אצל אנשים רבים. לדוגמה: נשימה חלקית, הפעלה יתרה של המבט ומתח בתנועת הצואר עקב כך, מתח וקיצור בשקע הגב התחתון, המצב הבלתי רגיל מזמין תנועה (לרוב קטנה) שאינה בהכרח באזור שאליו כוון המצב הסטטי. תפקידו של המתרגל הוא להתחיל את התרגול במצב הסטטי המוצע ולהמשיך במצב או תנועה שהגוף מושך אליו כולל עזיבת התרגיל או עזיבתו וחזרה אליו. דבר שלעתים חוזר על עצמו פעמים רבות.

התאמתה ושימושיה של שיטת פאולה

. ההיצמדות המחשבתית לתרגול משחררת את המוח מפעילות מחשבתית אחרת ומניעה את הגוף באופן משתנה, נטול תכנון ולרוב במקום או בכמה מקומות שבהם דרושה התנועה במיוחד.
השיטה מיועדת לכל אדם וילד משום שהשפעתה על התפקוד הכללי של הגוף נוגע במערכות פנימיות ומתאים הן למצבי בריאות והן למצבי חולי. בהגדרה מצבי בריאות הכוונה בין השאר להכנה של הגוף לשיבושים האופייניים למצבי מעבר ומניעתם בעזרת התרגול כגון: הכנה ללידה, תרגול בזמן הריון, הכנת ילדים לגמילה או חיזוק הגוף לאחר גיל חמישים. ההגדרה מצבי חולי מכוונת לשיבושים בתפקודים הקשורים לשרירים הטבעתיים. בין אם מדובר בדלקת בעצב הפנים, פגמים בדיבור, חוסר איזון בין צדי השלד או שליטה חלקית בסוגרים. בכל השיבושים האלו וכן בתפקוד לא מלא של מערכת הנשימה ומערכת העיכול מאפשר תרגול השיטה החזרה של הגוף לאיזון. מקצת מהשינוי נעשה על ידי חיזוק השרירים שנחלשו אך פעמים רבות הרקע לשיבושים הוא איבוד התחושה המדויקת. ולכן דרושים גם הגמשה של הפתחים, לימוד הרפיה וארגון הגוף לפעילות מתואמת בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם.