שלבי החים ועזרות בשיטת פאולה למניעת בעיות הקשורות בהם

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי האף והפה, והשרירים השולטים בפתחים שבתחתית האגן. הנחת היסוד של שיטת פאולה היא שבגוף בריא כל השרירים האלו פועלים יחד או מפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. ולכן כאשר נחלש אחד השרירים הטבעתיים או השתבשה פעולתם של אברים פנימיים. יוחזרו השרירים הטבעתיים שנחלשו לפעולה תקינה באמצעות הפעלה של השרירים הטבעתיים התקינים. אלא שלא תמיד ניתן ורצוי לעבוד "מרחוק" ולא תמיד הכיווץ וההרפיה הם עיקר התהליך, לעתים צריך לאתר את הקושי בהפעלת האזור הרלוונטי וביצירת קשר עם המקום, ולהעזר בהפעלה ישירה, בשינוי צורות ההחזקה של הגוף בזמן התרגול או בכיווץ בו זמני של מקום נוסף שמאפשר ביתר קלות לחוש את המקום שבו דרושים חיזוק או הרפיה . הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ודרכי ההופעה שלהם נחשבים ל"סוד שבשיטה" או במילים אחרות לאמצעי שמזמן את יכולת הריפוי העצמית של הגוף. קשרים אלו מתבטאים כאשר בתהליכי תרגול בשריר טבעתי אחד מצטרפים גם שרירים טבעתיים אחרים, לעתים במקום שבו דרוש הטיפול יותר מכל ולעתים בכמה מקומות. "סוד" אחר הקיים בשיטה הוא הנעה מודעת וייחודית של שרירים שאנו מפעילים בדר"כ רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור וצפייה ואילו בתרגול שיטת פאולה הפעלת אותם השרירים: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לאיזון כללי כמו יציבה, הרפיה, פתרון בעיות גב או שחרור מכאב, שיפור ושכלול התפקוד של מערכות פנימיות כמו מערכות העיכול, השתן והנשימה. סוד מסוג נוסף הוא קשרי הגומלין בין השרירים הטבעתיים המחזקים את תפקודי הגוף גם לגבי מערכות פנימיות. לדוגמה: במעקב גניקולוגי ניתן לראות עלייה במיקומו של הרחם לאחר טיפול בשיטה אם קודם לכן אובחנה צניחה. איכות ההתכווצות של מערכת העיכול יכולה להשתנות אצל אנשים עם בעיות עיכול שונות. גם שינויים בבעיות נשימה או ביכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן הם חלק מקבוצת השינויים החלים במערכות פנימיות, בלתי רצוניות בעקבות תרגול השיטה בלי שיהיה ניתן להסביר זאת אך עם הוכחות ברורות. (אחת ההוכחות המעניינות נצפתה במעקב אולטרסאונד אצל אישה שתרגלה כיווצים קלים של העיניים כאשר האולטרסאונד הראה את כיווצי הרחם.)

כאשר מדובר בתרגול להפגת כאב או לבעיות גב ושלד יש צורך בשילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לצורת ההנחה , המתיחה או ההרפיה של הגוף. לדוגמה בספרה של פאולה גרבורג מייסדת השיטה מוזכרים תרגילים סטטיים כלומר תרגילים שבהם הנחת הגוף באופן שמאפשר פעילות בצד אחד בלבד של הגוף גורמת לשחרור הצד שנוטה להיות מכווץ ומאומץ באופן קבוע. במקרים שונים של כאבי שלד גב וגפיים הריכוז בתנועות קטנות ביותר של אצבעות הידיים או השקעים בכפות הידיים, הרגליים ובעמוד השדרה מאפשר רגיעה ושחרור.
רבות נכתב על דרכי הטיפול ואפשרויות השיקום שהשיטה מזמנת אך פחות על הקשר שנוצר בין גוף ונפש באמצעות התרגילים ועוד פחות על ריכוז גופני והשפעתו על רגיעה וריכוז מחשבתי. גם המונוטוניות הדרושה בתרגול וגם המגע וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה במסגרת התרגול מעוררים בגוף הרגשות לא מוכרות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את הסודות הכמוסים של גופו נפתח לפניו עולם של מגע עם עצמו שיש בו שילוב של שקט, העצמה, אינטימיות וקשב לגוף.
מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים מסוימים באופן שהאדם חשב תמיד שאינו יכול להפעילם. לדוגמה כיווץ לסרוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת, זהו תרגיל שרבים נוטים לחשוב שאינו ביכולתם אך כשהם לומדים להעזר בפה, להשתחרר מהרגלים של ניתוק הקשר בין חלקי הגוף ולצרף לכך תנועה שלמה של הראש או האגן מקבלות העיניים תפקיד חדש ואף מתפקדות אחרת. מובן שגם תהליך כזה אינו נלמד בפעם אחת אך המיומנות הנרכשת היא רק שלב ראשון בהבנת השינוי הגופני והרגשי שהשיטה מזמנת.
מדוע תרגיל כזה חשוב כשלעצמו ובמה הוא משפיע על תפקודי הגוף האחרים? התרגיל מדגים אפשרות לתנועת רוטציה המשחררת בו זמנית את שני צדי הגוף ומאזנת הבדלים בינהם כאשר לא השרירים החלשים או המקוצרים הם הפועלים אלא מקומות אחרים בגוף מייצרים את התנועה ונותנים לה קצב ואופי אחר מאשר זה שיכול לקרות בהפעלה ישירה. עצם ההיכרות עם חשיבה חדשה על הגוף כמו במקרה הנ"ל המזמן הפעלת הגוף כשני צדדים שעמוד השדרה יכול לפצלם בחשיבת האדם על חלוקת גבו או יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד שיוצר מעין "עמוד שדרה קדמי". שינוי חשיבתי כזה יכול לקדם גם איזון גופני וגם קשב חדש. גם ההעזרות בלשון לאיזון הצדדים (דבר שהורים רבים מבקשים מילדם הלומד לגזור במספריים שלא לעשות בעוד הוא משתמש "נכון" באינסטינקטים הגופניים) מספר על היכולת ללמוד כישורים לא מוכרים של הגוף באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.
אנשים הלומדים את שיטת פאולה מתפלאים לגלות שכיווץ חוזר וקל של העיניים מרגיע אותם ומשנה את קצב הנשימה. מצבי הרדמות בנהיגה המוכרים לרבים יכולים להשתנות בעזרת כיווצים קלים של הסוגר האחורי ושחרור הפה באופן מתמשך, גם משום שאלו משנים את צורת הישיבה וגם משום שבו זמנית הם מעודדים נשימה עמוקה ויציבה. מובן שעדיף קודם להכיר מקצת מהתרגילים בשיעור מונחה ע"י מורה מוסמך אך חשוב להבין ששילובם של התרגילים במצבים מגוונים יכולים הן לשפר את איכות החיים והן להביא לקשר חדש בין האדם לגופו.
ניתן להתאים את התרגול של שיטת פאולה והשימוש הקבוע בה לשלבי החיים על פי הצרכים הייחודיים של גילאים שונים, בנוסף לחלוקה של פעילות והשפעת השיטה במסגרת שלבי החיים מתתבקשת גם הפרדה בין צרכים של גברים לצרכים של נשים, השלבים שיתוארו להלן מתארים את הייחודי לשיטת פאולה ביחס לשלב וצרכיו. לדוגמה בשלב הינקות כלומר מרגע הלידה ועד שנה המגע בהשראת שיטת פאולה יכול לעודד את פעילות המעיים הרדומה בשבועות הראשונים, לסייע לפעילויות המציצה המלאות ע"י מגע המעודד כיווצים מלאים יותר של השפתיים או ליכולת האם ליצור קשר עם תינוקה ע"י מגע והפעלה.
שלב הפעוטות המקובל כנורמטיבי בין שנה וחצי לשלוש ייחודי לשיטת פאולה בגלל הצורך לעודד גמילה מחיתולים ע"י מגע מרחוק בשונה מהלמידה ההתנהגותית שמוכרת לרוב ההורים. בשלב הילדות, בין גיל שבע לעשר ההתערבות של שיטת פאולה יכולה להיות רלוונטית בהקשר של עיכוב התפתחותי או מחלות כמו אסטמה, תופעות כמו היפוטוניה או הפרעות שגרתיות בדרכי העיכול. בגיל ההתבגרות אצל בנות בכלל ורקדניות בפרט דרושה תמיכה בתהליכי צמיחה כמו איזון בין צדי הגב ושימוש נכון בשלד.
בגילאים שבין עשרים לארבעים ההפרדה בחשיבה בין גברים לנשים היא הכרחית להוציא את ההפרעות במערכת העיכול, הטיפול בכאב ובכאבי גב. שכן אצל נשים בנות עשרים עד ארבעים חלק נכבד בהגדרת הגיל וצרכיו קשור להכנת הגוף ללידות, באפשרות לקצר משכי לידה ע"י שיטת פאולה ובשיקום לאחריהן, הדבר נכון גם לגבי גיל המעבר אצל נשים. לעומת זאת הכנה לזקנה רלוונטית אצל בני שני המינים (משישים ומעלה) וגם מודלים של פעילות עם קשישים.
תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה:

רצפת האגן: חיזוק ושיקום רצפת האגן ושיבושים במערכת השתן. טיפול בכיווץ יתר ובכאבים הקשורים בכך, שינוי מיקום האגן והשפעתו על תפקוד הגב. בריחת שתן, דלקות חוזרות בשלפוחית, קושי במתן שתן,
שיבושים במערכת העיכול עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות.
בעיות וכאבים אורטופדיים כאבי צוואר, בעיות וכאבי גב שונים, כאבי ברכיים, כתפיים וזרועות.

שחרור מכאב: כאבי גב ושלד, כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול. חולי פיברומיאלגיה. שיקום מניתוחים.

חיזוק הגב והשלד לאחר גיל שישים

חיזוק הגב והשלד לאחר גיל שישים

ההתייחסות המיוחדת לפעילות לאחר גיל שישים מיועדת לאנשים המעדיפים לעבוד בישיבה או עמידה משום שאינם חשים בנוח בעבודה בשכיבה מסיבות שונות. זהו אחד מאפיוני הגיל והוא שייך בדר"כ לתגובה לתופעות אחרות שאינן בהכרח מתחום הגב. התרגול בשיטת פאולה נותן מענה לאנשים אלו כי לא פעם ההתנסות בסחרחורת, פחד מכאב או משינויים בלחץ הדם גורמת לאדם להמעיט בפעילות. מי שינסה לתרגל בישיבה ימצא שהוא מגיע לעלייה הדרגתית ביכולות התנועה שלו והחשוב יותר הוא שלעתים התנועה הקטנה היא שמביאה לתנועה גדולה ולא גודלה של התנועה הוא העיקר אלא הגילוי העצמי של האפשרות למגוון תנועתי כפי שדרוש לכל מתרגל ומתנסה.
רצוי לתרגל בישיבה במצב שיש בו הישענות אל מסעד כסא לכל אורך הגב והרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה. לעתים שימוש בהרמת רגליים על קרשי עץ, ספרים שאינם בשימוש או שרפרף נמוך מסייעת ליעילות התרגול. דוגמאות לתנועות קטנות הן: הרחקת השכמות והכתפיים ע"י הנחת הזרת מעל לקמיצה כשגב היד מופנה אל הרצפה. תרגיל זה מעודד תנועה של הגב המסייעת גם לפתיחת הכתפיים וגם להצמדות הגב העליון אל משענת הכסא. ניתן להניח לקיפול האצבעות ולחזור לעשותו במרווחים הנראים למתרגל, או לחילופין לאחוז את האצבעות זמן ממושך ולצרף פעילות קלה אחרת כמו כיווצים קלים של העיניים כך שהכיווצים יעודדו תנועה בצואר. דוגמאות לתרגול של תנועות קטנות הן: אגרוף לסירוגין של הידיים והרחקת האצבעות ביד שאינה מתאגרפת. פתיחת יד ימין (בהנחה שהיד הדומיננטית של המתרגל היא יד ימין) באופן המאפשר שחרור כתף מכווצת או כואבת. דרך תנועת האצבעות.
תרגילים נוספים המתאימים לפעילות בישיבה ויכולים להגדיל את טווחי התנועה ולמנוע קיבעון מסוגים שונים: כיווצי ספינקטר אחורי בקלות תוך מתן מקום לגב לשנות את מידת הישענותו בעקבות הכיווצים. הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שתיווצר מעין תעלה היכולה לאחוז עיפרון. ניתן לנסות לתרגל ע"י אחיזת עיפרון תחילה בין השפה לאף ומעבר למצב ללא עיפרון.
תרגילי עיניים כמו הסתכלות בעיניים פקוחות או עצומות לאחד מצדי הגוף והנעת הראש בעקבות המבט יכולים להביא לשחרור הצואר, העורף והגב. עוד תרגילים שמשחררים את הצואר בדרך דומה הם הסתכלות מלמעלה למטה והנעת העורף בעקבות המבט בקצב איטי ככל שניתן וכן תנועה מעגלית של העיניים והנעת הצואר בעקבות המבט לפי יכולת ההצטרפות של הראש למבט. התרגילים מתאימים כולם לעבודה בישיבה ומעודדים חופשיות של הצואר והעורף הנוטים להתקבע בלי שנהיה מודעים למצב הקיבעון.
תרגילים המפעילים את בהונות הרגליים משנים את מיקום הגב בישיבה ויכולים לעודד גמישות מפרקים, לדוגמה הרחקה והצמדה של בהונות הרגליים, תנועה לסרוגין ממצב שהעקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות של מצב שהבהונות נלחצות והעקבים מתרוממים. מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הפנימיים. ותנועה מתוך שקעי כפות הרגלים בין אם בעזרת גלגול כדור קטן או ע"י נגיעה בשקע וניסיון להמשיך את ההרגשה במקום.
הייחודיות של תרגילים אלו שהם מזמנים לאדם אפשרויות תנועה מתמשכות באופן עצמאי וללא תלות במקום, בזמן או בגורם מפעיל ועל כן חשוב כל כך ללמדן ביסודיות.

הגב וצרכיו מנקודת המבט של שיטת פאולה

כאבי גב הינם תופעה רחבה של תופעות פיסיולוגיות ותוצאה של שילובן עם אורח חיים מודרני. אין פתרונות פלא לכאבי גב, ברוב המקרים ארגון הגוף לתנועה באופן שונה מזה שהאדם רגיל לו ע"י למידה של אחת השיטות השייכות להגדרה "תרפיה מנואלית" מביא לשינוי לטובה במצב הגב עד לפתרון מלא של תופעות הכאב. הטיפול בשיטת פאולה נכלל בקבוצת התרפיות המנואליות כלומר התנועתיות. הוא מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף. השרירים הטבעתיים מטבעם נוטים לפעול יחד כאשר מדובר בגוף שפעילותו תקינה. תהליך השיקום כולל טכניקות ייחודיות המעודדות את החזרת הגוף לנטייה טבעית זו תוך חיזוק הקואורדינציה בין השרירים שבתחתית רצפת האגן ושרירים טבעתיים אחרים בגוף. הפעלת השרירים הטבעתיים שבגופנו כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן הם חלק מתהליך הריפוי והשינוי. השרירים הטבעתיים מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו כמו באפקט המטוטלת. תרגול מתאים של שרירים תקינים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים. ולכן התרגול בשיטת פאולה משלב בין הפעלת השרירים החלשים להפעלת החזקים. בתחום הבעיות והכאבים אורטופדיים יש לפאולה השפעה ייחודית באיזון דיספרופורציה בין צדי הגוף, בהקטנת הנזקים הנגרמים מחוסר תנועה או משימוש מוגזם באחד מצדי הגוף. נושאים אחרים שיש בהם תוצאות יפות הן פריצות דיסק, קיפוזיס, סקוליוזיס, וארגון הגוף לשימוש נכון ברצפת האגן באופן המונע נזקים בזמן הריון או שינויים גופניים שונים.
דוגמאות לתרגילים המתאימים במיוחד לנשים הסובלות מכאבי גב תחתון:
1) הרמת שפה אל האף, מומלץ לנסות תחילה את התרגיל בשכיבה ע"י ניסיון להחזיק עיפרון בין השפה העליונה של הפה והאף תוך דחיפת השפה התחתונה כלפי העליונה. לאחר שמנסים את התרגיל עם עיפרון מנסים ללא עיפרון או מול הראי. אם מבצעים את התרגיל תוך כדי נהיגה חשים שהעורף נוטה לאחור בניגוד לנוהג הרווח בזמן נהיגה לאמץ את הצואר קדימה. במקרה שרוצים לשלב את התרגיל עם טיפול בחולשת גב תחתון מומלץ לעמוד בעמידת שש כאשר הידיים מונחות פרושות על הרצפה מתחת לכתפיים. הרמת השפה אל האף תוביל את הראש ותקמר את הגב, עזיבת השפה תגרום להישמטות הגראש ולקימור הגב. ניתן לעזור לתנועת הגב ע"י כיווץ הסוגרים, כיווץ קדמי בזמן הרמת הראש ואחורי בזמן הורדתו,
2) גלגול כפות הרגליים ממרכז כלפי חוץ כלומר כאשר הגוף נשען לסירוגין פעם על הקווים החיצוניים של הכפות ופעם על הפנימיים מעודד בוזמנית שחרור של הגב ואפשרות לכיווץ לסירוגין של הספינקטר הקדמי והאחורי.
3) כיווצים קלים של הספינקטר הקדמי (הגדרה של שני הסוגרים הקדמיים) באופן המאפשר לגב מעברים בין היצמדותו למזרון להרפייתו שלא מתוך השרירים המופעלים באופן רגיל.
תרגילים המיועדים להפעלת השלד והגב

1. יד יד-אגרוף ומתיחה לסירוגין של כפות הידיים, התרגיל יכול להתבצע בתנוחות שונות כולל עמידה וישיבה, כאשר מתרגלים אותו בשכיבה כדאי לא להתמיד במיקום שנמצא לידיים בהתחלת התרגול אלא לחפש את המיקום שמסייע לגב להיצמד אל הרצפה, תשומת הלב להשפעת התרגיל על הרוטציה בין צדי הגב וההיצמדות השונה של שני צדי עמוד השדרה יכולה לעודד את המתרגל לשנות את המיקום שבו התחיל וכן לשנות את כיוון הנחת כף היד.
2. רגל רגל-בדומה לתרגיל יד יד לנסות לסירוגין להרחיק את אצבעות הרגליים זו מזו ברגל אחת בעוד הרגל האחרת נסגרת בתנועה דמוית "פוינט" בריקוד או במעין הרגשת אגרוף.
3. הצמדת בהונות הרגליים ועזיבתן-בשונה מהתרגיל הקודם תנועת האצבעות אינה צריכה לכלול כיווץ אלא רק קרוב והצמדה. התרגיל מסייע לכיווץ הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי כאשר יש צורך לפתח שליטה בספינקטר הקדמי. וכן מעודד כיווץ לסירוגין של צדי הספינקטר הקדמי.
4. הרחקת בהונות ועזיבה-פתיחה חוזרת ונשנית של האצבעות וכף הרגל בעזרת הרחקת האצבעות.
5. יד בתוך יד- בתנוחה המזכירה צדף יש להניח את אצבעות יד ימין כשהן צמודות אלו לאלו בשקע יד שמאל בעוד אצבעות יד שמאל מונחות בשקע יד ימין. לחיצה קלה ומתמשכת של שקע היד האחרת תוך החלפת היד הלוחצת מומלצת בכל מצב. מומלץ להניע את הידיים כשהן אחוזות זו בזו למקומות שונים ולחפש את המקום שדורש מתיחת יתר.
6. החזקת הברכיים אל הבטן בעזרת הידיים-תרגיל המיועד בעיקר לשחרור הגב והאגן, חשוב לאחוז את הברכיים כך שכל ברך תוחזק ע"י יד אחת ולא לשלב את האצבעות. התנועה יכולה להיות לרוחב הגוף או לאורכו לפי תגובת הגב אך עדיף שתעורר הרגשת נעימות ושחרור

שיטת פאולה ניתנת לתרגול פשוט תוך מעקב אחר הביצוע המדויק והחוזר של התרגול כמו כל תרגול תנועתי אחר, אלא שלא לכך עיקר כוונתה של השיטה. הייחודי לשיטה הוא מנגנון שהובן רק באופן חלקי ע"י חוקרים ובו הגוף ממשיך מעצמו באופן ספונטני כיווצים במקומות שונים, הדבר יכול להתבטא במהלך התרגול המודע והמכוון ע"י המחשבה במקום אחר בגוף שאליו לא כוונה כל חשיבה או ניסיון להפעלה. לעתים קורה הדבר על פי חוקיות מוכרת וקבועה ולעתים בשונה ממנה. דוגמה מעניינת היא תרגיל הנקרא "ידיים על העיניים" שבו מתבקש המתרגל לאחר שעייף מהתרגיל שבו התרכז להניח את כפות הידיים כך שהאצבעות תימצאנה בעיקר על המצח והכפות תונחנה ללא לחץ על העיניים. במצב הנ"ל ממשיך התרגיל להתקיים בגופו של המתרגל ללא כל הכוונה מחשבתית אך באופן אחר מבחינת קצב ההתכווצויות וצורתן או במקום אחר בגוף. התנועה העצמית הזו נחשבת לאחד הדברים המרכזיים גם בגלל האמונה שביכולתו של הגוף להבריא את עצמו יותר ממה שמחשבתו של האדם מסוגלת לארגן וגם משום שבדר"כ מדובר בעבודה עם מקומות המתפקדים באופן ספונטני והחזרת תפקודם למצב המקורי עדיף שתתרחש דרך הספונטניות.
למרות שהתנועה הספונטנית היא המפתח לשינוי בתחומים רבים ששיטת פאולה מטפלת בהם בתחומי הגב והשלד יש לה חשיבות משנית בהשוואה לחשיבותה בתחומי המערכות הפנימיות. התגובות הספונטניות יכולות להתבטא בצורות רבות ושונות ועל כן עדיף להזכיר רק את הפשוטות שבהן כמו שינוי בכיוון ההחזקה של כפות הרגליים שלא מתוך אי נוחות אלא בהתאמה לתנועת הספינקטרים, עזרה שתנועת הגב או האגן נותנת בתנועותיה לתרגיל המודע שעניינו כיווצי ספינקטר קדמי או אחורי, הצטרפות כיווץ או אגרוף או תנועה באחת הגפיים כאשר הגוף מכוון לתרגילי רוטציה בין שני צדי הגב. תנועה בו זמנית של ספינקטרים אחרים כאשר התרגיל המקורי כיוון להפעלת ספינקטר אחד בלבד. ועוד.

שימוש במניפולציות פיסיולוגיות בשיטת פאולה

שיטת פאולה מבוססת ברובה על עבודה מרחוק, כלומר הפעלה של הגוף דרך שרירים טבעתיים חזקים כדי לעורר פעולה ספונטנית או יכולת הפעלה ישירה של שרירים טבעתיים חלשים. מקצת מההפעלה מרחוק קשורה במגע בהשראת שיטת פאולה, זה לעולם לא יתרחש במקום הפגוע ובודאי שלא בסוגרים עצמם אלא בסביבתם או בשרירים הקשורים אליהם.
המושג "מניפולציות" במאמר זה מכוון לכמה סוגים שונים של הנחת ותנועת הגוף: המניפולציה הפיסיולוגית הבסיסית היא לעולם נקודת המוצא כלומר אופן החזקת הגוף שבו מומלץ להתחיל תנועה או תרגיל מתוך הנחה ששינויים הן בהחזקת הגוף והן בדרך ביצוע התרגיל יחולו בהמשך בצורות שונות הדרושות לפרט. הכוונת התלמיד לתנוחה שתקל על ביצוע עבודה מרחוק במסגרת תרגיל מסוים. הנחת הידיים על העיניים לפני תחילת התרגול, בין תרגיל לתרגיל ובסיום פרק הזמן הכללי של התרגול.

אחד התחומים המרכזיים בהבנת השיטה (הקשור גם להנאה ולעניין גופני) הוא התגובות הנלוות, כלומר גילוי עצמי של הקשרים בין שרירים טבעתיים שהופעלו מתוך כוונה ומחשבה לבין תגובות נלוות של שרירים אחרים או שינויים במצב התנוחה הכללי של הגוף שנובעים מתגובות ספונטניות של הגוף. עצם הפעולה של קשרים אלו במהלך התרגול מסב הנאה גם למתחילים וגם למנוסים בשיטה. עניין זה גם תואר בהרחבה באופן סיסטמתי במאמר המסביר את העיקרון הריפויי והמכני של השיטה, לטענתם של שלומית יום טוב (מורה לשיטת פאולה) וגולני, התרגול המונוטוני מעביר דרך עמוד השדרה תנודות שמופיעות במקום אחר בגוף בקשר הדומה לתנועת מטוטלת . מאחר שאחד העיקרים בשיטת פאולה הוא להביא להפעלה עקיפה של האיבר החלש או הפגוע תכוון המניפולציה לחיפוש הדרך הקלה ביותר למטופל להגיע לתגובות נלוות כפי שמתואר כאן. למרות שלפי עיקרי השיטה המניפולציה הראשונה בחשיבותה היא התמדה בתרגיל על פני משך זמן התפתחו עם הזמן מניפולציות הקשורות בצורות שונות של החזקת השלד.
אחת הדוגמאות לכך שאופן החזקת הגוף לצורך ארגון תנועה או תרגיל הם מניפולציה פיסיולוגית קשור בשינוי היכול לחול בגב ובכתפיים באמצעות צורת ההנחה של אצבעות הידיים. מיקום הכתפיים וצורת החזקתן משפיע רבות על מידת המתח של הכתפיים ועל היחסים בינן לבין העורף. לאצבעות הידיים יש השפעה על הרפיית הכתפיים ומיקומן. בעזרת מניפולציה פשוטה ניתן לשחרר את הכתפיים ולהרחיק את השכמות. דוגמה לתרגיל כזה הוא החזקה ממושכת של הזרת מעל לקמיצה כשגב היד פונה אל הרצפה. מי שמתקשה בכך יכול לקשור את שתי האצבעות בפלסתר. במצב זה כיווצים קלים של העיניים תוך תשומת לב לעפעפיים התחתונים יאריכו את העורף וירחיקו את השכמות שו מזו. אופני הנחת הידיים והחזקת האצבעות הם המניפולציה העיקרית אך הוספת כיווצי העיניים מאפשרת גם תנועה דינמית בנוסף לתנוחה הסטטית, השילוב בין הסטטי לדינמי מאריך את השקע שבצואר ומרחיק את השכמות בו זמנית.

סוג אחר של מניפולציה קשור בהכוונת התלמיד לתנוחה שתקל על ביצוע עבודה מרחוק במסגרת תרגיל מסוים. לדוגמה בתרגיל שעיקרו הפעלת הספינקטר הקדמי והאחורי תוך כיווץ לסירוגין של שניהם ניתן להציע לתלמיד להניח את כפות הידיים כלפי הרצפה בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי ואת גב היד להפנות אל הרצפה בזמן כיווץ האחורי. שתי התנוחות מקלות על ההפרדה משום שהן מארגנות את השלד באופן המתאים להפרדת הכיווצים.
הנחת הידיים על העיניים לפני תחילת התרגול, בין תרגיל לתרגיל ובסיום פרק הזמן הכללי של התרגול. היא המניפולציה הבסיסית ביותר של שיטת פאולה. במצב שקדם ללידה גילתה פאולה כי הנחת הידיים על העיניים מזרזת את הופעת הצירים והורדתן מאיטה אותם. מהתנסות אישית זו נגזרה ההצעה לשים ידיים על העיניים בזמן שהמתרגל/ת חשים שאינם יכולים להמשיך בתרגול. ולעתים הפניית המורה לסיים כך תרגיל מכוונת למצב הנ"ל. הפעולה הזו מובנת לא פעם כמנוחה אך בעצם היא מייצרת בגוף המשכיות עצמית של התרגיל בין אם באופן דומה לתרגיל שהתקיים מתוך רצון ובין אם באופן אחר.

השילוב ההכרחי בין מצב הגב ושיקום רצפת האגן אצל נשים

מחקר המשווה בין שיבושים שונים ברצפת האגן אצל נזירות ואצל נשים שילדו מצביע על הבדלים לא ניכרים בהיקף ההפרעות, זאת בניגוד לדעה הרווחת שהרקע לכך שנשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן הוא לידות. ההסבר המרכזי לממצא זה הוא המבנה האנטומי של גוף האישה שמאפשר לאברים שונים שנחלשו לצנוח אל רצפת האגן ולהחליש אותה.
. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן. הסמפטומים הם רבים ושונים:דליפת שתן במאמץ, תכיפות ודחיפות במתן שתן, קשיים במתן שתן או כאבי גב תחתון הקשורים בצניחה של הרחם השלפוחית או החלחולת ובהפרעה לחיי המין. לעתים אין האישה מרגישה בבעיה ורק בדיקה גניקולוגית מגלה זאת, ויש נשים הסובלות ממספר בעיות גם יחד.

כאמור הרקע הפיסיולוגי להחלשות שרירי רצפת האגן אינו רק לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו ולהוסיף לחץ לשרירי רצפת האגן. לדוגמה במצבי תפקוד לקוי של מערכת העיכול מופעל לחץ בלתי מודע על רצפת האגן והנרתיק. נשים שנוטות לקשיי נשימה שונים מפעילות לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן ולכן הן מרגישות את ביטויי התופעה בצחוק או שיעול. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות המתפתחת עם השנים בגלל הרגלי עמידה או עבודה לקויים. קיימות דרכי טיפול פשוטות ולא פולשניות להתמודדות עם הבעיה, אלא שהן דורשות מודעות של האישה לקיום הבעיה, חשיפתה לפני הרופא ופנייה לטיפול . אחת מדרכי הטיפול היא שיטת פאולה, המשקמת את רצפת האגן הרפויה ומשפיעה גם על מערכות נוספות בגוף.

מהי שיטת פאולה?
הטיפול בשיטת פאולה מבוסס על הפעלת השרירים הטבעתיים בכל חלקי הגוף ומתייחס גם לחלקי הגוף האחרים שאינם שרירי רצפת האגן. השרירים הטבעתיים מטבעם נוטים לפעול יחד כאשר מדובר בגוף שפעילותו תקינה. תהליך השיקום כולל טכניקות ייחודיות המעודדות את החזרת הגוף לנטייה טבעית זו תוך חיזוק הקואורדינציה בין השרירים שבתחתית רצפת האגן ושרירים טבעתיים אחרים בגוף. הפעלת השרירים הטבעתיים שבגופנו כמו עיניים, פה, נחיריים, והפתחים שבתחתית האגן כחלק מתהליך הריפוי והשינוי נחוצים משום שכל השרירים הטבעתיים עובדים בו זמנית. השרירים הטבעתיים מפעילים זה את זה, פעולת שריר אחד יכולה להשפיע באופן ספונטני על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו כמו באפקט המטוטלת. תרגול מתאים של שרירים תקינים יכול לשפר ולחזק את פעולתם של שרירים חלשים. ולכן התרגול בשיטת פאולה משלב בין הפעלת השרירים החלשים להפעלת החזקים. מתוך גישה זו תהליכי התרגול, החיזוק והשיקום של חולשת רצפת האגן על פי שיטת פאולה כוללים גם התייחסות לשיבושים במערכת העיכול, לבעיות וכאבים אורטופדיים ולעתים אפילו לאיזון דיספרופורציה בין צדי הגוף והקטנת הנזקים הנגרמים מחוסר תנועה או משימוש מוגזם באחד מצדי הגוף.
דוגמאות לתרגילים המתאימים לחיזוק רצפת האגן ודרושים במיוחד לנשים הסובלות מכאבי גב תחתון:
1) הרמת שפה אל האף, מומלץ לנסות תחילה את התרגיל בשכיבה ע"י ניסיון להחזיק עיפרון בין השפה העליונה של הפה והאף תוך דחיפת השפה התחתונה כלפי העליונה. לאחר שמנסים את התרגיל עם עיפרון מנסים ללא עיפרון או מול הראי. אם מבצעים את התרגיל תוך כדי נהיגה חשים שהעורף נוטה לאחור בניגוד לנוהג הרווח בזמן נהיגה לאמץ את הצואר קדימה. במקרה שרוצים לשלב את התרגיל עם טיפול בחולשת גב תחתון מומלץ לעמוד בעמידת שש כאשר הידיים מונחות פרושות על הרצפה מתחת לכתפיים. הרמת השפה אל האף תוביל את הראש ותקמר את הגב, עזיבת השפה תגרום להישמטות הגראש ולקימור הגב. ניתן לעזור לתנועת הגב ע"י כיווץ הסוגרים, כיווץ קדמי בזמן הרמת הראש ואחורי בזמן הורדתו,
2) כיווץ הסוגרים הקדמיים הקרויים בשיטת פאולה ספינקטר קדמי תוך הרמת הרגליים אל קיר בתוספת דחיפת הקיר ובזוית של תשעים מעלות בין הישבן לברכיים מאפשר לכווץ בקלות וביעילות את הסוגר ולחזקו בלי מאמץ לגב או מתיחה לא נכונה שלו.
3) גלגול כפות הרגליים ממרכז כלפי חוץ כלומר כאשר הגוף נשען לסרוגין פעם על הקוים החיצוניים של הכפות ופעם על הפנימיים מעודד בוזמנית שחרור של הגב ואפשרות לכיווץ לסרוגין של הספינקטר הקדמי והאחורי.
4) דחיפת הירכיים זו כלפי זו ללא כוח יכולה לשלב בין הצמדת הגב לפעילות קלה של הספינקטר הקדמי.